באתר זה פורסם מאמרו של יורם אטינגר, תחת הכותרת: "תשכחו מאיום דמוגרפי" - על משקל אמירתה האומללה של גולדה מאיר, "אין עם פלסטיני". גם כאן קיים חוסר הבחנה בין משאלת לב לבין מציאות בשטח, ומי שקובע את מהלכיו על פי משאלות ליבו ולא על פי המציאות, עלול להוביל לאסון. אבל אטינגר תוקף את גדולי הדמוגרפים בישראל, דוגמת דלה פרגולה, ואותי הוא מאשים בסיפוק לא עקבי של נתונים. אסתפק באמירה שאני אכן מצטט לעתים מקורות שונים משנים שונות בשם אומרם, גם אם לא תמיד מסכים איתם. אבל הבחנה כזאת דורשת כנראה התמצאות בספרות האקדמית.
ולעצם העניין. הבחירות האחרונות שהתקיימו ברשות סיפקו לנו הזדמנות לבחון שוב את הנתונים על גודל האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. התבשרנו כי סך כל הזכאים להצביע עמד על 1.35 מיליון איש (550 אלף מהם ברצועת עזה ו-800 אלף ביהודה ושומרון). אנו יודעים עוד כי אוכלוסיית הרצועה כוללת 58% ילדים, ועל כן ניתן לערוך חישוב פשוט ולהגיע למסקנה, כי סך כל תושבי רצועת עזה הוא 1.3 מיליון בני אדם (מתוכם 750,000 ילדים ונוער) - כשם שדיווחה לנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הפלסטינים.
ומה ביהודה ושומרון? שיעור הילדים שם מגיע ל-52%, כלומר: 800,000 בעלי זכות הבחירה מהווים 48% מהאוכלוסייה. חישוב פשוט יעלה כי סך האוכלוסייה הרשומה בגדה מגיע ל-1.66 מיליון נפש (מתוכם 860,000 ילדים ונוער). אלא שבלמ"ס הפלסטיני טוענים כי מצויים שם כיום 2.35 מיליון איש. לכאורה מדובר בסתירה בין הנתונים. לאן "נעלמו" 690 אלף פלסטינים?
אם נחבר את כל הנתונים נקבל 2.4 מיליון, התואם את מספר הפלסטינים ביו"ש כפי שדווח על-ידי הלמ"ס הפלסטיני.
ומה משמעות הנתונים הללו עבור ישראל? כבר כעת מגיע מניין הפלסטינים בשטחי ארץ ישראל, ללא רצועת עזה, ל-3.6 מיליון, ומספר היהודים מגיע ל-5.2 מיליון. במילים אחרות, 42% מתושבי הארץ הם פלסטינים. על פי שיעורי הריבוי הטבעי הצפויים בשני העשורים הקרובים, יגיעו שתי האוכלוסיות החיות בארץ ישראל לשוויון מספרי בשנת 2020. וזאת מבלי לקחת בחשבון שבישראל חיים כחצי מיליון לא-יהודים אחרים - העובדים הזרים והעולים שאינם יהודים.
לסיכום נאמר בצער, כי המציאות אינה תואמת את משאלות הלב. האיום הדמוגרפי חי ובועט, למרות היציאה מרצועת עזה. כדי להמשיך ולקיים מדינה יהודית דמוקרטית ושפויה, ניאלץ לוותר על שטחים המאוכלסים במיליוני פלסטינים.
פרופ' ארנון סופר, ראש קתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטה חיפה