גן עדן? לא עכשיו

האיחוד האירופי השיק פרויקט להקמת מרכז אזורי לקולנוע תיעודי באגן הים התיכון - אבל שורת יוצרים פלסטינים וישראלים יוצאים נגדו. בגלל הכיבוש כמובן

מרב יודילוביץ' פורסם: 15.02.06, 17:23

ביום (ד') הושק באירוע חגיגי ומתוקשר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין פרויקט "גרינהאוס" להקמת מרכז אזורי לקולנוע תיעודי שישמש בית ליוצרים מאגן הים התיכון בתחום התעודה. הפרויקט הפועל תחת תכנית Euromed Audiovisual II של האיחוד האירופי יהווה, כך הם מקווים, מקום מפגש ליוצרים ממדינות שונות במזרח התיכון. את הפרויקט, שתקציבו הראשוני 1.5 מיליון יורו, נבחרו להוביל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה מישראל יחד עם מכון הקולנוע הפלסטיני ברמאללה וארגוני יוצרים מצ'כיה, ספרד וטורקיה. בוועדת הכבוד של הפרויקט יושבים בין היתר במאים בעלי שם בינלאומי כמו אישתבן סאבו, אטום אגויאן ומייקל רדפורד.

 

בשעה שבברלין השיקו כוסות, בשטחי הרשות הפלסטינית ובתחומי ישראל היה מי שיצא נחרצות נגד הפרויקט. במכתב זועם שנשלח לפני כחודש למשרדי האיחוד האירופי על ידי עשרות יוצרים פלסטיניים נכתב: "שיתוף פעולה עם מוסדות שנתמכים על ידי ממשלת ישראל כמו הקרן החדשה לקולנוע הוא נושא רגיש מאוד בפלסטין. הנחת היסוד בשותפות שכזו היא כי מדובר ביחסים שוויוניים בין השותפים, כשבפועל האחד נתמך על ידי ממשל כובש. היו לא מעט פרויקטים מבטיחים שנכשלו בעבר מפני שמורכבויות מסוג זה לא נלקחו בחשבון. לא היינו רוצים שפרויקט זה ייכשל, ההיפך, אנו מאמינים שלאפשרויות מימון מסוג זה יש תפקיד מרכזי בטיפוח היצירה התיעודית בפלסטין, אך כסף בלבד אינו מספיק, בשביל שזה יקרה קהילת הקולנוע בפלסטין צריכה להאמין בפרויקט".

 

עוד טוענים היוצרים כי מכון הקולנוע הפלסטיני ברמאללה הוא גוף לא מייצג. "רבים מאתנו מעולם לא שמעו על המכון, לא מכירים את העומדים מאחוריו או את מטרותיהם ולכן ספקניים לגבי הלגיטימיות של גוף זה", כתבו. רשימת השמות החתומים על המכתב כוללת בין היתר את ג'ורג' חלייפי, ניזאר חסן, רשיד משראווי, אליה סולימן, סובחי אל זוביידי, אן מארי ז'סיר והאני אבו אסד, שסרטו "גן עדן עכשיו", מועמד לפרס האוסקר.

 

"טיעונים כבדי משקל"

 

מכתבם של היוצרים הפלסטינים זכה להתעלמות. הבוקר (ד') נשלח למשרדי האיחוד האירופי מכתב נוסף עליו חתומים כ-70 יוצרים ישראלים. "התעלמות מחברינו הפלסטינים הינה התעלמות מהעשייה הפלסטינית העצמאית שזוכה להכרה ברחבי העולם", כתבו, "הטיעונים שמעלים היוצרים הפלסטיניים הם כבדי משקל וראויים להתייחסות רצינית... הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לפתח פרויקטים קולנועיים מתוך רוח של חופש ויצירתיות. קשה לראות איך המפעיל הישראלי של הפרויקט יוכל לשחרר את עצמו לקריאה נטולת פניות של ההצעות הפלסטיניות שחלקן יכולות להיות בעלות עמדה מאוד ביקורתית בכל הקשור לישראל ולכיבוש... התערבות של גוף ממסדי ביחסים הרגישים והשבירים הללו עלולה להרוס את מה שנבנה בעמל רב במשך לא מעט שנים... נורמליזציה, המוגדרת כאחד מיעדיו העיקריים של הפרוייקט, תתאפשר רק עם סיום הכיבוש". על המכתב חתומים בין היתר אבי מוגרבי, אסנת טרבלסי, ג'וליאנו מר חמיס, איל סיוון, סימון ביטון, יוסי מר חיים, לירן עצמור, חנה קלדרון, מוטי לרנר, אופירה הניג, דוד אופק, אהרון שבתאי, אברהם הפנר, יהודה ג'אד נאמן וסמי שלום שטרית.

