מהנתונים שהציג פרופסור ישראלי יחד עם המדען הראשי במשרד הבריאות, פרופסור רמי רחמימוב, עולה תמונה שצריכה להדאיג כל אזרח החרד לבריאותו, לפיה תקציב לשכת המדען הראשי שמעבירה המדינה לטובת מחקר רפואי ירד בשיעור של 55 אחוזים בחמש השנים האחרונות. בשנת 2,000 עמד תקציב המחקר על 1.87 מיליון דולר ואילו השנה - על 0.85 מיליון דולר בלבד.
בתחומים רבים בישראל אוהבים לפזול לכיוון ארצות הברית ולנסות לחקות את "האח הגדול", אבל בתחום המחקר הרפואי ההשוואה מביכה. בעוד בארצות הברית עומדת ההשקעה הפדרלית במחקר רפואי על 100 דולר לנפש בשנה, משקיעה ישראל קצת פחות משני דולרים לשנה לנפש, או בעברית - תשעה שקלים.
פרופסור ישראלי ציין כי לתת-התקצוב של המחקר "יש השלכות חמורות מאד על החברה, הרפואה והכלכלה במדינת ישראל. אם התמיכה במחקר הרפואי תמשיך להצטמצם זה יביא לפגיעה גם בחולים ובשירותי הרפואה בארץ".
חתן פרס נובל, הפרופסור אהרון צ'חנובר, השתתף גם הוא בכנס והגדיר את התקציב המושקע במחקר "מגוחך ואבסורדי". לדבריו, "ישראל מתאבדת. המחקר הרפואי נמצא בהידרדרות שתביא לנזק חמור".
מנתונים שנאספו בלשכת המדען הראשי עולה כי ישראל נמצאת במקום האחרון בין המדינות המפותחות מבחינת רמת התמיכה הממשלתית במחקר רפואי. ארצות הברית תופסת את המקום הראשון ומשקיעה יותר ממחצית מתקציב המחקר והפיתוח האזרחי במחקר רפואי, אחריה בריטניה (כ-25 אחוזים), קוריאה (כ-12) וקנדה (כ-10). אוסטרליה, ניו זילנד, נורבגיה
ומדינות נוספות בהן איטליה, פורטוגל, סלובקיה ומקסיקו מקדימות גם הן את ישראל, שסוגרת את הרשימה עם 0.7 אחוזים המושקעים במחקר הרפואי. ההשקעה הממוצעת בין המדינות - 8.2 אחוזים.
פרופסור רחמימוב ציין כי המחקר הרפואי אמנם עולה כסף, אך גם מכניס למדינה כסף רב. אחת הדוגמאות היא תרופת הקופקסון הישראלית, שפיתחו חוקרים מחברת "טבע" והכניסה למדינה סכום של מיליארד ורבע דולר. תוצרים של מחקר רפואי שנעשה בארץ נמכרו בשנה החולפת ב-3.5 מיליארד דולר אולם הירידה המתמדת בתקצוב, כאמור, מעמידה את התעשייה בסכנה.