חיים משישי לשישי: תכירו את מכבי "צו פיוס"

בקבוצות הכדורגל הבוגרות אין סיכוי שתראו שחקנים דתיים. אבל מתברר ש"צו הפיוס" מתחיל אצל בני הנוער, שמשחקים בקבוצות משותפות לדתיים וחילונים. לוני הרציקוביץ, בעלי מכבי ת"א, כבר פרש עליהם את חסותו. "פעם לא יכולתי לשחק בגלל השבת", אומר ישראל בורוכוב. "עכשיו אני חולם להיות רולנדיניו"

ים של כיפות ופדחות קצוצות שיער התרוצץ על דשא מגרש המכבייה בתל אביב בתקווה להבקיע שער. הרבה זיעה ניגרה שם. מכבי "צו פיוס" תל אביב, כעשרה נערים דתיים, בני 13 עד 14, לצד חילונים, התחרו בנערי קריית אונו.

 

הכל החל לפני שלוש שנים, אחרי שיאיר מייזליש, תלמיד בית הספר כפר-בתיה ברעננה, היום בן 17 וחצי, גילה ניצוצות מבטיחים של כדורגל וחיפש, לשווא, קבוצה שתאפשר לו להתחרות בימי חול. מייזליש קבל על כך שמעבר לסימפוזיונים וימי עיון מעורבים שמקיים ארגון "צו פיוס", הפועל למען דיאלוג חילוני-דתי, לא קורה דבר.

 

הקמת קבוצה מעורבת קסמה גם לאביו של יאיר שאול מייזליש, מגיש ומפיק תוכניות דת בערוץ 1, שפנה לדני דניאלי, איש הארגון. "התפרצתי לדלת פתוחה", מספר מייזליש האב. "הנהלות המועדונים רצו את הקבוצה הזו כי תמיד היו באים אליהם חבר'ה דתיים בשאלות דומות, ונשארים בצד. בסופו של דבר הם הבינו שככה הם ימנעו אפליה. פניתי לדני דניאלי ושנינו הלכנו ללוני הרציקוביץ, הבעלים של מכבי תל אביב, ששמח לעזור לנו".

 

"את מה שאי אפשר לראות בחברה, רואים על המגרש" (צילום: שאול גולן)

 

 

הרים את הכפפה

 

דני דניאלי, משנה למנכ"ל קרן "אבי חי", המגייסת תרומות לפרויקטים חינוכיים ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל "צו פיוס", מרוצה ומשתומם בו-זמנית מהיקף התופעה הספורטיבית: "אם, לפי התגובות, מתלהבים מהפרויקט כל-כך הרבה אנשים, איך זה שבמשך 55 שנה אף-אחד לא הרים את הכפפה?! זה ספורט פופולרי ואי אפשר להתעלם מאוכלוסייה שלמה שמתעניינת בו. חלק מהחזון שלנו הוא שהמשחקים לא ישוחקו בשבתות. בינתיים אני מרוצה, ומקווה להגדיל את המכסה בשנה הבאה".

 

לוני הרציקוביץ לקח את העניין כמשימה חברתית רבת חשיבות ופרש על הקבוצה התל אביבית את כנפיו. "לאורך שנים", הוא אומר, "נמנע העיסוק בכדורגל משכבת ילדים מהותית וגדולה בגלל מרכיב השבת. אני חושב שזו זכות ליצור מפעל כזה ולתת הזדמנות לאותם אנשים. הרי 25 אחוז מכלל האוכלוסייה הם דתיים מסורתיים. החשיבות היא שמעבר למשחק, יש כאן גם עניין של פירוק מתחים. אני גאה שיש לי את הזכות להתחבר ולחבר בין השכבות השונות".

 

החששות והפחדים בין הדתיים והחילונים נעלמו מהר. היום מסונפות לארגון 14 קבוצות, שמתחרות בינן לבין עצמן, אבל גם נגד קבוצות חילוניות למהדרין, במסגרת הליגות הסדירות. מחוץ למכבי תל אביב, מתרוצצות קבוצות כאלה גם בירושלים (בית"ר), שדרות, אשדוד (מ.ס. אשדוד), נתניה (טוברוק), בנימינה (לא פחות משלוש קבוצות), גבעת שמואל, כפר סבא וטירת הכרמל. הנערים לא רק משחקים יחד, אלא גם יוצאים לבלות אחרי שעות האימונים והמשחקים. "זה אחלה מפעל, אחלה דבר שבעולם", אומר עדי סומך, מאמן מכבי עד השנה הנוכחית.

