מה יותר טעים - איקה או קאקי?

איריס הולכת לאכול איקה וקאקי עם מיומי, והן דנות בסוגיה שמסעירה כרגע את יפן - האם הנסיכה קיקו תלד בן או בת וכיצד הדבר ישפיע על עתיד מוסד הקיסרות

"אז מה את אומרת זה בן או בת?" מחייכת אלי מיומי, שנייה אחרי שהתחבקנו (שלא כמנהג המקום, אבל כהרגלנו שלנו).

את מתכוונת לא' (חברתנו המשותפת ההרה מזה 5 חודשים)? 

 

"לא מה פתאום, היא צוחקת, "לה יש בן. אני מדברת על הנסיכה קיקו!"

 

כמובן! איך יכולתי לשכוח. הנושא הכי חם ביפן עכשיו: האם הנסיכה קיקו נושאת ברחמה בן זכר או שמה מדובר בנקבה. ולמה זה חשוב? התשובה פשוטה ולא היתה מביישת שום אופרת סבון או טלנובלה מהסוג הסכריני ביותר: מאחר והשושלת הקיסרית היפנית מעבירה את הכתר יקר הערך מאב לבן (להלן קו גברי).

 

למרבה הצער (או השמחה) לנסיך הכתר הנוכחי בת אחת בלבד: הנסיכה איקו. כיוון שכך נקלעה השושלת למשבר שושלתי חמור שמשמעו העדר יורשים מתאימים, ולכן ראש הממשלה קואיזומי יזם הצעה לפיתרון המשבר. על פי הצעתו של ראש הממשלה חוק הבית הקיסרי ישונה כך שגם נשים תוכלנה לשמש כקיסריות. כמו כן תשקל האפשרות להוסיף קו נשי לשושלת. תגובה להצעה קמו בכל זעקה קולות השמרנים והימין הפוליטי: לא יתכן כדבר הזה! אשה? קיסרית? קו נשי? אומנם בעבר היו נשים קיסריות ביפן, אבל מה שהיה היה.

 

ואז, לפתע פתאום, כבמטה קסם נפתרה הבעיה: החסידה הזכורה לטוב בקרה בביתם של הזוג המלכותי הצעיר - האח של יורש העצר הסורר שמסרב להביא בנים ורעייתו הנסיכה קיקו הנסיכה המושיעה הרתה במפתיע וטרפה את כל הקלפים. אם היא נושאת ברחמה בן זכר או אז בא לארץ השמש העולה גואל ואין צורך לשנות את חוק הבית הקיסרי. ולכן עכשיו ברחוב היפני בורסת ההימורים בשיאה: בן או בת? על פי השמועות מדובר בבן אבל הוכחות - אין ועל כן שיחת היום נסובה על מינו של העובר הקיסרי.

 

מיומי דוחקת בי: "נו, בואי נזמין כבר. אני נורא רעבה. אני אסביר לך אחר כך את מה ששאלת", היא מחייכת למשמע נסיונותי להבין מה הלך הרוח הציבורי בנושא. במסעדה שאנחנו ישובות על קרקעיתה (קרי: על מזרוני הטאטאמי שלה) מגישים בסך הכל שני מיני פירות ים מטוגנים בבלילה: קאקי (צדפה - או אויסטר בלעז) ואיקה (דיונון). אנחנו כרגיל חלוקות: מיומי עם הקאקי ואני עם האיקה, המאכל האהוב עלי ביותר מבין פירות הים.

 

"איריס סאן", חברתי מלכסנת מבט, "לא הגיע הזמן לנסות משהו אחר?",  אני לא טומנת את ידי בצלחת: כשאת תחליפי לאיקה אני אחליף לקאקי. את הדיונון עצום הממדים שמגישים במסעדה הזו אני לא מחליפה בשום הון שבעולם.

 

אחרי הזמנת המנות אני חוזרת על השאלה ששאלתי קודם: איך את מסבירה את זה שנשים רבות מוחות נגד שינוי חוק הבית הקיסרי? הרי מדובר בחוק שוביניסטי בעליל. הן מפגינות אמוציונאליות רבה ומדובר על עיתונאיות נשות רוח ואקדמיה. איך זה יכול להיות?

 

מיומי מחייכת, "איריס סאן זה לא כל כך פשוט. את יודעת שהשושלת הקיסרית היפנית היא היחידה מסוגה והעתיקה ביותר בעולם? מאוד חשוב לנו ליפנים לשמר אותה כמו שהיא ולא לשנות אותה יותר מדי. לי באופן אישי אין בעיה עם העובדה שתהיה אישה קיסרית כמו שהיה בעבר אבל מכאן ועד לשינוי מהותי של החוקה יש הבדל". אני מקשיבה לה ומנסה בכל כוחי לא לשפוט למרות שאני מודה שזה קצת קשה לי.

