פרחה מזרחי במבחן בוזגלו

אף אחד לא מאמין שפרחה מקבלת את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, ושבוזגלו זוכה לצדק משפטי ממש כמו אריסון. אפילו בטלוויזיה ירדה מסעודה ממעמדה והפכה לשק חבטות

עכשיו, כשמצבו של ראש הממשלה יציב יותר מקשה, אפשר לחזור ולהתבונן במילים שאמר אחד ממנהלי בתי-החולים אפרופו הדיון על מצבו. אותו מנהל גילה כי בעולם הרפואה רווחת הדעה שאת הטיפול הטוב ביותר מקבלת הגב' פרחה מזרחי, אותה אשה פשוטה שנאלצת לעמוד בתורים כמו כולם, לא זוכה בפרוטקציה, ובוודאי לא סובלת מטיפול יתר - דבר שהכריע, לפי אותה סברה, את ראש הממשלה. בשטף בלתי מודע, הסביר אותו מנהל כמה שפר גורלה של אותה אשה ענייה, שאין לה שום מעמד, והיא בעצם שם נרדף לאדם הנחות ביותר שבא בשערי בית-החולים, כי דווקא היא זו שמקבלת את הטיפול הנכון.

 

אפשר כמובן להרים גבה מול האמירה הזו, שהושמעה על-ידי עוד רופאים בכירים, ולתהות אם הם יודעים על מה הם סחים, אם הבחינו אי-פעם בתורים בקופות החולים, ביקרו במסדרונות הצפופים של בתי-החולים שם שרועים בצפיפות אחיה ואחיותיה של פרחה מזרחי. אפשר, אבל לא אעשה זאת הפעם. מה שמעניין אותי הוא השם. "פרחה מזרחי". למה דווקא היא נבחרה לסמל את האדם הפשוט, הנחות מכל? שהרי לא צריך להיות דק אבחנה כדי להבחין שפרחה היא מזרחית, ולא סתם מזרחית, אלא פרחה של ממש.

 

מהי פרחה? ב"מילון אחוּל מניוּקי לעברית מדוברת" בעריכת דן בן-אמוץ ונתיבה בן יהודה, מוגדרת הפרחה כ"בחורה פשוטה, גסה, חסרת השכלה ועידון המתלבשת ומסתפרת לפי צו האופנה האחרונה". באופן ברור נאמר שפרחה היא מזרחית, אבל לכל אלו שעלולים לטעות, הוסיפו בעולם הרפואה את שם המשפחה מזרחי, כדי לוודא שכולם יבינו את מוצאה של הגברת האחרונה של עולם הרפואה. וידוא הריגה שכזה. למה דווקא פרחה הפכה לסמל האדם הפשוט בעולם הרפואה? במה זכתה? למה לא גרטרוד אלטשולר? או פאניה מוסקוביץ'? או סתם שם ישראלי נטול הבחנה, רננה בית הלחמי?

 

התמיהה הזו איננה אמיתית, כמובן, כולנו יודעים את התשובה. לא רק בעולם הרפואה הפך האדם המזרחי לסמל לנחיתות, הסרגל לפיו מודדים את היחס לאדם הפשוט ביותר. אחותה של פרחה מזרחי, הגב' מסעודה משדרות, עובדת בטלוויזיה במשרה מלאה כבר 12 שנה, ומשמשת כמגדלור אליו שואפות מיכליות הרייטינג להגיע, בלי להתנפץ בדרך על סלעים גבוהים. מסעודה היא סמל האדם הנחות של הטלוויזיה. ויש למשפחה גם אח, ותיק ומפורסם משתיהן - אדון בוזגלו שמו. בוזגלו זה הנו בוחן ותיק ומוכר בעולם המשפט, שכל מה שלא עובר את מבחנו - לא נחשב לתקין. כי אם לבוזגלו, האדם הפשוט, זה לא מתאים - זה לא טוב לאף אחד.

 

אני תוהה ביני לבין עצמי, מהו התפקיד האמיתי של השלישייה הנחותה הזו, שלא במקרה שניים משלושת בניה הן בנות,

כלומר נשים. שהרי אף אחד לא מאמין באמת שפרחה מקבלת את הטיפול הטוב ביותר בבית-החולים, ושבוזגלו זוכה לצדק משפטי ממש כמו אריסון. אפילו בטלוויזיה ירדה מסעודה ממעמדה והפכה לשק חבטות, ראו למשל מה מעוללת "ארץ נהדרת" לדמות המזרחי, מעוזי כהן ועד עמיר פרץ. אז למה בכל זאת? מה יש לנו כאן, חוץ מהתנשאות של החזק על פני החלש?

 

יש כאן היתממות והצטדקות. ככל שהמערכות הציבוריות בישראל הופכות לגרועות יותר, לפרוטקציונריות ומושחתות, כך הן הופכות לצדקניות. ככל שההגנות הסוציאליות נופלות, יש צורך להמציא מיתוסים ריקים שימלאו את מקומן. למלא במילים ריקות את החסך האמיתי. כשאין צדק משפטי לחלש, צריך להמציא את בוזגלו. כשאין כבוד לחולה העני שגר בלב המסדרון של בית-החולים, צריך לברוא את פרחה. אבל אפילו השפה האורוולינית הזו לא תוכל לכסות על החסר; ספק אם היא תסתיר את הבושה.