פירות ים - זה בכלל טעים?

שרימפס, קלאמרי, מולים ואויסטרים הם מעדנים עבור חלק מאיתנו, שרצים עבור אחרים וסתם מאכלים לא ברורים בשביל יוני כהן-אידוב שהלך לטעום אותם לראשונה בנסיון להבין על מה המהומה

יוני כהן-אידוב פורסם: 22.02.06, 10:47

 
 
בואו נדבר על נושא שקרוב ללב ולקיבה של כולנו – אוכל. אוכל, משהו שכולנו, אולי למעט משתתפות "הדוגמניות", נתקלים בו לפחות פעם ביום, הפך בשנים האחרונות לסוג של סמל סטטוס/פלצנות חדש. כל קשישה תועה בסופר, שפעם היתה מתלבטת בין גבינה צהובה לגבינה לבנה, מנסה היום לשווא לבטא את שמה של הגורגונזלה ולבסוף הולכת על גאודה תוצאת הולנד, ואם פעם היינו משחקים "21 שאלות" ובוחרים את דובי גל, היום יוצא מלך מי שיודע איך קוראים לבשר שבין המעי הגס של הפרה לריאה הימנית שלה.
 

נכון, אני מניח שרובכם, שגולשים לערוץ הזה במטרה להתעדכן בהתפתחויות האחרונות מחזית מרקי הצ'יווקי והביצים בנוסח ליליפוט (החלק הרחב למעלה) לא ממש מתחברים למילים האלה. אבל יש אנשים בעולם הזה, חכמים, נבונים ויודעים תורה או שתיים, שטרם התבגרו מעבר לשניצל וצ'יפס (ובחגים פירה). שסחלב בשבילם זה פרח, מאכלי ים זה ארטיק-קסטה, קפה בוץ זה מצחיק וביצים בנדיקט זה גס. אנחנו מעדיפים המבורגר זול על סושי (?), לא מתלהבים מסטייק פילה (העור שלהם מגעיל, וציד השנהב הוצא מזמן אל מחוץ לחוק), וכיף אמיתי בשבילנו זה במבה וקולה.

 

לטובת אותם אנשים, ציבור עצום ורב ברחבי הארץ, החלטתי לצאת ולבדוק "מה לכל הרוחות כל הדברים האלה שכולם מדברים עליהם כל הזמן, והאם הם מצדיקים את הרעש". יצאתי למסעדת פירות ים, שם גיליתי למרבה ההפתעה שסושי זה לא דג (אלא צורת הגשה ותו לא), שאויסטר זה יצור חי (ודוחה), ושגם משקה מקני-סוכר יכול לשכר.