ביצות הכבול של אינדונזיה מושפעות מתהליכים שונים כתוצאה משינויים סביבתיים, תיעוש וזיהום וגורמים אחרים, המשנים את אופי הביצות, גודלן והרכבן. שינויים אלו גורמים להיעלמותם של מינים רבים הייחודים למקום וגדלים רק בסביבה זו.
החוקרים גילו כי הדגים שרדו בסביבה קיצונית מאוד, המכילה גם מים חומציים ביותר. למרות שהדגים שרדו בתנאים אלו, ההערכה היא ששינויים נוספים בבית הגידול יביאו להיעלמותם של הדגים ואף להכחדתם הגמורה.
ה-BBC מדווח כי הדגים הזעירים ניזונים מפלקנטון וחלקיקים נוספים המצויים במים ונסחפים מקרקעית הביצה. הגודל הזעיר שלהם מושג בזכות שינויים פיזיולוגיים לעומת דגים אחרים. מוחם של הדגים, בניגוד למינים אחרים, איננו מוגן בעצמות, ונקבות הדג יכולות לשאת רק ביצים בודדות, ולא מאות ואלפי ביצים כמו דגים אחרים.
גודלם של הדגים סייע להם לשרוד בתנאי הסביבה הקיצוניים. במקרים של בצורת ויובש מתמשכים, הם מסוגלים למצוא מפלט גם באזורים רדודים מאוד של הביצה ולשרוד לאורך זמן. אך כעת, דגים שעוצבו בידי כוחות האבולוציה לחיים קיצוניים, נאלצים להתמודד עם סיכון משמעותי המגיע מצידם של בני האדם.
כריתת היערות הנרחבת, כמו גם גשם חומצי, הצפת הביצות בשפכים תעשייתיים ובכימיקלים מסוכנים, ושריפות תכופות הורסים את בית הגידול המיוחד, ומסכנים מינים רבים וביניהם הדגים הזעירים. החוקרים מקווים כעת למצוא שיטות להצלת בית הגידול ומניעת הכחדתו של הדג הזעיר.