מהפכה בשירות הצבאי בישראל: משנת 2010 ישרתו חיילי הסדיר שנתיים. לוחמים ובעלי מקצועות ייחודיים ישרתו שנתיים וארבעה חודשים ויקבלו תגמול כספי משמעותי. אלו עיקרי השינויים הדרמטיים בשירות החובה בצה"ל, כפי שהציגו הערב (יום ב') שר הביטחון, שאול מופז, והרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ. בכך התקבלו עיקרי ההמלצות של ועדה בראשות אבי בן-בסט, שאותה מינה מופז.
עיקרי המהפכה:
_wa.jpg)
רגע ההכרזה על המהפכה בשירות החובה (צילום: ירון ברנר)
המהפכה תחל בהדרגה והראשונים שירגישו אותה יהיו המתגייסים בקיץ 2006 שישרתו שנתיים ושמונה חודשים. גם מי שהתגייס מאוגוסט 2004 ואילך צפוי לקבל שחרור מוקדם בארבעה חודשים. צה"ל יקבע האם להשאיר את החיילים פרק זמן נוסף ולשלם להם בעבור חודשים אלה. ההערכה היא שצה"ל יקטין את היקף החיילים שיבקשו להישאר, וכך - יותר ויותר חיילים יבצעו שירות מינימלי.
השר מופז ציין כי המלצת הוועדה לבטל מסלולים יחודיים בצה"ל כדי ליישם את המודל, עדיין נבדקת ואין החלטה לגביה. בצה"ל יצטרכו לבדוק כיצד להתייחס למסלול בני ישיבות ההסדר, שמשרתים בצה"ל כשנה וחצי, "התנאים בעבר לא בשלו לבצע קיצור שירות מעין זה. כיום זה אפשרי, בהתאם למצב הביטחון. בשנת 2010 ישרתו רק שנתיים. צריך לזכור שמקביליהם של הצעירים והצעירות בישראל לעומת אלה במדינות המערב מסימיים כבר תואר ראשון או שני".
המגמה: להקל על חיילי צה"ל
ביולי 2005 הורה מופז על הקמת ועדה בראשות אבי בן בסט שתבחן את כל המשמעויות לקיצור שירות החובה בצה"ל, הן של בנים והן של בנות בכלל התפקידים והמקצועות. בוועדה השתתף גם בין היתר סגן הרמטכ"ל, האלוף משה קפלינסקי. המסקנות הסופיות של הוועדה הוצגו אמש למופז ואושרו על ידו. בביקורים שערך מופז בבסיסי ומוצבי צה"ל בחודשים האחרונים רמז מופז על המגמה המסתמנת וציין כי יש להקל על חיילי צה"ל ככל שניתן.
הוא הסביר שקיצור השירות הצבאי יביא גם לשילובם של הצעירים מוקדם יותר באוניברסיטאות ושילוב בשוק העבודה בישראל. עוד לפני הצגת המסקנות הסופיות של המהפכה בשירות החובה, אמר מופז שיהיה צורך ליצור אבחנה בין החיילים, כך שאלה המשרתים בעורף בתפקידים פחות חיוניים, ישתחררו מוקדם יותר.
סוגי האוכלוסיות וזמן השירות ייקבעו על-פי צרכי צה"ל, כך שיהיו חיילים בתפקידים מסוימים, שיוגדרו חשובים למערכת ויאלצו לבצע שירות ארוך יותר מחבריהם במקצועות חיוניים פחות.
המלצות בן בסט הן אמנם מהפכה בשירות החובה בצה"ל, אבל יחד עם יישום המלצות ועדה אחרת שמינה מופז, ועדת ברוורמן שעסקה באנשי המילואים וקבעה הורדת הנטל מאנשי המילואים, תוך הורדת גיל הפטור ל-40 והצבת המערך לחירום בלבד.
התחלת ישום מהפכה זו הביאה להחלפת מילואימניקים בחיילים בשירות חובה, כעת יצטרכו בצה"ל להתמודד עם שתי המהפכות בו זמנית מבלי לפגוע במשימות הצבא. "אין ספק שמדובר באתגר לא קטן, נצטרך לחשוב היטב כיצד מסתדרים עם צמצום בכוח האדם", אמר ל-ynet גורם צבאי בכיר.
רק באחרונה הציגו באגף כוח אדם בצה"ל את הירידה בשיעור הבנות המתגייסות בפרט וכלל המתגייסים בכלל, דבר שרק מגביר את האתגר של צה"ל, גורמים בכירים שמכירים את מסקנות ועדת בן בסט זה מכבר אף ציינו כי "למרות הרצון להקל על הצעירים והצעירות, עדיין יש לצה"ל משימות רבות על רקע המצב הביטחוני הרגיש ונקווה שיישומן אינו מקדים את זמנו".