מה עבר בראשה של האם, שמכוניתה עברה למסלול הנסיעה הנגדי, תוך שהיא חוצה קו הפרדה רצוף, באור יום מלא ומול אוטובוס ענק? כיצד הביאה עצמה למצב בו כל תוצאה אחרת מלבד מותם המיידי של כל נוסעי הרכב בו נהגה, תחשב בגדר נס בלתי נתפס? מדוע בחרה כנראה להסיט את גלגל ההגה בחוזקה לשמאל, אל גופו הגדול והקטלני של אוטובוס מלא נוסעים, שלא הספיק אפילו להאט את מהירות נסיעתו? מבדיקה ראשונית עולה כי המכונית בה נסעה האם לא סבלה מכשל מכאני כלשהו, וכי היא לא התכוונה לעקוף רכב שנסע לפניה, אלא פשוט הסיטה את המכונית לשמאל ללא סיבה נראית לעין. אז למה בכל זאת? תשובות לשאלות האלה אין, וכנראה לא יהיו לעולם.
אנשי משטרה בכירים במקום העריכו כי יתכן שתשומת לבה של האם הוסטה לטובת טיפול באחד הפעוטות, או שסטיית המכונית קשורה לפעילות אחרת שביצעה תוך כדי נהיגה. "לא הייתה שום סיבה לתאונה המיותרת הזו", אומר לי סגן ניצב זאב גוטמן, מפקד משטרת התנועה הארצית בדרום. "הראות מצוינת, ואין סיכוי שהאוטובוס שהגיע ממול לא נראה והפתיע. עצם העובדה שנהג האוטובוס לא הספיק אפילו לבלום, מלמדת כנראה כי הסטייה נעשתה באופן פתאומי, מיידי, שלא הותיר כל סיכוי לנוסעים במכונית המשפחתית".
או קיי, ואיך מונעים את התאונה הבאה הזו, שאחת למספר שבועות אנחנו מתמודדים עם תוצאותיה הנוראיות? האם הטחת אשמה קולקטיבית בציבור הנהגים תעזור לאם או האב בתאונה הבאה שלא לסטות מול קיר שמתקדם במהירות של 80 קמ"ש? או שאולי החמרת הענישה תביא את הנהג הבא שלא להתעסק במכשיר הרדיו או הטלפון הסלולרי, לוותר על משלוחי SMS תוך כדי נסיעה או למצוא מספר טלפון שנדרש ממש בדחיפות עבור חבר? האם מערכת משפט מהירה ויעילה יותר תעזור למנוע תאונות כאלה? התשובה לכל השאלות האלה היא לא, ושוב לא.
במשטרה יודעים, במשרד התחבורה יודעים, אתם ואני יודעים. הדרך היחידה לנסות ולהשפיע על הרגלי הנהיגה בישראל, היא באמצעות חינוך. תרבות נהיגה, הסברה, לימוד מגיל צעיר במוסדות חינוך ממלכתי. שום דבר אחר לא יעזור. שום כלום. עמותת אור ירוק יכולה להחתים את כל המועמדים לממשלה ואת בני משפחותיהם, ועוד מיליון וחצי אזרחים על כל טופס למלחמה בתאונות הדרכים שירצו. יש לה תכניות, חלקן אפילו טובות. אבל כל עוד לא תהיה במדינה הזו אוזן קשבת לבעיה האמיתית, שום דבר לא ישתנה.
הנהג מבחינת כל הגורמים הוא עדיין האשם הבלעדי. אשם בתאונות שהוא מעורב בהן, אשם בתאונות שנראות כהתאבדות לכל דבר ועניין. עובדה, גם בתאונה היום עשתה המשטרה שימוש באותה קלישאה מוכרת בה "הגורם האנושי הוא זה שגרם לתאונה". נפלא. תובנה מלאת חכמה. האם מישהו במשטרה יודע לספר איך מונעים מהגורם האנושי להסיט את הגה המכונית בה הוא נוהג, עם שני פעוטות, לכיוון אוטובוס דוהר ממול?
אז זהו. שעל שאלת השאלות אין תשובה אחת מסודרת. זאת אומרת, חוץ מלהפיל את האשמה על אותו גורם אנושי נוח.