המדיניות שניהל הבנק היפני ב-5 השנים האחרונות, הידועה כהקלה כמותית, היתה חסרת תקדים. הפדרל ריזרב בארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים בעולם נסמכים על שערי הריבית כדי לשמור על איזון בכלכלה בין עליות המחירים (אינפלציה) לבין הצמיחה.
אך בכלכלה שנתקעה בשפל של עשור ושערי ריבית אפסיים, הבנק היפני החליט להציף את מערכת הבנקאות במזומנים כדי לעודד את הלווים והמלווים. בסופו של דבר, המדיניות התבררה כמוצלחת - רווחי החברות והצריכה הפרטית החלו לרשום גידול, והכלכלה היפנית רשמה קצב צמיחה של 5.5% ברבעון האחרון של 2005.
הבנק עוקב גם אחרי הסימנים לדפלציה (ירידת מחירים), מצב שממנו סובלת הכלכלה היפנית מזה כעשור, ואמר כי לא ישנה את המדיניות עד שהמחירים לצרכן יתחילו לעלות. נתונים עדכניים לגבי ינואר הראו כי מדד המחירים לצרכן רשם עליה זה החודש השלישי ברציפות, כאשר העליה בינואר היתה הגדולה ביותר מאז 1998.
נגיד הבנק היפני, טושיהיקו פוקוי, רצה לשנות את המדיניות המקלה, מאחר ומדיניות כזו במצב של כלכלה מתחממת עלולה להוביל לאינפלציה גבוהה וליצור בועות בשוקי הנדל"ן והמניות. לדבריו, "אם היינו צריכים לעכב את הצעד הנוכחי, היינו הופכים ודאות לאי ודאות".
אך למרות הנתונים המעודדים, ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קויזומי ופוליטיקאים נוספים דחקו בבנק המרכזי לפעול בזהירות, ואמרו כי הבנק אינו יכול להרשות לעצמו להיות אחראי על פגיעה בהתאוששות הכלכלית. אנליסטים צופים כי הבנק המרכזי ייאלץ להיאבק בממשלה ובפוליטיקאים בנוגע לקצב העלאת הריבית, וסוברים כי הריבית ביפן לא תעלה עד אוקטובר השנה, או אף מאוחר יותר.