טרנד: בני שלוש בשיעורי אנגלית. האם זה אפקטיבי?

הורים רבים בטוחים שידיעת השפה האנגלית יכולה לקדם את הילד ולהעניק לו יתרונות בעתיד, ושולחים פעוטות ללמוד אותה. אולם לדברי מומחים, מוטב להתחיל בלימודי שפה שנייה רק אחרי ששפת האם כבר מבוססת, כלומר בגיל 8. כל ניסיון להתחיל מוקדם מדי, הם מזהירים, עלול לגרום נזקים נפשיים לילד

על שיעורי אנגלית לבני שנתיים-שלוש שמעתם? מתברר שההנחה כאילו שפה זרה נקלטת טוב יותר אצל פעוטות, יחד עם השאיפה של הורים רבים לצייד את הילדים בכמה שיותר מיומנויות שיעניקו להם יתרון על אחרים, מביאות לכך שפעוטות נשלחים ללמוד אנגלית בחוגי העשרה מיוחדים. אפשר לתלות זאת בעובדה שהעולם שלנו תחרותי, שבלי אנגלית אי אפשר להתקדם, אבל האם ניתן בכלל להתחיל ללמוד שפה שנייה בגיל הרך?

 

ד"ר סמדר דוניצה-שמידט, ראש המסלול ללימודי אנגלית שבמכללת סמינר הקיבוצים, מתנגדת לרעיון. החוג לאנגלית בסמינר, היא מספרת, מקבל חדשות לבקרים שיחות טלפון מהורים המחפשים מורה פרטי לאנגלית לילדם בן השנתיים-שלוש, אולם לדבריה אין בכך תועלת: "העובדה ששפה זרה נקלטת בקלות בגיל צעיר נכונה רק לגבי רכישתה כחלק מאורח החיים השגרתי של הילד, אך שגויה לגבי למידה בחוג פעם או פעמיים בשבוע".

 

"מוטב להורים שיחסכו את הכסף שהם מייעדים לשיעורי האנגלית הפרטיים עד שהילד יגיע למצב שבו הוא שולט בשפת האם ויודע קרוא וכתוב", היא מוסיפה, "בכל זאת, מדובר על תקציב של כמה מאות שקלים בחודש, שזוהי הוצאה לא מבוטלת למשפחה. רק כאשר הילד ירכוש מיומנות אוריינית בשפתו - איפשהו בין גיל חמש לשבע – ההורים יכולים לשחרר בהדרגה את תכולת קופת החיסכון ולהכניס לתמונה מורה לשפה שנייה".

 

משרד החינוך מתלבט

 

הוראת האנגלית מבוססת על תיאוריה בשם "היפותזת התלות הלשונית", על-פיה קיימת תלות בין שפה לשפה, וזאת הסיבה, אומרת ד"ר דוניצה-שמידט, שמשרד החינוך החליט להתחיל בהוראת השפה האנגלית רק בכיתה ג', כאשר הילד שולט בשפת האם שלו. אומנם המשרד בוחן בימים אלה אפשרות להוריד את גיל לימודי האנגלית לכיתות א' וב', בעיקר בשל לחץ ההורים, אבל הניסוי עדיין בחיתוליו ואין מסקנות. בכל מקרה, לא מדובר גם שם על התחלת הלימוד בגיל הגן.

 

"היתרון היחיד שקיים בלמידת שפה זרה בגיל הרך, וגם הוא מזערי", אומרת ד"ר דוניצה-שמידט, "הוא למידת המבטא, שייתכן שיישמע טבעי יותר אם הלמידה תיעשה בגיל מוקדם. יחד עם זאת, יתרון זה לא בא לכדי מימוש ברוב המקרים, כיוון שהמורים לאנגלית בישראל בדרך כלל אינם ילידי ארצות דוברות אנגלית".

 

- באיזה גיל אפקטיבי ללמוד שפה שנייה?

 

"ממחקרים עולה, כי הגיל האידיאלי הוא 7 או 8, לאחר שהילד כבר שולט בשפת אמו. בנוסף, לתלמידים בגיל זה יש יתרון קוגניטיבי: זיכרון טוב יותר, יכולת ריכוז גבוהה יותר והבנה מהי שפה. בהשוואה בין יכולותיו של בן 5 לבין אלו של בן 7 בכל הנוגע לשליטה בשפה נוספת, נוכל לראות כי בן ה-7 יזכור במהירות ובקלות את המילים הזרות, לעומת בן ה-5 שיתקשה בהבנה ובזכירה".

