האסתטיקה של הכאב

מה עושים עם לטאה אחרי שהיא מתה? שגית זלוף-נמיר מציגה מוות מעוצב היטב שיקרע לכם את הלב. ושימרית שוהם צילמה את ההתנתקות שלה. שתי תערוכות צילום מומלצות

גבי מנשה פורסם: 23.03.06, 09:56

שגית זלוף-נמיר מציגה באקדמיה לעיצוב ויצו בחיפה תערוכת יחיד של מבחר מעבודותיה בשם "פצע הזמן". הצבע השולט בצילומיה של זלוף-נמיר הוא לבן חיוור, ועליו, באופן טקסי, מופיעות הדמויות: תוכי צבעוני מפוחלץ, ארנבת מופשטת מעורה הדומה לתכשיט, כבד תרנגולת תפור בסיכות ביטחון, פורטרטים של אנשים קרובים ועוד.

 

נושאי העבודה הם השיתוק, המוות והקורבן, יופי מעוצב מול פורנוגרפיה של מוות. אוצרת: חנה שביב

 

 פצע הזמן (צילום: שגית זלוף-נמיר)

 

 

 

 

זה היה ביתי

 

באוגוסט האחרון פונתה שימרית שוהם ביחד עם בני משפחתה מביתה שבנצר חזני. את יום הפינוי ואת השבועות שקדמו לו תעדה שימרית והתוצאה היא סיפורה של התנתקות מזווית אישית. אוצר התערוכה: דורון הורוביץ

 

זה היה ביתי (צילום: שימרית שוהם)

 

נצר חזני, הפינוי