ציאנוקובלמין, או בשמו המוכר יותר ויטמין B12, נחוץ לגוף ליצירת כדוריות דם אדומות במוח העצם. הוויטמין הזה מצוי רק במוצרי בשר או בשמרים, ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות דם אדומות) ולפגיעה בלתי הפיכה בתאי עצב.
למה זה קורה?
מחסור בוויטמין B12 עלול להתרחש מכמה סיבות:
מה התסמינים?
הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12 מתפתחים באיטיות, ולכן לא תמיד מזוהים מיידית. כשיש מחסור ניכר בוויטמין עלולים להופיע עייפות, חולשה, סחרחורת, דופק מואץ, קוצר נשימה, לשון אדומה וצורבת, בחילות או תיאבון ירוד, אובדן משקל, שלשולים וגוון צהבהב של העור ובלובן העין. רמות ויטמין B12 נמוכות לאורך זמן גורמות נזק בלתי הפיך לתאי העצב, דבר שעלול לגרום להפרעות זיכרון, דיכאון, הפרעות פסיכוטיות, אי שקט, חולשת שרירים ובעיות מוטוריות.
איך מאבחנים?
אם את/ה סובל/ת מאחד או יותר מהסימפטומים הנ"ל, הרופא ישאל אותך על התזונה, על מחלות משפחתיות (כמו סוכרת או מחלות אוטואימוניות) או על ניתוחים שעברת. אם יעלה חשד לרמות נמוכות של ויטמין B12, ייערכו לך כמה בדיקות דם.
ראשית תיערך ספירת דם, שמטרתה לאתר אם קיימת אנמיה. במצב של חוסר בוויטמין B12 כדוריות הדם האדומות גדולות יותר ונראות פגומות. כמו כן ייבדקו רמות ויטמין B12, ברזל וחומצה פולית (רמות נמוכות שלהם עלולות אף הן לגרום לאנמיה), רמות חומצה שנקראת מתיל מלונית (שעולות בעת מחסור בוויטמין B12) ונוגדים לפקטור האינטרינזי.
רוב האנשים שחסרים את הפקטור האינטרינזי נושאים נוגדנים נגדו בדמם: רמות גבוהות של הנוגדנים מעידות על מחסור בפקטור עצמו. אם כל בדיקות הדם תקינות, יש צורך לעיתים בבדיקת מוח עצם כדי לאשר את אבחנת המחסור בוויטמין B12. בבדיקה הזו מוחדרת מחט לעצמות המותניים או השדרה ונשאבת כמות קטנה של מוח עצם מקור היווצרותם של תאי הדם בגוף. דגימת מוח העצם מאפשרת לבחון בדקדקנות את מבנה תאי הדם ולבדוק אם קיימות סיבות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים.
איך מטפלים?
כאמור, הטיפול בחוסר ויטמין B12 הוא השבת הוויטמין לגוף ברמות מספיקות. לדברי פרופ' משה גרטי, מנהל מרכז רקנאטי למחקר במרכז הרפואי בילינסון, כמות הוויטמין שנוטלים היא שקובעת אם הטיפול יצליח. בכדורים במינון יומי נמוך אין תועלת. המינון חייב להכיל מעל 500 ועד 1,000 מיקרוגרם ביום, אחרת לא יהיה שיפור.
אחרי טיפול בכדורים במינון של מעל 500 מיקרוגרם ביום עולה רמת הוויטמין בדם, ונעלמים סימני המחסור בו, כמו עייפות, אנמיה ועצבנות. גם במקרים של אנמיה חריפה במיוחד מינון גבוה מאוד של B12 מאזן את החסר בתוך שבועיים עד חודש.
אנשים שלא יכולים לספוג ויטמין B12 שניטל דרך הפה יקבלו זריקות של הוויטמין באופן קבוע. בשבוע הראשון אחרי האבחנה ניתנות 5 עד 7 זריקות, כדי לאפשר לגוף ליצור מאגרים מספיקים של הוויטמין. התגובה נראית בתוך יומיים-שלושה, כשהגוף מצליח ליצור שוב כמויות מספיקות ותקינות של כדוריות דם חדשות.
בצמחונים וטבעונים או במי שצורכים כמויות נמוכות של הוויטמין בתזונה ניתן לטפל באמצעות כדורים שמכילים את הוויטמין והתאמת תפריט תזונתי עשיר ב-B12. מי שסובלים מאנמיה ממאירה ומי שלא יכולים לספוג את הוויטמין בשל חוסר בפקטור האינטרינזי יצטרכו לקבל ויטמין B12 כל חודש עד שלושה חודשים, למשך כל חייהם.
חולים שסובלים מבעיות בספיגת הוויטמין צריכים לאכול דיאטה מאוזנת, שמספקת גם רמות תקינות של ויטמין C, ברזל וחומצה פולית, שחיוניים כולם לייצור תקין של כדוריות דם אדומות. אצל אלה שסובלים מזיהום חיידקי במערכת העיכול יש צורך בטיפול אנטיביוטי, בתרופות ממשפחת הפניצילינים או הטטראציקלינים. אלה ישמידו את מושבות החיידקים ויאפשרו לגוף לשוב ולספוג את הוויטמין.
אם האנמיה חמורה, ורמת הכדוריות האדומות בדם נמוכה מאוד, יש צורך בעירוי דם למשך הימים הראשונים, עד שזריקות הוויטמין B12 יתחילו להשפיע. רוב האנשים שהגיעו לטיפול בזמן מחלימים לחלוטין.
ייעוץ: ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה בכיר לרפואה פנימית, המרכז הרפואי שיבא