 

ישראל בורוכוב, בן 15 מקריית שלום, מתלהב מהשתלבותו במגרש. "קודם זה לא התאפשר לי בגלל השבתות", הוא אומר, "וכשכבר שמתי את הרגליים על המגרש, ממש התרגשתי. פעם ראשונה על הדשא במסגרת מסודרת, עם יחס רגיל, והכל נראה יותר גדול ומרשים".

 

- מה השאיפות שלך?

"להיות שחקן גדול כמו רונלדיניו".

 

כמעט בלי מכות

 

"כיף לשחק בקבוצה, מתייחסים אלינו בסבבה", מתגאה גם ציון אזולאי, 15 וחצי, מבת ים. "בדרך-כלל לא מתעוררות שום בעיות, חוץ מפעם אחת, במשחק נגד 'עוצמה חולון' בשנה שעברה, שם התחילו מכות עד שהמאמן הרגיע". מעבר לתקרית ההיא, מסכימים כולם, העניינים מתנהלים על מי מנוחות.

 

גם אפרים אברמוב, 16, מקרית שלום, הגשים חלום: "בא מאמן של 'צו פיוס' לבית הספר ביד אליהו, שבו אני לומד, ודיבר על קבוצה מעורבת של דתיים וחילונים. זה נתן לי בום. סופסוף אני אוכל לשחק כדורגל בקבוצה מסודרת. הלכתי לאימון אחד והתרשמתי שכולם מקבלים יחס שווה ולא מפלה".

 

תומר בליסנה, מאמן הקבוצה הנמרץ, לא הסתפק בעידוד, אלא מיהר לביתם של הילדים. "הוא בא לשכנע את הורי הדתיים והסביר שלא משחקים בשבת", מעיד אברמוב. "אמי ישר הסכימה, כי היא ידעה שאני מת על כדורגל וזו ההזדמנות שלי לשחק. הרגשתי שכאן, בקבוצה, אני אגשים את עצמי. בהתחלה התרגשתי ורציתי לעזור לקבוצה לשים גול. לאט-לאט, במשך שלושה משחקים, לקח לי להבין איך לשחק בקבוצה.

 

"עם הזמן התאקלמתי והתחברתי לקבוצה. היום אנחנו יוצאים למקומות בילוי ולסרטים ביחד. כל אחד מנסה להשתלב. אנחנו, הכיפות הסרוגות, שמחנו להכיר אותם. זה לא כמו חברים רגילים, אלא חברים לקבוצה, אבל זה כיף. היינו בטוחים שההתחלה לא תהיה קלה, שזה לא יתחבר, אבל זה הולך טוב".

 

תומר בליסנה, אוטוטו בן 34, מאמן מכבי "צו פיוס" תל אביב, גאה בתוצאה. "מי שהציע לי את תפקיד המאמן הוא המנהל המקצועי של מחלקת הנוער במכבי, בני טבק, שסיפר לי על התפקיד: שילוב של נערים שומרי מסורת וחילונים, שבאים מכל מיני תרבויות. נכון לרגע זה, הם באמת מסתדרים טוב ביניהם ומוצאים את עצמם דרך הכדורגל. את מה שאי אפשר לראות מבחוץ, בחברה, רואים על מגרש הכדורגל. פה הם משתפים פעולה, שמים כתף על כתף, תומכים אחד בשני, ואהובים איש על רעהו. מה שמתבטא גם מחוץ למגרש הכדורגל. הקבוצה הזו קיימת רק כמה חודשים, אבל אני, בתור מאמן, רואה בזה פוטנציאל גדול מאוד - פוטנציאל של חברה מסורתית שיכול היה להתפספס אלמלא נתנו להם במה".

 

והוא יודע על מה הוא מדבר. בליסנה שיחק בקבוצת כדורגל ברומניה, כמגן ימני, ועשה עלייה לפני כ-13 שנה. "התחלתי לאמן לפני שלוש שנים את קבוצת הנוער של עירוני רמת השרון בליגה לאומית לנוער, כעוזר מאמן, ובסופו של דבר הגעתי למשהו שחלמתי להגיע אליו - למכבי ת"א - המועדון שכל מאמן שואף להגיע אליו, ועוד לפרויקט כזה".

 

בני טבק, אחראי על מחלקות הילדים והנוער באגודה התל אביבית, מברך על המוצר המוגמר. "ההצלחה של הפרויקט הזה משמחת אותי. לא רק שהוא מאפשר לבני נוער שומרי מצוות לשחק כדורגל, הם נותנים לנושא הזה ולדו-קיום משמעות נוספת". איתמר וסרשטרום ונדב סטצן, שניהם בני 15 מתל אביב אומרים שיש תמורה לאגרה. "אנחנו עושים ברכות לפני משחק, שיצליח". וזה מצליח. בגדול.