הילדים נשארים לבד בבית? חייבים להכין אותם לכך

מאיזה גיל אפשר להשאיר את הילדים לבד בבית? מה צריך לדעת מי ששומר על אחיו, ומה צריכה להיות רמת הבשלות הרגשית שלו? נורית סער, פסיכולוגית קלינית, מסבירה

כשמטילים על ילד אחריות להישאר בבית ולשמור על אחים צעירים ממנו, יש לקחת בחשבון קודם כל את יכולתו להתמודד עם מצבי חירום בסיסיים. ילד צריך לדעת איך לנהוג במקרה של שריפה, זר שמנסה להיכנס לבית, פציעה וכדומה.

 

נורית סער, פסיכולוגית קלינית במרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית בתל אביב, מציינת שחשוב להיות מודעים ליכולת ולבשלות הרגשית של הילד להישאר לבד. הבשלות הזו, היא אומרת, תלויה ביכולתו להפנים את הדמויות המטפלות המשמעותיות בשלבי התפתחותו המוקדמים. הפנמה תקינה תאפשר לילד יכולת התמודדות עם מצבי מתח וחרדה, יכולת הרגעה עצמית ויכולת לחוש ביטחון גם כשהוא לבד.

 

לפני גיל בית הספר, לדבריה, לא סביר שילד בשל מספיק, שכלית ורגשית, להתמודד עם המורכבות של המשימה. גם בגיל בית הספר חשוב להביא בחשבון איך נתפסת האחריות שמוטלת על הילד – האם הוא חווה דרכה מסר שהוריו מאמינים ביכולתו לדאוג לעצמו ובעצם עשוי לחזק את בטחונו העצמי, או שהוא חש שהאחריות כבדה מדי והיא מעוררת בו חרדה ואף תחושת הזנחה מצד הוריו.

 

לפני שמשאירים ילד לבד בבית, צריך לוודא שהוא מתורגל בשימוש בטוח במכשירי חימום, חשמל וגז, שהוא מצויד במספרי טלפון מתאימים לשעת חירום ושהוא מודע לכך שאין לפתוח את הדלת לזרים. מוטב להכין עבורו מראש ארוחה.

 

איך מכינים את הילד למשימת שמירה על אחיו הקטנים? 

 

1. יש לבחון את יכולתו לתפקד ברגעי לחץ ולהיות אחראי על יותר מאדם אחד. חשוב לצייד אותו במגוון פתרונות למצבים שונים, כולל היעזרות בשכנים בוגרים או קריאה להורים לשוב. 
2. יש לבדוק את נכונותו לשמש בתפקיד האחראי. 
3. כדאי לבחון את מערכת היחסים בין האחים: האם האח הגדול נתפס ביומיום בעיני אחיו כדמות סמכותית, והם יישמעו להנחיותיו כשההורים לא נמצאים? האם מערכת היחסים תקינה או מתוחה? 
4. כדאי לקבוע מדיניות וכללי מותר ואסור מראש.
5. חשוב להבהיר לאח הבוגר שתפקידו לשמור על אחיו באופן אחראי, אך סמכותו מוגבלת והוא לא תחליף להורים בכל הקשור לחינוך אחיו גם כשההורים לא נמצאים. 
6. רצוי להכין תוכנית מובנית להעסקת האחים במהלך שעות היעדרות ההורים – הכנת שיעורי בית, משחקים משותפים וכדומה.
7. כדאי לערוך שיחה משפחתית ולהעלות את נושא השהייה המשותפת ללא נוכחות ההורים תוך מתן חיזוקים להצלחה ובלי עונשים, אם מי מהאחים מתנגד לעניין. 
8. כשהאחים קרובים בגיל, אפשר להפוך את חוויית השהייה המשותפת למשימה שבה על כל אחד מהם מוטלת אחריות מוגדרת לפי גילו ויכולתו, ואם הם עומדים בה – לתגמל אותם. התגמול יכול להיות צבירת נקודות עד מספר מסוים ש'יזכה' את האחים בבחירת בילוי משפחתי עם ההורים.

 

חשוב לזכור לא לבטא כעס או אכזבה אם האחים 'נכשלים' במשימה ולמרות הלחץ למצוא פתרון נוח, וכן להתאים את הציפיות ליכולות הרגשיות של הילדים וליחסים במשפחה. כך יתרמו ההורים לתהליך הצמיחה וההתפתחות הרגשית של הילדים וליכולתם לקחת אחריות ולהתמודד עם משימות מורכבות.