 

דובר נציגות האיחוד האירופי בישראל, דויד קריס, אמר ל-ynet בתגובה: "הנושא ייבדק על ידי הנציבות האירופית ואם יתברר שהיתה כאן הפרה של כללי המכרז, יהיו לדבר השלכות. המכרז לפרויקט גרינהאוס היה פתוח בפני כל החברים בשותפות האירופית-ים-תיכונית מתוך מדיניות שיוויונית. הנציבות האירופית לא תפסול גופים ישראליים או גופים ממדינות אחרות החברות בשותפות מהובלת פרויקטים בשל סיבות פוליטיות".

 

ראש הקרן החדשה לקולנוע, דוד פישר, שנמצא בברלין, אמר ל-ynet בשיחת טלפון: "לא מדובר בפרויקט ישראלי-פלסטיני אלא במרכז הדרכה לפיתוח אזורי של קולנוע דוקומנטרי שילווה יוצרים מכל מדינות אגם הים התיכון בפרויקטים נבחרים מתחילתם ועד לשלב ההפקה. זו אינה קרן רגילה כיוון שהיא אינה מעבירה כסף ליוצרים אלא מתמקדת בהתמקצעות של תהליך היצירה הדוקומנטרית. הטענות שמעלים היוצרים הפלסטינים לא רלבנטיות והן מתבססות על אי הבנת הפרויקט ומטרותיו. מצער שהם לא מצאו לנכון לפנות אלינו לפני הפרסום כדי להבין במה דברים אמורים. הם מכנים את הקרן חברה ממשלתית כשבפועל אנחנו עמותה ציבורית. אנחנו קרן עצמאית שלא פועלת כגוף מייצג של מדינת ישראל. הגשנו את מועמדותנו לפרויקט וזכינו. הקרן לא מביעה עמדות פוליטיות אלא מאפשרת ליוצרים פרטיים להביע כל עמדה שהם רוצים מתוך כוונה לעודד קולנוע אישי דוקומנטרי או עלילתי. הוכחנו את זה בעבר בסדרה ארוכה של סרטים שהפקנו כמו 'ביום שהלכת' של מוחמד בכרי, 'הילדים של ארנה' של ג'וליאנו מר, 'מחסומים' של יואב שמיר או 'נקם את משתי עיני' של אבי מוגרבי. השפה היחידה שאנחנו מדברים היא שפת הקולנוע".

 

אל מסיבת העיתונאים להשקת הפרויקט הגיעו גם כמה מתנגדים לפרויקט ובהם הבימאית נאג'ווה נאג'ר שאמרה כי היא מקווה שהפרויקט יביע עמדות ברורות וחד משמעיות נגד הכיבוש. פישר אמר לה בתגובה: "הפרויקט אינו פוליטי והסרטים שיופקו במסגרתו אינם פוליטיים אלא אישיים. בכוונתנו לתת כר פורה ליצירה קולנועית אישית ולכל גווני הקשת הפוליטית".

 

אדם זועבי, העומד בראש המכון הפלסטיני ברמאללה ומי שייסד את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ברמאללה, אמר: "קיימות כיום שתי דרכים – האחת היא למחות באמצעות סיסמאות והשניה להציע הצעה אלטרנטיבית לפעולה. אנחנו רוצים שבאמצעות הפרויקט המשתתפים יביעו את עמדותיהם לגבי המצב הפוליטי, ושלא יירו לעצמם ברגל באמצעות הוצאתם ממעגל העשייה".

 

במסיבת העיתונאים הביעו את תמיכתם בפרויקט יאנס מורר מפיק הסרט "תיבה רוסית" ועמוס גיתאי שאמר: "החלל אינו ריק. מי שישתתף בפרויקט יבטיח את עתידו המקצועי, מי שיתנגד להשתתפות בפרויקטים מסיבות פוליטיות, יישאר מאחור".