הגירעון הכולל ללא מתן אשראי נטו הסתכם בשנה החולפת ב-10.75 מיליארד שקל. כך עולה מהנתונים שפרסם היום (א') משרד האוצר לסיכום שנת 2005.
הגירעון של 2005 מהווה כ-1.94% מהתמ"ג, לעומת גירעון מתוכנן של 18.9 מיליארד שקל, או 3.4% מהתמ"ג, ונמוך בכ-10 מיליארד שקל מהגירעון ב-2004.
סך ההכנסות ב-2005 היה גבוה בכ-1.5 מיליארד שקל מהצפוי. ההכנסות ממסים היו נמוכות במעט מהתחזית התקציבית. תקבולי המענקים האמריקנים היו נמוכים מהמתוכנן בשל הפרשי שער ולמרות קבלת סיוע כלכלי כפול. יתר ההכנסות, שכללו הפקדות המוסד לביטוח לאומי, תקבולי ריבית והכנסות שונות, היו גבוהות מהצפוי.
שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים נטו הגיע ל-98.1%, נמוך ב-3.2 מיליארד שקל מהתכנון בתקציב המקורי, ומשקף עלייה של 1% בהוצאות משרדי הממשלה, כפי שתוכנן. הגירעון הנמוך הושג גם בעקבות היקף נמוך של הוצאות ריבית, כ-3.2 מיליארד שקל פחות מהצפי. זאת, בעקבות העודף המימוני שהשיגה הממשלה כתוצאה מהגירעון הנמוך, ירידת הריביות בשווקים, שנת שיא בהפרטה והרפורמה בניהול תזרימי המזומנים של הממשלה.
הגירעון למימון (כולל מתן אשראי נטו) הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל, ומומן כולו על ידי תקבולי השיא של ההפרטה והרפורמה בניהול תזרים המזומנים של הממשלה. הכנסות ההון מהפרטות הסתכמו ב-8.6 מיליארד שקל, לעומת 4 מיליארד שקל כמתוכנן בתקציב, והגיעו מהפרטת לאומי (4.4 מיליארד שקל) ובזק (4.2 מיליארד שקל). תקבולי הפרטת דיסקונט צפויים להתקבל בראשית 2006.
בדצמבר הסתכם הגירעון ללא מתן אשראי בכ-7.2 מיליארד שקל, כ-67.5% מהגירעון השנתי. ההוצאות הסתכמו ב-23.8 מיליארד שקל, סכום גבוה בכ-60% מהרמה הממוצעת החודשית ב-2005, אך נמוך לעומת דצמבר 2004. הגידול בדצמבר נובע מתשלומי העברה כפולים ואישור שינויים תקציביים שמאפשרים למשרדים לבצע הסטות מפעולות שלא הושלמו לפעולות אחרות.
ההכנסות ממסים בדצמבר היו נמוכות מהצפוי ומהרמה הממוצעת בחודשים קודמים. ההכנסות ממס הכנסה הסתכמו ב-6.4 מיליארד שקל, נמוכות במיליארד שקל מהרמה החודשית הממוצעת השנה, בין היתר בשל החזרי מס גדולים שהסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל.
גידול ריאלי של 8% בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה ממסים ואגרות הסתכמו ב-2005 ב-161.7 מיליארד שקל, גידול ריאלי של כ-8% לעומת שנה קודמת. ב-2005 הופחתו מסים בהיקף כולל של 3.6 מיליארד שקל. רוב ההפחתה התבצעה בשיעורי המס על יחידים וחברות. במסים עקיפים חלה הפחתה של 100 מיליון שקל בלבד, כאשר הפחתת המע"מ קוזזה כמעט במלואה מול העלאת מס על סיגריות וסולר וצמצום עיוותים בענף הרכב.
הכנסות רשות המסים בישראל הסתכמו ב-2005 ב-157.3 מיליארד שקל, לעומת 146.3 מיליארד שקל ב-2004. עיקר התוספת היתה במסים ישירים, בעקבות גידול ריאלי של כ-13.5% בהכנסות. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב-2005 ב-87.3 מיליארד שקל, לעומת 79.7 מיליארד שקל ב-2004. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-70 מיליארד שקל, לעומת 66.6 מיליארד שקל ב-2004.
ההכנסות ב-2005 ברוטו ממיסוי עצמאים וחברות הסתכמו ב-33.4 מיליארד שקל, עליה של 17% לעומת 2004. בינואר-נובמבר 2005 נרשמה תוספת גבייה של כ-900 מיליון שקל מהפרשי מס בעצמאים, עלייה של 30%. גידול של מיליארד שקל נרשם בגביית הפרשי מס בחברות, עלייה של 12.9%.
שיעור העלייה במקדמות, המשקף את הפעילות השוטפת, עמד על שיעור נמוך בהרבה של 6.7%, בדומה לעלייה בתוצר העסקי, ומלמד כי רוב הגבייה נבע מהגברת האכיפה ולא מגידול בפעילות הכלכלית. בגבייה מענף הבנקאות חל גידול של 24%. בגבייה מהענף הסיטונאי והקמעונאי חל גידול של 28% ובגבייה מענף השירותים העסקיים חל גידול של 12%.
בהכנסות ממיסוי מקרקעין חל ב-2005 גידול של 28% לעומת 2004, והן הסתכמו ב-5.1 מיליארד שקל. מבצע מס וחלילה ב' תרם כ-830 מיליון שקל להכנסות. כמו כן ב-2005 חל גידול של 13% במכירת דירות חדשות, ותרומה נוספת לגידול בהכנסות נרשמה גם להשקעות של תושבי חוץ בנדל"ן, שהסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל.
ההכנסות משוק ההון הסתכמו ב-2005 ב-2.2 מיליארד שקל, גידול של 12.5%. לגידול תרמו עליות השערים (המדד הכללי עלה ב-30%) והגידול במחזורים.
גידול של 4% בהכנסות ממע"מ
ההכנסות ממע"מ ב-2005 הסתכמו ב-46.5 מיליארד שקל, לעומת 44.6 מיליארד שקל ב-2005. בניכוי השינוי במדד המחירים ותיקוני החקיקה עלו ההכנסות ממע"מ בשיעור ריאלי של 4%. עיקר הגידול נרשם בהכנסות מע"מ יבוא, שגדלו ב-9%.
עיקר הגידול בעסקאות היה בענף שירותי אירוח בתי מלון, שרשם עלייה של 15%, וכן חל גידול של 40% בעסקאות הפטורות, המעיד על גידול בתיירות החוץ בבתי המלון. גידול של 11% נרשם בעסקאות בנדל"ן, וגידול של 9% נרשם במסחר הסיטונאי. יש לציין כי 60% מהעסקאות במשק נעשות בענפי המסחר והתעשייה, למרות שמשקלם של ענפים אלו מכלל הגבייה אינו משמעותי.
מניתוח נתוני הגביה לפי ענפים לחודשים ינואר-ובמבר 2005 מתברר כי כ-5% מההכנסות נטו בייצור מקומי מתקבלות משני ענפים עיקריים: מסחר (סיטונאי וקמעונאי) ונכסי דלא ניידי, וכן פעילויות השכרה ושירותים עסקיים.15% נוספים מסך ההכנסות נטו מתקבלות מענף הבניה.