די צביקה, מספיק

אחרי שכבר ניסה שש פעמים להגיע לאירוויזיון כמבצע מטעם ישראל, צביקה פיק השתחל גם הפעם לתחרות הקדם. סמדר שילוני במכתב השבועי מבקשת מהמאסטרו: רד מזה

צביקה יקר,

 

קודם כל שיהיה ברור, לא מדובר בירידה לצורך ירידה, ומי שחושב ככה יכול מצידי לארוז ולעלות על הטיסה הבאה לניינטיז. אני אוהבת את המוזיקה שלך, את הקאמבק שנמשך כבר עשר שנים ולא תשמע ממני תלונה אחת. רק אתמול שלחתי גלויה

לרשת גימל והצבעתי לך לזמר השנה. אני מקבלת אותך כמו שאתה בלי טיפת ציניות, וזה למה? כי אתה הוא-האיש-הוא-האיש שנתן לנו את הפופ הכי מוצלח ולא מתנצל בארץ, שלא התבייש להיות דיסקו ותמיד ידע להחזיר את השמח למודה.

 

אין לי בעיה עם מה שאנשים מפרשים כפתטיות – אתה כוכב אמיתי, עם כל מה שמשתמע מזה. הנצנצים, משקפי השמש, הפאסון, הבלונדינית, הריאליטי. רוב הזמן המדינה שלנו קטנה על הנפח הזה, אז אפשר להבין למה אתה מחפש את עצמך בחו"ל, מה שמביא אותנו לעניין שלשמו התכנסנו.

 

יש מוטיב אחד שמוביל אותך מהרגע הראשון, הצורך הכמעט-נואש בהכרה בכשרון שלך. על פי רוב הצורך הזה נענה – היית אחד מהסטארים הגדולים שהיו לנו, בימים שבהם היית צריך לעשות הרבה יותר מאשר להיוולד כדי להיות כוכב. קיבלת את כל הפאקֶט – מעריצות מוטרפות, מכירות היסטריות, בחורות מתעלפות, פוסטרים ב"מעריב לנוער", שערים ב"להיטון", הכל. אבל כנראה שנישת אליל הנוער לא סיפקה אותך, רצית הכרה מצד הגדולים, ואלה המשיכו לראות בך את הפושטק עם השיער הארוך שמדבר מהאף ועושה את המוזיקה ההיא, נו, זאת שהיא לא רוק.

 

מאז הספקת להמריא מעלה-מעלה, ליפול וגם לחזור ביג-טיים, אבל עושה רושם שפסגה אחת שלא כבשת כפרונט-מן, כמבצע, מדירה שינה ממשקפי השמש שלך: קדם-האירוויזיון. כבר הגעת לתחרות האירופאית בכל דרך אחרת - הלחנת את "דיווה" לאינטרנשיונלית ולקחת את המקום הראשון, הנפקת שירים לכמה מדינות מזרח-אירופאיות על תקן הפלא הזר. באירוויזיון כבר יש כסא שמור על שמך, במזנון יודעים בדיוק איך אתה הוא שותה את הוודקה-שמאלץ שלך וזוכרים לא לספר בדיחות על פולנים כשאתה מגיע. אבל אתה עדיין רוצה להיות הזמר שערוץ 1 ישלח למה שנשאר ממה שהיתה פעם התחרות הכי מגניבה באירופה, והיום היא המקום בו ג'וני לוגאן מגיע כדי לרוקן את השלפוחית.

 

ראבאק, אתה המאסטרו!

 

יכול להיות שאתה מאמין שזאת החתיכה החסרה בפאזל שלך, אבל תרשה לי להציע לך פרשנות אחרת – זה לא זה. אולי אתה רואה את הקדם בעיניים של ילד שלא מזהה איך הזיקנה קפצה על ההורים שלו, אבל הקדם הוא כבר לא הייפ. ואתה כבר לא הבחור הצעיר ששוקי לוי לא אהב את הקול שלו והשאיר אותו

מאחורי הגיטרה בלהקת "טלסטאר" או ב"שמנים והרזים". אתה אמן, אמן מוערך ואהוב. אתה המאסטרו, בנאדם, כבר יש דג על שמך. מה עוד נשאר לך להוכיח?

 

תסתכל סביבך, תראה מה קורה. עוזי פוקס, שרי וגבי שושן, אמנים מהקליבר שלך, פרשו השנה מהתחרות. נשארו פרחחים כמו "הגיים בויז" ו"הדיימונדז" (ה"גיים בויז", צביקה!!), ובוגרי פס-הייצור של "קשת", צחורי-שיניים ושלוקי-ישבן כמו ציפי משהיד, מישה קירקילן והדר עוזרי, שבינתיים פרשה גם היא (ואתה, כמה מביך, הוזמנת כממלא-מקום).

 

בוא ניקח טיול קצר לאורך השדרה של השנה שעברה: שירי מימון הפעוטה לוקחת את המקום הראשון, אתה רואה את זה קורה מהמקום השלישי, האחיות פיק מסתפקות בעשירי. אתה מתמרמר על העובדה שהקדם הפך ל"כוכב נולד", מתרגז באמת, לוקח ללב. ומה נראה לך שהולך לקרות השנה? זה הולך להיות אותו גנון שהיה בתוכנית ההיא ששפטת בה, ולא נראה לי שאתה באת לפה להיות גננת.

 

אתה אולי מסרב לראות נכוחה, אבל התחרות השנה הולכת ומתדרדרת. התקציב קוצץ בשני שליש והצילומים נדחקו לאולפנים הקשישים והמאובקים ברוממה במקום בנווה אילן. אולי, רק אולי,

זה הסימן שלך להפסיק להתדפק על דלתות רשות השידור, אולי הגיע הזמן לנוח. ברוך השם יש כמה זרים שאתה יכול להתפרקד עליהם בלי לפחד שידקרו. עשית ריאליטי ייחודי שהצליח, "מרי-לו" הביא גל של מחזות זמר שניסה לחקות את ההצלחה, כבר היית על הבמה של האנטישמים עם הדוס-פואה כשהענקת לעולם את "דיווה" (אלוהים יודע שאלה לא המילים "אפרודיטה, קליאופטרה" שהביאו את הזכייה). זה יהיה הנסיון השביעי שלך להשתחל על תקן מבצע לאירופה, ולא נעים לי להיות השליחה, אבל זה לא עובד.

 

עצה אישית, צביקה, עוד לא מאוחר מדי לפרוש. תשאיר את הבמה לדור הבא. תכניס במקומך את מאיה בוסקילה עם שיר שכתבת, ואז יהיו לך שני סניפים בקדם. סע איתם לאתונה, שב בקהל, תחייך למצלמה כשהיא תגיד 'יזראל דוס-פואה!'. וגם אם זה לא יקרה, קיסריה (עכשיו גם ב- DVD!) תהיה מלאה גם כשתחזור. ד"ש לג'וני לוגאן.

 

 

מכתבים נוספים:

לרן דנקר - החיים אחרי נינט 

לאסתי גינזבורג - המדריך לבר זוהר המתחילה