שלום לך, אמנון לוי.
אנחנו מכירים זה את זה באופן חד-כיווני. כלומר אני מכיר אותך מהופעותיך הרבות באמצעי התקשורת, ואתה כנראה אינך מכיר אותי כלל. ובכל זאת האשמת אותי ועוד רבים אחרים באשמת הגזענות והאפליה, בעצם ההתנגדות שלנו להתאמתו של עמיר פרץ לראשות הממשלה.
כידוע, עמיר פרץ הגיע לראשות מפלגת העבודה לאחר שנות לימודים ארוכות באוקספורד, ניהול מפרך של חברות רב-לאומיות, פעילות ענפה בתחום הכלכלה והחברה וכמובן עשייה פרלמנטרית וממשלתית ענפה כשר וכחבר-כנסת. למרות הניסיון העשיר הזה שלו, האשמת אותי כי אני מתנגד לו אך ורק בשל היותו מרוקאי ("מזרחי", בלשונך המעודנת). יורשה לי לטעון כי האשמה מופרכת זאת, המושמעת דווקא על-ידי אדם כמוך - היא היא הביטוי הבוטה ביותר של גזענות לשמה.
אתה כידוע מזרחי שבמושגי ההצלחה של ישראל, הצליח בגדול: אתה מפורסם מאוד, כאחד העיתונאים המובילים במדינה גם צברת כוח רב מאוד, ואתה מתחכך ומקושר עם כל שועי הארץ. אתה רהוט דיבור וכתיבה ואתה ודאי לא משתכר שכר מינימום. על רקע זה הינך האדם האחרון שיכול להתלונן על אפליה עדתית, לפחות ביחס למקרה האישי שלך. מיותר לציין כי אשכנזים רבים יכולים רק לייחל להגיע לאן שהגעת.
למרות זאת, אתה מעז לטעון כי רק המוצא העדתי עומד ביסוד ההתנגדות למועמד הבלתי ראוי עמיר פרץ. הנכונות להתעלם מכל "מעלותיו" ורק לבחון אותו על-פי ארץ מוצאו הינה לעג לאינטליגנציה. כנראה רצית ללמדנו כי בכל מזרחי - ויהיה המצליח ככל שיהיה - מסתתר גזען קטן, המערפל את מחשבתו ועיניו מלהסתכל נכוחה על המציאות. לאור היכרותי הטובה מאוד עם אנשים מזרחים רבים מאוד, אני מסרב בכל תוקף לקבל את הזלזול וההכללה הזאת.
החברה הישראלית, כידוע, היא חברה שסועה ומפולגת בכל תחום. עניים ועשירים, דתיים וחילוניים, מהגרים וצברים,
ביטחוניסטים ורודפי שלום, וכמובן גם מזרחים ואשכנזים. ומכל השסעים הללו בחרת להיתלות דווקא בפער העדתי, כאשר ניתן להבחין ללא כל קושי בשיפור הדרמטי שחל בבעיה זו: כמות הנישואין הבין-עדתיים הולכת וגדלה, מספרם של בני עדות המזרח המשתלבים בכל תחומי החיים במדינה הולך וגדל אף הוא, ומגמת האיחוד שבין העדות ניכרת בכל פינה. דווקא העולם הפוליטי הוא העדות הטובה ביותר לצמצום הגדול של הפער, כאשר כמעט בכל שדרות העשייה, בולטת נוכחותם של בני עדות המזרח.
אכן, קיימים עדיין פערים ניכרים במספרם של בני עדות המזרח בתחומים רבים, החל מבית-המשפט העליון, המשך באליטה הכלכלית וכלה בפקולטות נחשקות באוניברסיטה. אולם ברור כי מדובר על תהליך מתמשך, בו גם פערים אלו יסגרו. למרבה הצער, קיימים בחברה הישראלית מספר מועט של גורמים המתפרנסים מהבלטת הפער העדתי - מפלגת ש"ס מצד אחד ואחותה התאומה שינוי מצד שני. עכשיו חברת גם אתה לאותה מגמה פלגנית, פסולה והרסנית.
למרבה הפלא, כשני שלישים ממאמרך, מר לוי, עסקו בדמותו של המזרחי כפי שהיא משתקפת בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". נראה כי עיסוקך רב-השנים בעולם הטלוויזיה בלבל את דעתך עד כדי איבוד הגבולות שבין טלוויזיה למציאות. הטלוויזיה בכלל ותוכניות סאטירה בפרט עוסקות בחריג, בנלעג וביוצא הדופן, ומתעלמות באופן קבוע מהרוב העצום, שחייו רגילים ומשעממים את הצופה. על ח"כ משובח כמו גדעון סער, למשל, לא ילעגו ב"ארץ נהדרת", כי הוא נתפס כאדם רגיל; לעומתו, על פרץ הנלעג ילעגו גם ילעגו, ואפילו יהיה שמו זילברשטיין. גם אם נסכים כי עורכי התוכנית אכן נגועים במידה מסוימת של גזענות סטריאוטיפית, מכאן ועד להשלכה של תכונות אלו על החברה הישראלית כולה - המרחק רב מאוד.
סיסמת הבחירות הכושלת של מפלגת העבודה ועמיר פרץ - "כי הגיע הזמן" - רמזה בעדינות כי הגיע הזמן להצביע לראש ממשלה מזרחי, כזה שלא גדל בצבא, ועיקר משנתו היא חברתית-סוציאליסטית. סיסמא זו לא שבתה את ליבו של הציבור הישראלי. אכן, הגיע הזמן שמועמד ייבחן אפילו על-ידי מעריציו המובהקים לפי כישוריו, ניסיונו ויכולותיו, ולא על-פי ארץ מוצאו או עדתו.