פרס: "מקום 2? בכלל לא רציתי להתמודד"

רק הזכרנו חליפות שנתפרו, ושמעון פרס קפץ ממושבו: "אין לי שום צורך לתפור חליפות. מה זה חליפות? שימצאו אדם אחד בארץ - אחד - ששמע אותי מבקש את מספר 2. לא ידעתי אם אני בכלל רוצה להתמודד. לא רציתי. אמרו לי 'חשוב שתיכנס'". מריר ונעלב, חבר הכנסת פרס מסכם שבוע סוער בראיון ל-ynet

"מה, אני איזה ילד רחוב? אומרים עלי שאני סחטן? תאמין לי נמאס לי מכל זה". בתום שבוע סוער שבו היה נתון למתקפות אינספור שמעון פרס ממורמר. ידידו הטוב, אריאל שרון, מאושפז בקומה השביעית של הדסה - והוא, שסגר על מקום שני בקדימה, סופג ריקושטים ומואשם בחתרנות. בראיון כן וגלוי לב ל-ynet סיפר פרס אמש (יום ה') על השתלשלות האירועים. לא, הוא בכלל לא תבע את המקום השני. וכן, התקשורת קיפחה אותו. ולא - הוא לא ביקש דבר לעצמו.

 

"לא חשוב מה שאני אענה, כולם יותר חכמים, וכולם יותר דואגים לשרון. איזו מן העמדת פנים זאת?", הוא מתמרמר. ושוב הוא מדגיש שלא ביקש לעצמו את המקום השני. היו אחרים שהבינו את הצורך בהצבתו בחזית של קדימה, הוא מספר. וזה מבלי להזכיר את אלה שסברו שהוא בכלל צריך להיות ראשון.

 

ביום ראשון הקרוב, או אולי בזה שלאחריו, צפוי פרס - אם מכשלות משפטיות לא יעמדו בדרכו - לשוב אל לשכת השר לפיתוח הנגב והגליל. בידיו של פרס יופקדו גם סמכויות לעיסוק במשא ומתן עם הפלסטינים.

 

פרס מודע למכשלות המשפטיות, לטענות לפיהן הוא, ודליה איציק וחיים רמון לא יוכלו להתמנות לשרים בשל סעיף בחוק יסוד הממשלה. פרס מפרש את החוק אחרת. אבל מה זה חשוב בכלל. זה בסך הכל מינוי לממשלת מעבר. ובממשלה הבאה יש עוד כל כך הרבה דברים לעשות בפיתוח הפריפריה ובחתירה לשלום.

 

"שימצאו אחד ששמע אותי מבקש מספר 2"

 

"כן, תהיה לי השפעה", אומר ח"כ פרס כשהוא נשאל על הרכבת הרשימה ב"קדימה". "אני איש אחד, וההשפעה שלי תלויה בכוח השכנוע שלי. המיקום של האנשים פחות חשוב, למרות שאני מניח שהמיקום שלי ברשימה למשל, יכול להשפיע על חלק מהבוחרים".

 

אז יש חשיבות למיקום ברשימה? פרס כועס למשמע השאלה. "כן. אני לא רואה שום סיבה שלא אהיה במיקום שנקבע לי. תן לי נימוק אחד שלא להיות שם. תגיד לי נימוק אחד. על איזה סחטנות הם מדברים? איזה מן שטויות אלה?"

 

לפרס קשה במיוחד עם הטענה שהוטחה בו אחרי מחלת שרון. אמרו עליו שהוא תופר חליפות של מספר 2 בעוד אחרים נוהגים בממלכתיות. "זאת טענה כוזבת", הוא זועם. "אין לי שום צורך לתפור חליפות. מה זה חליפות? שימצאו אדם אחד בארץ - אחד - ששמע אותי מבקש את מספר 2.

 

"אתה רוצה ממני הכחשות? דיברו איתי על מספר 7 והיו חברים שחשבו אחרת. אני בעצמי לא ידעתי אם אני בכלל רוצה להיכנס לרשימה של קדימה לכנסת. לא רציתי. אמרו לי 'חשוב שתיכנס'. אז היה מי שחשב שאני צריך להיות מספר 2, למרות שהיו כאלה שחשבו בכלל שאני צריך להיות מספר 1. זה מה שהיה. כל זה קורה כשסיעתי (העבודה - ר.ס) מחזרת אחרי".

