הנמלה זכתה לשמה "נמלת האש" בשל עקיצתה הצורבת. נמלים אלה מתפשטות בעולם במהירות, בין היתר במערב אפריקה, צפון אמריקה וקנדה, דרום אמריקה, איים באוקיינוס השקט ובים הקריבי. המאמצים להדבירן מצליחים באופן חלקי בלבד ולדברי החוקרים התפשטות הנמלים בישראל צריכה להטריד את הרשויות והארגונים הסביבתיים השונים.
"בקיבוצים בית זרע ואפיקים נראה כי הנמלים נפוצות מאוד ושולטות על בית הגידול. בכל מקום שבדקנו, מצאנו קיני נמלים ממין זה, ולעומת זאת לא נמצאה בתחום הקיבוצים אף נמלה ממין אחר – מצב מאוד לא רגיל שמראה על מידת ההתפשטות של הנמלים", כתבו החוקרים בחומר הרקע אותו צירפו למכתבם לרשויות.
נזקי הנמלים הקטנות יכולים להיות רבים: מלבד הפגיעה במאזן האקולוגי ובמינים אחרים, הנמלים גורמות לעקיצות כואבות מאוד, שיכולות לגרום לפגיעות קשות באנשים שאלרגיים לחומרי הארס של הנמלה. עקיצות הנמלים עשויות לגרום לפגיעה ברקמות העין ואף לעיוורון של בעלי החיים בבתים, במשקים וכן בחיות הבר. הנמלים גורמות, בנוסף, נזקים לחקלאות, משום שהן פוגעות בבתי הגידול, בהפצת הזרעים, וכן מטפלות במינים מזיקים של כנימות ומטפחות אותן.
במכתבם, כתבו אנשי המחלקה לזואולוגיה כי לפי הניסיון במקומות אחרים בעולם, ניתן להדביר את הנמלים רק כאשר הן משתרעות על פני שטח מצומצם. לדבריהם, בשטחים גדולים קשה מאוד להדביר את הנמלים, ויש צורך באמצעים כמו שריפה, סילוק צמחיה, או הרעלה.
החוקרים קראו ליידוע הרשויות הרלוונטיות והציבור, משום שהתפשטות המין נעשית על ידי האדם ולא באופן טבעי. בנוסף, מוצע במכתב למפות את תפוצת המין הפולש כדי להעריך את היקף ההתפשטות ואת החלופות להדברת הנמלים, ולבצע מחקרים העוסקים בנושא כדי להקדים ולמנוע נזקים סביבתיים ורפואיים נוספים.