ראש ממשלת יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי ידוע במזגו החם והסוער וברגשות העזים שיש לו למורשת ולתרבות היפנית. חבר פרלמנט מהאופוזיציה חש זאת אתמול (ד') על בשרו.
זה קרה כשהמחוקק הציג בדיאט - הפרלמנט היפני - שאילתא אותה תיבל במלים באנגלית כמו "governance" (ממשל) או "compliance" (ציות).
הדברים הקפיצו את ראש הממשלה שהטיח בעמיתו הנבוך: "מי מבין מלים כאלה באנגלית? אנא השתמש במילים שאנשים רגילים יכולים להבין. ישנם חברי פרלמנט שיודעים אנגלית. גם אני למדתי מעט את השפה, אבל דיונים לא צריכים להיות עבור אלו שמבינים אנגלית בלבד. דיונים הם עבור כולם", אמר קואיזומי כשמסביבו שלל חיוכים וצחוקים של צירי הבית.
לא לשווא יצא קואיזומי להגנת שפת אמו. היפנים מתגאים בכך שבמשך כ-400 שנה הייתה ארצם סגורה בפני השפעות חיצוניות באופן ששימר את תרבותם ומורשתם היחודית. אבל כיום, בעידן הגלובאלי, נמצאת יפן תחת מתקפה מערבית כוללת, והיפנית היא בין הקורבנות הראשונים.
למרות שהיפנית היא שפה עשירה, מילים וביטויים המגיעות מאנגלית ומשפות זרות אחרות הפכו לחלק מהשפה היומיומית, בדיוק כמו שאנחנו אומרים בטבעיות קמפיין, פריימריז, אחלה ו-גלובאלי.
פּאן (מצרפתית ואיטלקית) הוא לחם; מאצ'י (מאנגלית) הוא גפרור; קומביני היא שיבוש של קונביניינט סטור (convinient store) - חנות מכולת פינתית בה אפשר למצא ה-כ-ל; פרזנטו היא מתנה וג'ורנליסטו הוא עיתונאי.
לכל המושגים הללו יש כמובן מלה יפנית תקנית, אבל היפנים נוהגים להשתמש בעיקר במילה הלועזית, הנשמעת להם מושכת ואקזוטית יותר. בשל הקושי של היפנים לבטא עיצורים פתוחים בסוף מילה או צלילים מסויימים (כמו ל' למשל), ההתעקשות הזו לדבר "אינגריש" מניבה לעיתים קרובות תוצאה מצחיקה למדי, לאזניים זרות לפחות.