 

זו גירסתו של פרס לאירועים. ומה עם תנועת העבודה? למרות החיזורים, פרס לא שקל לחזור אפילו לרגע. "קודם כל אני לא מוכן לנהל משא ומתן עם שתי סיעות. כל הסיפורים האלה זאת נבזות", הוא יורה. ויש לו גם דוגמא מהעבר: "כשהצטרפנו לממשלה האחרונה הייתי אמור להיות שר חוץ ומספר 2 של אריק. בא אלי אריק ואמר 'אני לא אוכל להקים קואליציה, ותר על משרד החוץ'. ויתרתי או לא ויתרתי? קיבלתי משהו? אחר כך אמר לי אריק שהוא צריך שממלא מקומו יהיה מסיעתו. ויתרתי. אז מה כל הסיפורים האלה? הלא זאת נבזות מהמדרגה הראשונה. לא ביקשתי שום דבר. ישבתי בממשלה, הייתי נאמן עד הסוף רק כדי לאפשר את היציאה מעזה. תראה כמה גדול ההבדל בין האמת לבין מה שמראים".

 

"סומך על אולמרט, לא בעיניים עצומות"

 

ובחזרה לשבוע שעבר. אריאל שרון מתאשפז במצב קשה ומדינת ישראל במצוקה. שמעון פרס, ראש ממשלה לשעבר, מנוסה וראוי, אפילו לא קורץ על כיסא ראש הממשלה. למה? "כי שמעון פרס לא רוצה עכשיו להיות ראש ממשלה. יש לי דברים אחרים על הראש. שנית, בהרכב הפוליטי הזה אני לא מועמד. גם אבל לא באים ולא אומרים לי 'בוא'. אז למה לי סתם להיות באשליות, וגם אני עצמי לא רוצה להיות ראש ממשלה".

 

פרס סומך ידיו על ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט. "לא בעיניים עצומות", הוא מסביר. "אבל אני מתכוון להיות שותף. אני מתכוון גם לתמוך בו וגם להביע את דעותי, כמו שאני חושב. לפי דעתי אולמרט צריך לעמוד בראש הממשלה. זאת הבחירה הנכונה והחוקית. היות וזאת המסקנה, אני אתמוך בו. תהיינה הסתייגויות? אז כמובן שלא אשנה את דעותי. תמיכתי נתונה - אך דעותי ידועות. בשיחותי עם אולמרט מצאתי שיש ביננו קרבה מספיק גדולה כדי לרוץ ביחד, קרבה בתחום הכלכלי וקרבה בתחום המדיני-פוליטי. לא הייתי נכנס אילו היה ביננו פער גדול, פער אמיתי".

 

אז פער ביטחוני-מדיני כנראה אין. אך לא ברור גורלה של ההסכמה בתחום הכלכלי. אולמרט, כזכור, מסרב לפתוח דיון על צמצום פערים חברתיים בתקציב 2006. פרס לא מזדעזע. "אולמרט חושב שהמדיניות של ביבי היתה שגויה. ומעבר לזאת, כבר אמרתי לחברי בעבודה: כדי לחלק כסף לעניים לא צריך סוציאליסטים, צריך לעשות כסף באופן קפיטליסטי".

 

"אפשר לדבר עם חמאס אם יניח נשקו"

 

הדיון המדיני עם פרס מתנהל על מי מנוחות. זה הנושא שהוא שוחה בו. אלא שמדינת ישראל, כך נראה, בולעת מים בשחייה הזו - בין אם בזגזוג בנושא מזרח ירושלים בבחירות למועצה המחוקקת, בין אם בסוגיית גדר ההפרדה שישראל טרם החליטה אם בגבול מדיני מדובר. "זאת תקופת מעבר", הוא מסביר. "רבים מאיתנו בהנהגה סבורים שלא צריך לדחות עוד את השאיפה לגבולות קבע. אני חושב שזה צריך לקרות בקדנציה הזאת. אני מקווה שכתוצאה מהבחירות ב-25 בינואר ברשות הפלסטינית יהיה עם מי לדבר. הפתח חייב את זה לעצמו, כי אחרת הוא יימחק. אפשר לדבר עם החמאס, רק אם הוא יניח את נשקו. גם אצל החמאס מתחיל לכרסם הספק אם אפשר לנצח בפצצות וברובים. החמאס הוא המכשול הגדול ביותר לפריחה כלכלית פלסטינית מעצם היותם מכשול לשלום.

 

ואיך אפשר לחתום ראיון עם פרס בלי חזון לסוף הקדנציה, שנת 2010. "בעיני, בעניין גבולות הקבע נהיה פחות או יותר קרובים לסיום, עם השינויים הנדרשים להחלטות האו"ם 242 ו-338. יימצא פתרון לירושלים בלי חלוקתה. תקום טרויקה כלכלית ירדן-ישראל-פלסטין, שתישען כלכלית לעבר אירופה, ומדינית-ביטחונית - לעבר ארה"ב". ומי יהיה ראש הממשלה אז? "אני לא יודע".