איילת, בת 32, מנהלת מכירות בחברת הייטק, הכירה ב-JDate את ניסים, בן 35, מנהל פרויקטים בחברת מחשבים. "הוא מתל אביב, אני מאזור רחובות, ולא היינו בכלל במעגלים שיכלו להתממשק", אומרת איילת. "אלמלא האתר, הסיכויים שניתקל זה בזו היו קלושים מאוד". היא היתה חדשה באתר, הוא, גרוש פלוס שניים, כבר היה שועל ותיק. היא שלחה אליו קריצה, קיבלה קריצה בחזרה, והמסר הבא היתה תמונה שלה. תגובתו של ניסים היתה - "איזה עיניים יפות יש לך".
ניסים כבר ידע מה הוא רוצה לפרק ב'
הוא גם הציע שתתקשר, אבל היא קיבלה פתאום רגליים קרות. "חיכיתי שבוע", היא נזכרת, "ואז אמרתי לעצמי: על החיים ועל המוות... התקשרתי, היתה שיחה מדליקה וארוכה ארוכה, למחרת (ערב יום כיפור) המשכנו לדבר, ובמוצאי יום כיפור כבר נפגשנו. חיכיתי לו מבעוד מועד בבית קפה הקבוע שלי, הוא הגיע, ואיך שהוא נכנס, המשפט הראשון שחלף לי בראש: 'לא יכול להיות שזה הוא... איזה חתיך!' התמונה באתר ממש עשתה לו עוול. ישבנו כמה שעות טובות בקפה, דיברנו על כל כך הרבה נושאים, גילינו כל כך הרבה דברים משותפים ועדיין - אני הייתי ספקנית. ניסיון העבר לימד אותי לא למהר". ניסים, מצידו, אומר היום שכבר אז הוא ידע שזה מה שהוא רוצה לחיים שלו, לפרק ב'.
"נפגשנו עוד פעם-פעמיים, ובילינו יחד סופשבוע מלא קסם, שבסיומו נסעתי לשבוע חופשה מתוכננת בסיני. לניסים אמרתי שאתקשר כשאוכל, אבל אחרי יום בסיני, ידעתי שכל מה שאני רוצה זה שהוא יהיה איתי", מספרת איילת. "התקשרתי, שאלתי 'מה אתה עושה?' הוא ענה: 'עם הילדים שלי, ובעיקר מתגעגע'. שאלתי אותו 'מתי אתה מגיע?' והוא השיב, בלי היסוס, ובלי שביקר בעבר בסיני, 'מחר בבוקר'."
הוא אמר 'שלום', ואני לא יכולתי לנשום
איילת: "כל הלילה לא ישנתי מרוב התרגשות, קמתי בבוקר מוקדם יחד עם השמש ורק ספרתי את הדקות שיחלפו. ואז הוא הופיע. אני לא יכולה לשכוח את הרגע הזה, הוא אמר 'שלום', ואני, אני לא יכולתי לנשום.... זה היה הרגע שידעתי שהעבר שלי שייך לעבר, והנסיך הזה הוא ההווה והעתיד שלי. אז גם העזתי ועשיתי מה שלא עשיתי קודם לכן מעולם. אמרתי לו: 'אני אוהבת את איך שאתה מדבר, את איך שאתה מריח, את איך שאתה נוגע בי, את איך שאתה מסתכל עליי, את איך שאתה גורם לי להרגיש וכל זה - זה מי שאתה, אז אני פשוט אוהבת אותך....'"
כששואלים אותה איך הסתדרה עם ילדיו של ניסים, שהיו אז בני חמש וחצי וארבע, היא משיבה בלי היסוס: "זה התחיל מזה שרציתי להיות עם ניסים, וקיבלתי אותו עם כל מה שכרוך בכך. זו היתה סיטואציה רגישה, הגירושים היו טריים-יחסית, אבל היחסים עם גרושתו מצוינים, עברנו לגור באותה שכונה, כדי להיות קרוב לילדים. אנחנו מתמקדים בזה שלילדים יהיה טוב - המון עבודה עם עצמנו, אין מקום לאגו, אין מקום לטינות. מאוד מקפידים על תקשורת פתוחה".
הסדנה לימדה אותם תקשורת נפלאה
לתקשורת הזאת עזרו להם הסדנאות שעברו במסגרת "הפורום", קודם ניסים, אחר כך הגרושה שלו, עוד שהיו נשואים, ואחר כך גם איילת, בהמלצתו החמה. "בהתחלה לא רציתי ללכת לסדנה", מודה איילת, "אמרתי שזה פסיכולוגיה בגרוש, אבל מישהו שישב לידי אמר משהו ששכנע אותי: הוא אמר לי - 'התחלת מערכת זוגית עם מישהו שעשה את הפורום, וראית מה זה עשה בשבילו. בשביל שתהיה לכם מערכת נפלאה, תקשורת נפלאה, לא שווה לך לעשות גם?' כאשר מה שעמד על הפרק היתה הזוגיות שלי עם ניסים - הלכתי ונרשמתי. וזה עשה לנו דברים נפלאים".
איילת אומרת, שהיא לא בהכרח מצטרפת לכל דבר שעושה ניסים. "יש לנו חופש, כל אחד מאיתנו יכול להיות מי שהוא רוצה להיות. למשל, לו יש דת, קוראים לה אופניים. אני לא יכולה ולא רוצה להיות שותפה לכל דבר. יש דברים שלא מוצאים חן בעיניי, אבל זה מה שהוא אוהב. איפה שאני יכולה לתמוך, אני תומכת. איפה שלא - אני מביעה את דעתי, ובסופו של דבר מגיעים לעמק השווה, כמו כל זוג".
כעבור שנה, איילת וניסים התחתנו, "בחתונה אינטימית שהיתה כולה חגיגה של אהבה, מרגשת וקסומה", מספרת איילת. "רגע לפני החופה אמרתי שאילו היו אומרים לי לפני שנה שארגיש כל כך מלאה ומאושרת, ושאהבה כמו שיש לנו היא לא רק בסרטים ובחלומות - לא הייתי מאמינה. והנה, שנה אחרי, יש לי נסיך שגורם לי כל יום להרגיש נסיכה".
איילת אומרת שכבר יותר משנה וחצי, ניסים והיא מבלים וחוגגים כל יום ביחד. "מעולם לא אהבנו כך לפני, מעולם לא הרגשנו כך לפני, ועכשיו אנחנו עסוקים בלהקים משפחה משלנו".
גם לכם יש סיפור התאהבות מעניין/מקורי/מרגש/מצחיק? כתבו לנו ואולי נפרסם אותו כאן.