 

הילד יפתח דימוי של "מפסידן"

 

ד"ר דוניצה-שמידט מזהירה מפני ציפיות מופרזות של הורים, העלולות לפגוע בסופו של דבר ביכולות של ילדיהם: "רמת הציפיות הגבוהה מהילד מתחילה מאוד מוקדם. הורים בטוחים כי בתוך זמן קצר יהפכו ילדיהם לדוברי אנגלית לכל דבר. אך מכיוון שכאמור, התוצאות לא תמיד משביעות רצון, ההורים מתאכזבים ונוטים להעביר לילד את רגשותיהם. בסופו של דבר הילד עלול להיפגע ולפתח דימוי עצמי נמוך של 'מפסידן'. זאת למרות שחוסר קליטת השפה נבע מהגיל ומחוסר הבשלות תלויית הגיל, ולא מהאינטליגנציה שלו".

 

ד"ר אניטה רום, מרצה בנושא רכישת שפה, ליקויי שפה, דו-לשוניות וטיפוח החשיבה במכללת סמינר הקיבוצים, מסכימה עם ד"ר דוניצה-שמידט שהשתתפות של ילד בגיל הגן בחוג אנגלית - מיותרת. לדבריה, ילדים להורים

הדוברים באופן טבעי יותר משפה אחת, למשל אם דוברת עברית ואב דובר אנגלית, רוכשים באופן טבעי את שתי השפות בצורה יעילה. מצב זה מקנה לילדים ידע בשתי שפות בתהליך רכישה טבעי, השונה לחלוטין מלימודי אנגלית בחוג פרטי מספר פעמים בשבוע בגיל שלוש ומעלה.

 

"מחקרים מראים כי הידע שירכוש ילד בין גיל 4 ל-8 בחוגים המסתכמים בשעתיים-שלוש בשבוע עשוי להיות מושג בקלות רבה יותר מגיל 8 עד 8 וחצי באותה השקעת זמן. המיתוס על-פיו ילדים רוכשים בקלות שפות נכון, אך רק לגבי שפת האם ולא לגבי שפה שנייה.

 

גן דובר אנגלית הוא אפשרות

 

"למעשה, קליטה של שפת אם טובה מאוד עד גיל 8, ויש לנצל זאת ולשים דגש על השפה העברית", אומרת ד"ר רום. "היכולת לקלוט שפה שנייה טובה ביותר החל מגיל 8, כששפת האם בשלה דיה".

 

לכן, לדבריה, חשוב לעבוד עם ילד בגיל הרך על שפת האם שלו ולהרחיב את קומת הבסיס, שלעיתים מוזנחת בגלל אילוצי ההורים המבלים שעות רבות בעבודה מחוץ לבית.

 

- על אילו חוגים את ממליצה לבני השנתיים-שלוש?

 

ד"ר רום: "בעיקרון, אין בכלל צורך בחוגי העשרה בגילאים אלה. גני הילדים מעניקים ידע רב בטבע, סיפורי מקרא ועוד, ואין טעם בהעמסת ידע נוסף על הילד. אבל אם בכל זאת מתעקשים, עדיף לשלוח את הילד לחוגי תנועה, מוזיקה, יצירה וקריאת סיפורים על מנת לפתח את היכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלו בשפה העברית. אלה יסייעו לו בעתיד גם ברכישת שפה שנייה".

 

- ואם להורים בכל זאת חשוב שילדם ירכוש שפה שנייה כבר מגיל צעיר?

 

"במקרה כזה, אפשר לשלוח את הילד לגן שבו דוברים עברית במשך מחצית היום ואנגלית במחצית השנייה. במצב שבו קיימת חשיפה גבוהה לשתי השפות - יתרון הגיל הצעיר יבוא לידי ביטוי.

 

"אם בכל זאת מתעקשים על חוג פרטי בשעות אחר הצהריים, רצוי שהשיעור יהיה קבוצתי ולא יחידני. כך הילד ירכוש במקביל גם מיומנויות כמו תפקוד בקבוצה, כבוד לזולת, ויתרגל הקשבה וקשר עם האחר".

 

חשוב לזכור, מציינת ד"ר רום, שהילדים נחשפים בכל מקרה למונחים ומושגים בשפה האנגלית ברמה היומיומית, באמצעות מונחים מעולם המחשב (delete ,enter, cd, disk), למשל, או מתוך צפייה בטלוויזיה.

 

וד"ר דוניצה-שמידט מוסיפה, כי מי שמעוניין בחשיפה מקסימלית בחיי היומיום יכול לחשוף את הילד למשחקי מחשב ותוכנות דוברות אנגלית, קלטות עם שירים או סרטים בשפה האנגלית, הכל כמובן בתיווך ההורה ותוך הקפדה על כך שהילד עצמו נהנה מהעניין ומשתף פעולה. כל אלה יעניקו מוכנות מסוימת לקליטת השפה בגיל מאוחר יותר.