כשבטי הזילה דמעה

האם הגיהנום קפא? ייתכן שכן, אחרת איך תסבירו את פרץ הרגשות שתקף את בטי רוקאווי?

 

 

וידוי: צפיתי בפרק שלם אחד בלבד של העונה הראשונה של הדוגמניות. הקאסט שגויס אז לתחרות קולל בזוהר בהמי ובמראה עקמומי. לא משהו שהייתי רוצה להשליך לאולפן ולראותו מתחרה עד זוב דם ונשור שיער על התואר "דוגמנית העל הבאה של ישראל", תואר רב עוצמה, רב השפעה ומחייב. המתחרות היו גדושות עד רפלקס הקאה באופי, אבל חסרות בכריזמה וביופי והדבר העניק לתוכנית סקס אפיל מקולקל. כעת אני חושבת שאם היו בעונה הראשונה פרקים כמו זה ששודר אמש (ד'), כנראה שפספסתי טלוויזיה מנצחת.

 

הפרומואים לפרק האתמול בישרו משבר בפריפריה: נטלי נאלצת לבחור לכאורה בין שליחות לאומית אחת (הקמת בית בישראל) לבין אחרת (הדוגמנית של ישראל), הבטיחו ולא קיימו. התרמית היתה בוטה: משבר לא היה ובכל זאת יצאתי לקוחה מרוצה. הצעת נישואין, הופעת אורח של אושיית ריאליטי-ערוץ ילדים, ניראל מדברת על האקס, מישל פוגשת את האקס, ניראל נבחרת ע"י הבנות בפעם השלישית לעמוד מול השופטים: עוד בחירה אחת והיא בחוץ. כל זאת ועוד בפרק אחד מהתל במיוחד.

 

הפרק שפע אסונות מעוררי בכי: זמן המסך המופקע שניתן למצע החברתי של נטלי "העממית והאותנטית" (האם סבורים השופטים כי האחרות הן בנות אצולה מזויפות?), לכתה לבלי שוב של הג'ניפר אניסטון של האנסמבל, הלא היא מור-קניון רמת אביב ומפגש הפסגה רודריגו-מישל. על אף כל אלה, היתה זו מימי, העולה הוותיקה מאתיופיה, בעלת הפנים היפות ביותר על הסט, שגרמה למאורע המשול לליקוי חמה: דמעות על לחיי אלימור ובטי, כשאצל האחרונה נדמה היה שעשן סגלגל ילחשש וחומצה ירקרקה תזלוג ממגע הדמע בעור.

 

להמיס את לב פלדה

 

שתיים החלידו אתמול את לב הפלדה של השופטים: מימי ומישל והשוני ביניהן רב על הגורל המשותף שחלקו. המשימה: תפקיד עם טקסט בפרסומת לשמלת כלה + עמידה בתחקיר נוקב בעריכת מיקי בוגנים. התפאורה: קח אותי רודריגו. הכוכבת: מישל, מדלגת בקלילות, למרות השמלה, מעל משוכות האקס המפתיע והראיון עם מיקי ולא שוכחת, כבכל פרק, לאזכר בהרחבה את אמא, שמצטיירת כמי שהיתה מקבלת אזרחות כבוד במטרופולין קרקוב. בסיום: מישל מאבדת את חברתה לבגדי המעצבים, מור, שנשלחה לארוז את הדולצ'ה. באמצע הדרך: השופטים המסונוורים קובעים כי ניחנה במגע של כוכבים, ובמקרה זה צדק, הוא בהחלט לא רק כוכב. מישל לוכדת פריימים והופכת אותם לשלה ולא, מרושעים שלי, לא בעזרת אפה האנקולי, באמצעות התזמון הקומי המשובח שלה.

 

מימי, שזרעה הרס במשימת הכלולות, ניצחה את כולן כשחשפה טפח מדמות אימה החולה והמקריבה בראיון עם בוגנים. היה זה הרגע בו זוהו לראשונה סימני חיים בבלוטת הדמעות הבלתי מיושבת של בטי רוקאווי! מאוד יתכן שקילפה בצל חי רגע לפני הקלוז אפ, אחרת זקני צפת יאלצו להודות שכן, בארובת עינה של הבטי נצפה החורף הגשום ביותר ב-60 השנים האחרונות. הו מימי, שמך אינו באפי (אלא מימי) וציידת ערפדים את לא, אבל את הערפד האימתני רוקואווי הכנעת בהצלחה.

 

אני יודעת, הפרק כולו לווה בפכפוך זרם התודעה של המאורסת הטרייה נטלי, בו צפו אבני חן כ"הבנאדם הכי חתיך בעולם ופתאום הוא רזה לי בפנים כזה, וזה טוב כי שנינו רצינו בזה" וקריאות - "יפֶה שלי" באינטרוואלים שווים, לבעלה לעתיד שיופיו הוא אכן שלה ורק שלה. אבל הרשו לי להתעלם ורק לאחל לנטלי: נתראה בשמחות, באולם "הינומה" ש"כולו פלאסמות". מימי תשלח לך ברכות מתוכנית הגמר, מישל מתוכנית הכבלים שתיבחר להנחות.

 

קטנטנות:

 

להלן הקליקות שהתגבשו עד כה בתוכנית ובאו לידי ביטוי מוגבר בפרק:

 

מישל + מור = צפון ובונבון

אליסה + כריסטין = האיחוד הסובייטי

מימי + נטלי = נציגות עיירות פיתוח

ניראל+ קרן = חמומות המוח

 

לייט מוטיב:

 

מימי - "אני נפתחת"

מישל - "אם אמא שלי צופה בזה היא.."

מור- "נקסט", שופינג וסלמון רול

נטלי - "אני ידועה פה כאמא"

קרן - "הייתי טובה"

כריסטין - "מה?"

ניראל – "אני שונה"

אליסיה - יציאת בכורה למאופקת שבחבורה: "כרגיל היינו צריכים לבחור במישהי שתרד לשופטים, סליחה, שתלך לשופטים".

 

• לבלוג מבחן המציאות של מירב קריסטל