במדינת הענקים

הטנדר העצום של ג'נרל מוטורס אינו חדש. הוא גם לא בדיוק טנדר. ובכל זאת, המפלצת הזו גורמת לאמריקנים להתעלף מהתרגשות בכל פעם מחדש

"מדהים, מדהים. אתה חייב לבוא ולראות את זה". הבחורה הרגועה עד לפני שניה, החלה למשוך בכוח את ידו של בן זוגה, תוך שהיא לא מפסיקה למלמל בהשתאות. כזו מידה של התרגשות לא פגשתי עד אותו רגע בתערוכת דטרויט, ולכן הסתובבתי בדיסקרטיות וצעדתי בעקבותיהם. היא צדקה.

 

מעבר לקיר הגבס הדקורטיבי נח לו מה שאמריקנים רבים - ובואו לא נתעלם, גם רבים בישראל הרחוקה - עשויים לכנות "חלום מוטורי אולטימטיבי". וכן, זה טנדר. וכן, הוא ענק. וברור, מסביבו יש המולה גדולה יותר מזו סביב דוכן פרארי עם שלוש יפהפיות בשחור-לבן-אדום, או מדוכן פורד עם ה-GT הכוחנית, סמל אמריקני לכל דבר ועניין. טנדר, אבל נורא גדול.

כן, הוא באמת כל-כך גדול...

 

מדובר בלא אחר מהקודיאק של ג'נרל מוטורס, אחרי שעבר "טיפול התאמה"על-ידי מונרו. ובאמת, מבחינה מוטורית הוא לא ממש מעניין. אחרי הכל, אתם יכולים לכנות אותו משאית-קטנה או טנדר-עצום, זה הרי לא ממש משנה. גם לא העובדה שאפשר לצייד אותו במנוע 8.1 ליטר בנזין, מתלי אוויר, דיפרנציאל מוגבל החלקה או אפשרות להפוך אותו לגורר של ממש.

 

הגודל, הגובה, העוצמה הנשפכת ממנו, היא זו שהפכה אותו ב-18 החודשים מאז שיצא לשוק, להצלחה לא קטנה. אפילו תג-מחיר של "החל מ-41 אלף דולר", לא מפחיד אף אחד. עד כדי כך לא מפחיד, שערכות התוספות עשויות להביא אותו לסכום דימיוני בארה"ב של למעלה מ-100 אלף דולר. כמו במכונית התצוגה, שהצליחה להיות סרת-טעם במיוחד, עם חיפויי כאילו סיבי פחם בתא הנוסעים העצום.

 

שום דבר לא משנה לצופים הנדחקים להביט ולעמוד לצד הדבר הגדול הזה, שאיש השיווק מגדיר כרכב רב-שימושי. "רוכשים אותו גם אנשים שמעוניינים לסחוב אחריהם קראוואן עצום או מכלאת סוסים ניידת" הוא אומר בחיוך, ומוסיף ש"עיקר הקהל מגיע מאלה שפשוט רוצים את הטנדר הכי גדול באזור". באמת מפתיע...