"פרידה", במאית: ג'ולי טיימור

None

מירי פורסם: 12.03.06, 14:45

נושא : די.וי.די. "פרידה"

תאריך : 04/02/06 15:07

מחבר/ת : מירי

 

 

צפיתי אתמול בסרטה של ג'ולי טיימור, "פרידה".

מבוסס על חייה של האמנית המקסיקנית פרידה קאלו, וסיפור יחסיה הממושכים של האמן בן דורה דייגו ריווירה.

הסרט מתחיל כשפרידה היא נערה צעירה, תוססת ומלאת חיים. תאונה גורלית (שוב פעם, אותו המזל שמשחק כן/או לא לטובתך או לרעתך מ"נקודת מפגש" של וודי אלן) מסיטה את חייה ממסלולם ומשנה את הכל. מרגע התאונה פרידה לא מפסיקה, עד מותה, להאבק בכאבים, בגופה שבוגד בה, ובגלל שיש לה אופי כל כך חזק ומרדני - כך היא מתמרדת נגד התווית שמודבקת לה - נכה, וחיה חיים מלאים, תוססים, מרתקים.

הסרט מדהים מבחינה ויזואלית. אני מאמינה שעל המסך הגדול הדבר ניכר עוד יותר אפילו. כל פריים מעוצב כמו תמונה - הצבעים חזקים ומרשימים, הקונטרסטים בין אור לצל משחקים תפקיד מתמיד בסיפור, הדרמה מתחוללת כל הזמן, גם כשלא קורה כלום מבחינת התסריט - האמנות הפלסטית מדברת חזק מאוד לאורך כל הסרט.

סלמה הייק מעולה בתפקיד הראשי. באי.מ.די.בי קראתי שזה היה החלום שלה במשך שנים רבות להפיק ולשחק בסרט שמבוסס על חייה של האמנית המפורסמת. היא מצליחה לשמור בצורה יפה מאוד לא "לגלוש" לאובר-אקטינג, למרות שהיא הייתה יכולה ליפול לתהום הזו בקלות. הדמות שהיא משחקת כל כך מוחצנת, ו"גדולה מהחיים" גם ככה, שבקלות כל העניין היה יכול להפוך לפארודיה. אבל לא. יש עדינות תמידית בדמות של פרידה, גם ברגעים הקשים ביותר. גם אלפרד מולינה מצויין בתפקיד בעלה של פרידה - דייגו ריוורה - יש משהו מאוד מכובד בדרך שהוא מציג אותו, למרות שזו דמות של גבר מורכב ביותר - יש לו כל כך הרבה חולשות, אבל מולינה מצליח להביא את הדמות בצורה אנושית, לא שחורה או לבנה, וזה בהחלט הישג. יש עוד כמה כוכבים כאלו ואחרים שמבליחים לרגע בתפקידי משנה: אנטוניו בנדרס, אשלי ג'אד, אדוארד נורטון, ג'פרי ראש. אבל עיקר כובדו של הסרט נח על כתפיהם של סלמה הייק ומולינה, והם עושים יופי של עבודה.

בסך הכל אני ממליצה על הסרט, למרות אורכו (123 דקות) והכובד שלו - גם מבחינת רוחב היריעה ההיסטורית, וגם מבחינת התימות שלו. אותי הוא ריתק כמעט לכל אורך הדרך.