"מקדיש את עצמי להומור בשיא הרצינות"

אנזו אגדה גורן מרגיש כמו ילד בן שלוש ומתנהל כמו צעיר בן 27, אבל תעודת הזהות שלו מלשינה שמלאו לו כבר 67 שנים. הפלא הזה מתחולל הודות לפילוסופיה שהוא מתחזק ומפיץ, לפיה הומור וצחוק הם דרך חיים. "אחרי 18 שנה של מלחמה בטמטום וחוסר סובלנות, אני יודע שהומור וצחוק הם לא דברים קלילים וחסרי משמעות", הוא אומר. "הם התרופה לכל הכאבים והדאגות שלנו"

אנזו אגדה גורן (במקור רק אנזו גורן, את ה"אגדה" הוא הוסיף בהמשך), 67, מתמסר בשני העשורים האחרונים להפיכת שמחת החיים לדרך חיים. הוא עלה לישראל בשנת 1983 מארגנטינה וכאן התוודע לראשונה למדעי ההומור. מאז הוא מעביר סמינרים והשתלמויות בפילוסופיית הצחוק, מפרסם ספרים ומרצה בהתנדבות על שימוש נכון בבדיחות הדעת. מחר (שלישי 14.3) יצוין ביוזמתו ובהשתתפותו יום האושר הבינלאומי בעיר מגוריו יהוד.

 

 

כששואלים את אנזו אגדה גורן בן כמה הוא, הוא משיב במבטא ארגנטיני חריף ובצחוק מתגלגל "בן 30". תעודת הזהות שלו אולי מציינת שהוא נולד בשנת 1938, אבל גורן אומר ש"בראש אני לא מרגיש יום אחרי גיל שלוש ובגוף - מקסימום בן 27". את הפלא הבריאותי והמנטלי הזה הוא מייחס להומור, החוק הראשון בספר ההדרכה האישי שלו לחיים. האמת? הוא בהחלט מהווה הוכחה מצוינת לכך.

 

גורן נולד בארגנטינה לסביבה חמה ומחבקת שהצחוק היה מרכיב משמעותי בה. במקביל להכשרתו כמהנדס מכונות וחשמל, הוא החל לפלס את צעדיו הראשונים בעולם ההומור כשהשתלם במשחק ובכתיבה קומית. אבל הבדחנות ושמחת חיים הפכו מתחביב להתמקצעות מדופלמת במדעי ההומור, רק אחרי שעלה לישראל.

 

"הפעם הראשונה שבה נחשפתי לפילוסופיה הזו היתה בכנס שהתקיים בתל אביב בשנת 1984", הוא משחזר. "הקשבתי לשיטות ולתיאוריות שדיברו עליהן פרופסורים ומרצים, והבנתי שחייתי הפוך. גיליתי שיש דרך לנצל את החיים בצורה טובה יותר, לגרום לפחות סבל, פחות כאבים, פחות דאגות ואלימות,

והכל באמצעות שינוי סגנון החיים. מרגע שנחשפתי לתגלית הזו, החלטתי להקדיש את עצמי לצחוק ולהומור בשיא הרצינות".

 

וכך הוא אכן התייחס לתובנה החדשה הזו. כיאה למהנדס רציונלי ומחושב, גורן החל לקרוא מחקרים העוסקים בהשפעת הצחוק על חיינו. לשיטתו, אם רק ניקח את הדברים קצת יותר בקלות נרגיש שינוי בכל תחומי החיים, מבחינה אישית, חברתית, כלכלית ומדינית. מאז, את המסר הזה הוא מתעקש להעביר בהרצאות אליהן הוא מוזמן לעתים קרובות, בהן הוא מלמד את חניכיו טכניקות מדוקדקות לפיתוח הגומות. אחת לשבוע הוא עורך בהתנדבות השתלמות לעובדי עיריית יהוד, ומנהיג בקביעות סדנת יוגה צחוק לגמלאים במרכז הסיעוד המקומי לקשישים.

