אלייך מיקי

תרצו או לא, אנחנו בעד מיקי בוגנים. נכון שהוא חייב להפסיק לראיין את מירי בוהדנה, אבל צריך להודות שיש בו את הטאץ' הזה שאנחנו כל-כך אוהבים. לא יכול להיות שאתם לא

 

 

יש לי שם מעולה לתוכנית הבאה של מיקי בוגנים. הוא יכול לקרוא לה דג'ה וו. הביקור הנוכחי ב"מיקי שיק" (ערוץ 10) מגיע שנה אחרי שביקרנו ב"סלון של מיקי" בערוץ החיים הטובים, ונראה שדבר לא השתנה. כמעט. אם קודם זה היה בסלון, נדמה לי שעכשיו עברנו אל הבוידעם. גם אז חנכה את התוכנית הראשונה סיסטר בוהדנה וגם שם היא דיברה על העבודה עם מאיר סוויסה ובוגנים התרפק עליה והמהם שהיא הבחורה הכי מאממת בארץ. להוציא את השיער של בוהדנה, ששוב חזר לבלונד מתולתל, נשארנו באותה נקודה בזמן ממש, וזה חבל, כי אנחנו באמת, אבל באמת רוצות להתקדם.

 

"מיקי שיק" זועקת את שוועתן המרה של האייטיז שנרמסות תחת עול המילניום השני. שירלי גליק בפריזורה מתולתלת א-לה קרוליין לנגפורד מפצירה בנו לצאת לקניות רומנטיות של גרדרובת תחרה (בוגנים:"תודה לך, שירלי, על המידע המדהים הזה"), מירי בוהדנה מלהגת על ההצלחה, על אמא שלה ועל העובדה שדוגמנות היא – סורפרייז! – לא מקצוע זוהר כמו שחושבים. בהמשך מגיעה שלי גפני, עבורי לנצח נערת השנה הראשונה של "מעריב לנוער", שבמקרה עברה בצ'כונה ועלתה לקפה בבלקון. גפני חולקת טיפים על איפור בסגנון עדות ה"אחותי, קלטי ת'קרם ברונזה המשזף-מבריק שקניתי, עושה לך עור מה זה חם, את נראית עשר, ע-שר", ואני מספיקה לשמוע את בוגנים דורש לקבל שפופרת לפני שהתודעה שלי מצטעפת אל תוך ערפול מתוק.

 

בשלב הזה אני קולטת שבוגנים פשוט הביא את החברות המפורסמות שלו לסלון שלי, ושלמעשה הוא מתפקד על תקן משפחת קמיצ'לי של איש אחד. לא שיש בזה משהו רע, להיפך! אני חולה על בוגנים, עפר לרגליו, האיש הזה הוא הכל חוץ ממשעמם או בנאלי. מאז הנוכחות ההיסטרית שהוא הביא לעונה הראשונה של ה"דוגמניות" (וגם בשניה הוא לא מאכזב), אני לא מפסיקה לחכות לריאליטי שלו. אבל אם אנחנו כבר ערוץ קהילתי והספר השכונתי מקבל תוכנית, אז בואו נלך עם זה עד הסוף! בואו נדבר על הדברים החשובים באמת, בואו נשחרר את הרסן ונרד לפרטים. אני רוצה לראות על מה בוגנים ובוהדנה מדברים באמת כשהיא מגיעה למספרה שלו באוחצ'ה פינת אבועגלה. אני חושבת שהרווחתי את זה בזכות, כשמיקי בוגנים שלח בטלוויזיה מסרים לאמא בוהדנה, סילבי, שעושה עכשיו דגים.

 

אללה יסתור

 

בוגנים הוא דיווה אמיתית. אם תרשו לי לצטט את התופעה עצמה, הוא מקסים ומצמרר כאחד. כשהוא מתארח אצל קולגות בטלוויזיה הוא טבעי ונינוח ומצטיין בעקיצות (כולל כלפי עצמו). הוא מודע לחריגות שלו ומוציא אותה לסיבוב ראווה עם הסטייל של גילה אלמגור והחן משורבב השפתיים של גיל ריבה. רגע אחרי שהוא דן עם בוהדנה בסוגיה הבוערת "מה עדיף, להיות יפה וטפשה או חכמה ואללה יסתור", הוא חושף שהוא מעריך אנשים ששלמים עם מה שעשו בעבר, לא משנה כמה מוזר או משפיל זה אולי נראה.

 

לבוגנים לא חסרים מטענים משפילים כביכול, שהעמיס ופרק עד שהתמצב כאנדרוגינוס הגזעי שהוא היום. הוא כבר לא מתבייש בזה. לעזאזל, הוא כבר התבייש מספיק בשביל עצמו ובשביל עוד עשרה כמוהו. הוא שלם עם עצמו ועם הנכסים שלו, ולמרבה הקסם - החיידק הטוב הזה גם מדבק, וכשבוגנים מתנהל על המסך עם הטאץ' הממזרי שלו, כל ההתנגדויות משתתקות. בימים בהם כל מנתח מוח - מלך, אסקפיזם בריא הוא לא מותרות, אבל אני בספק אם צפויה לנו הכרעה אמיתית בסוגיה השנויה במחלוקת "חוטיני בעד או נגד". בוגנים צריך לשאול את עצמו אם החושים החדים שלו חייבים להתקהות על סימפוזיון הקוקיצות במשקל נוצה שהוא מנחה עכשיו.

 

אז מה מביא את בוגנים להתפשר על תוכנית שהאייטמים של "שישי עם מיכל" באים אליה כדי למות? האם זה רק תירוץ לתת עוד זמן מסך לדוגמניות המודחות? מתי אם בכלל יחלץ מהנישה הבוצית של איפור-שיער-קולקציה? התשובה, מתברר, מנשבת עם הרוח, אותה הרוח ששוצפת מתוך מייבשי השיער של בוגנים ומערבלת את "מיקי-שיק" שלו לכדי קציפה סכרינית ואווירירית. ועד שבוגנים יחליט שהוא יכול ורוצה יותר, נתנחם בעובדה שהתוכנית שלו היא אולי המקום היחיד בטלוויזיה בו תוכלו לשמוע את מירי בוהדנה ממליצה לשלי יחימוביץ' לעשות קצת ציצי. בשבוע הבא, כמו שהבטחנו, יהיה כאן עומר ברנע החתיך. אה, ואתם נראים עשר. ע-שר.

 

"מיקי-שיק", שישי (שידור חוזר בשבת), 19:30, ערוץ 10. ובמילים: עשר.