 

בינתיים מגיעות המנות שלנו לוהטות ופריכות הישר מסיר הטיגון. מיומי מציעה, "בואי נדחה את הדיון עד אחרי האוכל. ותעשי לי טובה, איריס סאן", מפצירה בי חברתי בישירות לא אופיינית לאנשי ארץ השמש העולה", אל תדברי כל כך הרבה בזמן האוכל, אני כל כך אוהבת להנות בשקט מהקאקי שלי, מה גם שהאיקה שלך יתקרר אם תמשיכי לדבר כל הזמן ואין דבר יותר מגעיל מאיקה קר" היא צוחקת.

עכשיו העונה. ניקוי דיונונים                                            (צילום: גלי ניר) 

 

דיונון - איקה

 

הדיונון הוא בעל חיים ימי חסר חוליות. הוא שייך למערכת הרכיכות, למחלקת סילוניות (ראש-רגליים, Cephalopoda) שכוללת גם את התמנון ונחשבת למחלקה המפותחת ביותר מבחינה אבולוציונית של בעלי חיים ימיים. לדיונון יש שמונה זרועות רגילות ושתי זרועות ציד, והוא מפורסם ביכולתו לפלוט דיו כאשר הוא מאוים. הדיונון נע באמצעות קליטת מים ופליטתם בסילון דחוס. רוב מיני הדיונונים לא עולים על 60 סנטימטר בגודלם, אולם דיונון ענק יכול להגיע עד לגודל של 20 מטר.

 

את הדיונון מומלץ לקנות בחודשי החורף. פברואר ומרץ הם בדרך כלל חודשים מבורכים בדיונונים מעולים. מי שמוכן לקנות דיונון לא מטופל, נידון לתלישת הקרום הסגול-כחול הדבוק לבשר הלבן, אותו תולשים באצבעות. יש להם אידרה רכה ושקופה באמצע הקונוס, אותה יש לשלוף החוצה, ואז גם אפשר להתפעל מיופיה. שוטפים היטב במים זורמים כדי להיפטר מן החול.

 

את הדיונון אפשר להכין כמעט בכל צורת בישול ובקוריאה אף נתקלתי בדיונון מיובש אותו צולים על הגריל. אפשר גם למלא אותו ולאכול בהנאה. ביפן יש דיונונים גדולים מהמקובל במחוזותינו ומכאן טעמם המופלא. השפים היפנים הם כמו מנתחים פלסטיים שמיומנים בביתור יצורים ימיים שונים ומשונים והם מטפלים בדיונונים בזריזות האופינית להם כך שאפשר לקבל סשימי או ניגירי עם איקה - טרי יותר מטרי. אך זהירות! אם נקלעתם למסעדת סושי 'מסתובב' (קאיטן סושי) מהמין הפחות משובח, לאיקה יהיה טעם של פלסטיק והוא יהיה בלתי אכיל בעליל.

 

כשמבשלים איקה צריך להיות מאוד זהירים - והיה ועברתם את נקודת האופטימום אתם בצרות - חזרנו לתחושת הפלסטיק, והמצב למרבה הצער בלתי הפיך.

 

ראשי הדיונונים נחשבים למעדן בפני עצמם. אני, מודה באשמה, מעדיפה את הטבעות המסורתיות או נתח מכובד של הגוף כמו שהוא, אבל מה זה משנה? מטוגן מבושל מסולט מוקפץ או מאודה, פרי הים הזה תמיד נפלא - כל זמן שלא הוצאתם לו את הנשמה.

 

קלאמרי ממולא

 

מתכון של בועז צאירי, "סאקורה"

 

המרכיבים:

10 קלאמרי גדולים באורך של 15-20 ס"מ כל אחד רק הגוף

המילוי:

200 גרם חזה עוף או בשר לבן טחון

3 בצלים ירוקים

4 פטריות שיטקה מושרות במים וקצוצות דק

1 כוס אטריות הרוסמה מושרות במים וקצוצות לאורך של 2 ס"מ

מעט פלפל אדום ומעט פלפל אדום קצוץ דק

מלח , פלפל

ציר:

בצל אחד גדול פרוס דק

1 ליטר מים

2 כפיות אבקת דאשי

4 כפות רוטב סויה

מלח ופלפל לפי הטעם

3 בצלים ירוקים לא קצוצים

1/2 כוס סאקי

3 כפות מירין

 

אופן ההכנה:

1. מנקים את הקלאמרי וחותכים את הקצה המחודד בקצה כחצי ס"מ.
2. מערבבים את החומרים. דוחסים את המילוי לתוך גוף הקאלמרי וסוגרים היטב את הקצה הרחב בעזרת קיסם.
3. מניחים את כל חומרי הציר בסיר קטן ומביאים לרתיחה. מכבים את האש. מכניסים את הקאלמרי לסיר ודואגים שהציר יכסה את כולם.
4. מביאים לרתיחה חוזרת ומבשלים על אש נמוכה כ-15 דקות. מגישים חם.

 

איטאדאקימאס!