אירווינג הודה בהכחשת השואה: "זו הייתה טרגדיה"

בעצת עורך דינו, הודה ההיסטוריון דייויד אירווינג באשמה של הכחשת שואה וחזר בו פומבית מטענותיו לפיהן תאי הגזים באושוויץ לא היו קיימים מעולם. אך לעיתונאים מחוץ לאולם המשפט אמר: "אני לא מכחיש שואה. דעותיי השתנו... השואה היא הטרגדיה היהודית של מלחמת העולם השנייה"

ההיסטוריון דייויד אירווינג הודה היום (ב') במשפטו בווינה בעבירה בת 16 שנה של הכחשת שואה. אירווינג נאשם שהכחיש את קיומם של תאי הגזים באושוויץ ומחנות הריכוז - עבירה על החוק הפלילי באוסטריה שדינה 10 שנות מאסר לפחות.

 

"אני מודה באשמה", אמר אירווינג לאב בית הדין, והוסיף שהוא מבין כעת שהטענה לפיה "לא היו תאי גזים באושוויץ הייתה שגויה". כשנשאל על ידי השופט האם הוא עדיין טוען שהשואה לא התרחשה אמר שבשנים האחרונות, בהתבסס על חומר היסטוריה שלא היה בידיו קודם לכן, הוא חוזר בו. "הנאצים כן רצחו מיליוני יהודים", הוסיף.

 

מוקדם יותר, עוד בטרם נכנס לאולם בית המשפט, אמר אירווינג לכתבים הרבים שהמתינו לו כי דעותיו היום שונות מבעבר. "אני לא מכחיש שואה. דעותיי השתנו. ההיסטוריה היא עץ צומח, ככל שיש יותר מסמכים אתה לומד יותר. למדתי הרבה מאז 1989".

 

"זה מגוחך", הוא הוסיף, "אני עומד למשפט על משהו שאמרתי לפני 16 שנה". כאשר נשאל על עמדותיו הנוכחיות בנוגע לשואה, אמר: "אני קורא לזה 'הטרגדיה היהודית של מלחמת העולם השנייה'".

 

התובע במשפט, מייקל קלאקל, אמר לבית המשפט ש"דייויד אירווינג שאני שומע היום אינו אותו דייויד אירווינג שלמדתי להכיר בהכנה למשפט". הוא קרא לבית המשפט לבחון היטב את דבריו של הנאשם ולוודא שהוא מביע חרטה אמיתית וכנה ולא רק מפזר הצהרות בניסיון להקל על עונשו.

 

כבר אתמול אמר עורך דינו של אירווינג, אלמר קרסבך, כי "הוא ככל הנראה יימצא אשם והוא יודע את זה". בראיון לעיתון הבריטי "אינדיפנדנט" טען קרסבך: "זה כמעט בלתי אפשרי עבורו לנצח - התיק הזה הוא הפרה ברורה של החוק על הכחשת שואה". עורך הדין אמר שאינו מתכוון לפיכך לזמן עדי הגנה אלא לבקש מתן עונש הצהרתי - על תנאי למשל.

 

"את ליל הבדולח ביצעו אלמונים"

   

אירווינג, בן 67, נעצר באוסטריה בחודש נובמבר מתוקף צו שהוצא בשנת 1989, בעקבות שתי הרצאות שנשא במהלכן חזר על עמדותיו לפיהן תאי הגזים באושוויץ לא היו קיימים.

  

ההרצאה הראשונה הייתה בפני קהל של כ-300 מאזינים בעיר לובן, בה טען שליל הבדולח בשנת 1938 בוצע "אלמונים" לבושים בבגדים של חברי ה-SA, שאנה פרנק לא יכולה הייתה לכתוב את יומנה משום שהעט בו טענה שהשתמשה לא הומצא עדיין ושהיטלר לעולם לא נתן את ההוראה להשמיד את היהודים.

 

הוא גם טען שממחקרו של מומחה אמריקני (שהופרך בינתיים) עולה שלא נמצאו שרידים משמעותיים של ציאניד באושוויץ, והאשים את הקונגרס הציוני העולמי בהפצת "האגדה" ב-1942 לפיה הרייך השלישי מתכנן את הפיתרון הסופי.

 

אבל בהרצאה השניה, בחדר אחורי של פאב וינאי, הוא היה בוטה אפילו יותר. בהקלטה של ההרצאה הוא נשמע אומר שאושוויץ היא "אגדה" וש"קיומם של עדים מוכיח שלא הייתה השמדה המונית". כריסטה צוכלינג, עיתונאית אוסטרית שנכחה בהרצאות תהיה עדת התביעה היחידה. היא אף ראיינה את אירווינג סמוך להרצאה השניה והוא אמר לה במפורש שהוא עומד מאחורי דבריו, "לא היו תאי גזים באושוויץ".

 

בעקבות צו המעצר נמנע אירווינג במשך שנים רבות מלהגיע לאוסטריה, אולם בנובמבר הוא הגיע לביקור בן יום אחד בווינה להרצות בפני קבוצות סטודנטים ימניות. מקורביו טענו כי המשטרה למדה על בואו כשהאזינה לשיחות הטלפון ועקבה אחר הודעות הדואר האלקטרוני שלו.

 

מסמכים חדשים

 

כבר בסוף השבוע שעבר, בראיון לערוץ 4 הבריטי, רמז אירווינג שבכוונתו להודות באשמה בלית ברירה, גם אם הוא אינו סבור שחטא. "בהתאם לחוק, אין לי ברירה אחרת... האמן לי שלא רציתי להודות באשמה אבל עורך הדין שלי אמר לי 'מר אירווינג, אין לך ברירה. כך קובע החוק ואתה חצית את הגבול", אמר אז.

  

היה זה רמז לאסטרטגיה בה התכוון לנקוט בהופעתו בפני שני השופטים ושמונה המושבעים. אירווינג, כך נראה, מבקש להציג את עצמו כאדם שעבר שינוי ו"חזר בתשובה" באשר לסוגיית השמדת היהודים על-ידי הנאצים.

 

זמן לא רב אחרי מעצרו הוא הודיע, באמצעות עורך דינו שהוא אינו מטיל עוד ספק בקיומם של תאי הגזים באושוויץ. הוא טען שמסמכים חדשים שהובאו לידיעתו גרמו לו לחזור בו מעמדותיו הקודמות.

 

אחד המסמכים היה תמליל של שידור רדיו לאדולף אייכמן בשנת 1943, בו דווח כי ב-12 החודשים הקודמים יותר ממיליון בני אדם מתו במחנות טרבלינקה, סוביבור ובלזץ. אירווינג טען שהמסמכים הובאו לידיעתו כבר בשנת 1992 בעת טיול בארגטינה אולם שמר את הגילוי לעצמו עד לאחרונה.

 

בראיון שפורסם עימו בסוף השבוע בבריטניה דחה אירווינג בתוקף את הטענות לפיהן הוא מכחיש שואה, וטען שמי שאומר זאת "לא קרא אף אחד מהספרים שלי, ולא קרא שום דבר שכתבתי מאז שבוצעה העבירה, ב-1989...".

 

"איך אנשים יכולים לקרוא לי מכחיש שואה כשאני חקרתי את הנושא עמוק יותר מהרבה היסטוריונים, זה מרתיח אותי...", אמר.

 

הוא גם מתח ביקורת על החוק שהביא למעצרו: "זה חוק טפשי... זה חוק שנחקק בתקופת סטאלין כשרוסיה ואמריקה שלטו באוסטריה, ולאיש לא היה את האומץ לתקן אותו".