השוחד של בלומנטל הוא לא עיקר הבעיה

אין ספק כי הרשעתה של בלומנטל היא בעלת משמעות חמורה ומטילה צל כבד על מה שקורה לנו בחברה הישראלית בקשר שבין הון לשלטון. יש לעקור התנהגויות שכאלו מתוכנו מפני שנורמות שכאלו יאכלו כל חלקה טובה בנו

כשח"כ נעמי בלומנטל ביקשה להסביר לבית המשפט מדוע בחרה לשתוק בחקירתה במשטרה היא הסבירה כי פעלה כך בעצת עורך הדין שלה וכן כי לא יכלה למסור את גרסתה במשטרה, כי אז היתה פוגעת בחיסיון ביחסים בינה ובין עורך הדין שלה.

 

בית המשפט דחה נימוקים אלו והסביר כי אמנם זכותה הייתה לפעול על פי עצת עורך הדין שלה, אך בל תתפלא כי בית המשפט התייחס בספקנות לעדותה. בית המשפט הוסיף כי אדם הממלא פיו במים ומשמיע לראשונה את גרסתו רק במשפט צריך להסביר את התנהגותו זו, שבדרך כלל אינה אופיינית לאדם חף מפשע. אשר לחיסיון שהזכירה, החיסיון הוא שלה ולא של עורך הדין שלה ולכן לא הייתה כל מניעה שהיא תחליט למסור את הגרסה שמסרה לעורך הדין שלה.

 

בית משפט השלום בהרכב מיוחד של שלושה שופטים הרשיע את ח"כ בלומנטל ואת חבר מרכז הליכוד מיכאל אלנקווה, בפסק דין ארוך ומנומק. הוא ניתח את העדויות הרבות שבאו בפניו ובסופו של דבר לא היה לו כל היסוס להעדיף את גרסת התביעה שהסתמכה בעיקרה על עדותו של מי שהיה נהגה של בלומנטל ואיש סודה, שהפך להיות עד מדינה. בית המשפט דחה את גרסת הנאשמים כלא אמינה ושקרית. הוא מצא תמיכה לעדותו של עד המדינה בשתיקתה של בלומנטל וכן בעדויות נוספות.

 

ההרשעה, מבחינה עובדתית מבוססת בעיקרה על ממצאי אמון והתרשמות ישירה מן העדים ולכן קשה להאמין שבית משפט לערעורים יטה להתערב בממצאים שכאלו שכן הוא לא שמע את העדים ולא יכול היה להתרשם מהם.

 

כאן המקום להוסיף כי אילו השיטה המשפטית בארץ הייתה מאפשרת צילום המשפט, במקום הקלדת הפרוטוקול או הקלטתו, ייתכן כי בית משפט לערעור היה יכול לצפות בעדויות ולהתרשם בעצמו. היה צדק בית המשפט הדיוני במתן האמון בעדים כפי שקבע, אך לא כך השיטה שלנו והמשפטים אינם מצולמים.

 

בלומנטל הורשעה בעבירה של שוחד בחירות לפי חוק המפלגות שהיא עבירה של עוון שהעונש בגינה הוא שנה. התנהגות זו בהחלט לא יאה לעובד ציבור, אך ספק בעיני באם זו הייתה כל עוונה האם אז היו מעמידים אותה לדין, אלא שדבר גורר דבר והחומרה המיוחדת נודעת דווקא למה שהתרחש לאחר שהיא שילמה 12 אלף שקלים כדי לארח את חברי המרכז בבית מלון.

 

כדי להסתיר עובדה זו ביקשה להדיח עדים למסור גרסת שקר ולתאם גרסאות כדי לשבש את החקירה. אלו כבר עבירות הרבה יותר קשות הפוגעות קשות באושיות החברה שלנו ולדעתי גם נגועות בקלון. בית המשפט עדיין לא התבקש לקבוע כי הרשעתה של בלומנטל נגועה בקלון אך קרוב לוודאי שיתבקש לעשות זאת בישיבה הבאה, ואז לדעתי לא יהיה מנוס אלא אכן לקבוע כי עבירות אלו נגועות בקלון. המשמעות היא, אם פסק הדין ישונה בערעור, שהיא לא תוכל עוד לשמש חברת כנסת, לפחות במשך שבע השנים הבאות.

 

אין ספק כי הרשעתה של בלומנטל היא בעלת משמעות חמורה ומטילה צל כבד על היושרה הציבורית שלה ועל מה שקורה לנו בחברה הישראלית ובקשר שבין הון לשלטון. יש לעקור התנהגויות שכאלו מתוכנו מפני שנורמות שכאלו יאכלו כל חלקה טובה בנו. אני מסכים לדברים בהם סיים בית המשפט את דברו: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?"