 

"אנשים לא תופסים את חשיבותה של המחשבה האופטימית והחיוביות בחיים", גורן מוסיף. "ישנן תיאוריות מוכחות שמדגימות שאדם שמח שנמצא בסביבה חיובית וחמה הוא אדם שתורם יותר לחברה, הן מבחינה סוציאלית והן מבחינת תגבור המשאבים. בתי עסק, מסגרות וממסדים, צבא ומנהיגים, צריכים להבין שהאנשים שהם מפעילים יעבדו טוב יותר ויזכו לתפוקה גדולה יותר אם יהיו שמחים ומאושרים. שלא לדבר על זה שאנשים מחייכים חולים פחות, נפגעים פחות בתאונות דרכים, לא מפעילים אלימות, יצירתיים יותר ולכן גם מצליחים יותר".

 

"דרך אחרת להתמודד עם המצוקות שלנו"

 

את ההצלחה הזו גורן יתרגם מחר (שלישי) לאירועי יום האושר הבינלאומי שיתחוללו, זו השנה העשירית, בעיר יהוד. בעולם יצהלו כ-20 מיליון איש במהלך היום, מעיד גורן, בהם אנשים החברים ביותר מ-3,000 מועדוני יוגה ותרפיית צחוק. ביהוד יתארח אמן וידיאו-ארט איטלקי בשם פיירו סטנילה, המתעד את שמחת החיים במסגרת פרויקט חובק עולם. שיתוף הפעולה היצירתי הזה אינו זר לגורן, שבנוסף לשני הספרים הצחקניים שפרסם חתום על יצירת סרט קומי באורך מלא, ופעילות בטלוויזיה הקהילתית.

 

-אתה באמת מאמין שבמציאות הקשה בארץ, כל מה שאנחנו צריכים הוא חיוך קטן?

"אני יודע שזה נשמע קצת מטורף, אבל זו האמת ואלו עובדות מוכחות. אפילו בני המשפחה שלי והחברים עדיין חושבים לפעמים שאני איזה פסיכי, שיש לו שיגעון של צחוק ושטותיניקיות. אבל באמת ובתמים שיש לי מוח ושכל של מהנדס, ואני נאחז רק בדברים שמוכיחים את עצמם. היום, אחרי 18 שנה של מלחמה שאני מנהל כנגד הטמטום, כנגד חוסר הסובלנות וההבנה שיש דרך אחרת להתמודד עם כל המצוקות שיש לנו בחיים, אני יודע שצחוק והומור הם לא דברים קלילים וחסרי משמעות. הם התרופה שלנו לכל הכאבים והדאגות.

 

"בסך-הכל, כשחושבים על זה לעומק, אפשר למצוא בפילוסופיה הזו גם הרבה מאוד חשיבות חברתית. הרי כשאני אלים, מרוכז בעצמי וזורק בעיטות לסביבה, סופי לקבל אותן בחזרה. אבל כשאני מפזר ידידות, אהבה וסובלנות לחברה, אני תמיד מקבל אותן בחזרה. אז אני חושב על עצמי כעל "אגואיסט חכם", כזה שבוחר לשלב צחוק והומור כדרך חיים, וכתוצאה מכך נהנה הרבה יותר וממצה את התכונות החיוביות של החיים".

 

- ואיך זה מתחבר עם נתינה לקהילה?

"יש לי הזדמנות ממשית לתת משהו בחזרה לכל האנשים שמקיפים אותי. אני יודע שמדובר בשינוי תפיסה גדול, ואני יודע שייקח עוד הרבה זמן עד שהחלום הזה יתגשם. אבל אני מאמין שאפשר לשנות את העולם ולעשות אותו למקום טוב יותר בשביל כולנו. לא סתם הוספתי לשם שלי את המילה "אגדה". אני באמת מאמין שאם תרצו, וגם אם לא תרצו - אנזו אגדה".

  

• לאתר של אנזו אגדה גורן לחצו כאן