למי שציפה שעמישראל ייצמד למסכים ביום שישי בערב נכונה הפתעה, לפחות בתל-אביב. בתי הקפה והמסעדות היו גדושים במיוחד. "כל היום אנחנו מתעניינים במצבו של ראש הממשלה בטלוויזיה. עכשיו אנחנו יוצאים לשבת קצת עם חברים ולדבר על המצב על כוס קפה", הסביר ארנסטו שהיה בדרכו עם ורה לבית קפה ברחוב אבן גבירול.
לא הרחק משם, בתור לקולנוע גת עמד ירון חן, תושב קיבוץ גת, שהגיע עם משפחתו לסוף שבוע בבית מלון בתל-אביב. "החופשה הזו תוכננה מראש, אני לא בטוח שהייתי מזמין חופשה אחרי שקרה מה שקרה. למען האמת, אין הרבה מצב רוח וכל היום עוקבים בדאגה אחר מצבו של שרון. אפילו בבית מלון אנחנו צמודים כל הזמן לטלוויזיה. אבל החלטנו לצאת קצת להתאוורר. הייתי בעבר ממתנגדיו של שרון, אבל בשנים האחרונות הוא יצר אצלנו תקווה שהוא היחיד שיכול לעשות מה שהשמאל רוצה. זו תקופה של בלבול".
בתי הקפה והמסעדות באזור כיכר רבין היו מלאים בסועדים. לדברי שרית, המארחת במסעדת "ברסרי", כל השולחנות לצהריים כבר הוזמנו מראש. "האמת היא שחשבנו שבגלל מה שקרה יהיה רגוע יותר. זו באמת הפתעה". מור, מנהל המשמרת בקפה לנדוור הסמוך, מופתע אף הוא: "לא אגזים אם אומר שביומיים האחרונים יש אפילו יותר אנשים".
ויש לו גם הסבר לכך "הישראלים התרגלו כבר לפיגועים, ראש הממשלה מת בכיכר כמה מטרים מכאן. מבחינת הקהל, זה פחות מזעזע מפיגוע. בפיגוע אנשים מפחדים לצאת מהבית. אנשים יושבים כבר כמה ימים בבית, דבוקים לטלוויזיה. הערב אין להם 'ארץ נהדרת', אין להם שום דבר שיוציא אותם מהדיכאון. אז הם יוצאים לבלות".
בקפה "תל-אביב", בפינת יהודה הלוי-מרמורק, היה צפוף עד אפס מקום. בכל ערב שישי מקיים המקום "קבלת שבת" עם קהל קבוע שמגיע בעקביות, לסעוד ולשתות וליהנות מהופעה של זמר הבית. גם הפעם המסעדה מלאה עד אפס מקום. בכל כמה דקות הוצגה על מסך הפלזמה כתובת "קפה תל-אביב מאחל החלמה מהירה לראש הממשלה שרון". זמר הבית הקדיש מספר רגעים לאקטואליה לפני שפצח בשירה, ואיחל בשם כל היושבים החלמה מהירה.
"זו תחושה קשה", סיפרה אסתר מדר, תושבת נתניה. "אני וחברה שלי יוצאות כל חצי שעה ובודקות במבזקי הסלולרי אם יש חדש".
במתחם הבילויים ברחוב לילינבלום, הפאבים רק החלו להתמלא לקראת חצות. "ההזמנות הערב כבכל יום שישי", מספר דניאל, מנהל ה"מישמיש", "עבור הקהל זה לא איום ממשי כמו פיגוע. אם בפיגוע אנשים מיהרו להזמין חשבון וללכת, הרי שביום רביעי כשראש הממשלה אושפז, עבר רחש בבאר, אנשים שוחחו כמה דקות וחזרו לעניינם. אולי זה גם בגלל שאנשים מאמינים, כמוני, ששרון ייצא גם מזה".
לרועי, מנהל "השסק" הסמוך, יש הסבר שונה. "ביום רביעי היו מעט אנשים ביחס לימי רביעי, כנראה משום שכולם היו צמודים לטלוויזיה. אבל בסוף השבוע המצב חזר לשגרה. הקהל כאן, בגילאי 25-30, רוצה לחיות. זה קהל ציניקן, שאומר 'פאק-איט', רוצים להמשיך בחיים. אנשים חוזרים הביתה, פותחים טלוויזיה וכלום לא משתנה. ביום הם מתעדכנים ובערב הם יוצאים להתנתק, לבלות. חלק מהם מתעדכנים לפעמים בסלולרי".
בניגוד למסעדות ולפאבים, כיכר רבין ריקה מאדם. על גבי אחד העמודים נתלה שלט שעליו נכתב "שרון, החלמה מהירה. קדימה - תהיו חזקים". רק איש אחד חבוש כיפה בשם טוביה בר-אל חיפש עזרה: "סלח לי, אתה יודע אולי מה מצבו של שרון? אני נורא מודאג. בשעה 16:00, עם כניסת השבת, סגרתי את הטלוויזיה ומאז אני לא יודע מה מצבו של ראש הממשלה. מרוב דאגה החלטתי לרדת למטה ולשאול מישהו, כדי לא לחלל את השבת. אני חרד לשלומו של שרון, חרד למדינה. ימים קשים".