חוקרים טוענים כי סלעים שהועפו לחלל בעת פגיעת אסטרואידים בכדור-הארץ, עשויים היו להעביר אורגניזמים לירחו של שבתאי, טיטאן. חיידקים מכדור הארץ, שנמצאו במטאוריטים אלה, יכולים היו לזרוע את בחיים העולם המלא בחומרים אורגניים.
המדענים סבורים כי הפגיעה שחיסלה את הדינוזאורים יכולה היתה לזרוק לחלל מספיק חומר, שחלקו עשוי להגיע הרחק עד לירח השבתאי טיטאן. הפרטים נחשפו בועידה מדעית שנערכה לאחרונה ביוסטון. תיאורית פנספרמיה גורסת כי החיים על כוכבי לכת כמו כדור-הארץ ומאדים נזרעו מהחלל, באמצעות "טרמפ" שתפסו על מטאורטים ושביטים.
כדי שסלעים ארציים המכילים חיים יברחו מכוח המשיכה של כדור הארץ ומהאטמוספירה שלו ויגיעט לחלל, יש צורך בפגיעה חזקה של אסטרואיד שקוטרו בין 10 ל-50 קילומטרים לפחות. רק מעטים מהגופים שפגעו בכדור הארץ עונים לתנאי זה, אך ייתכן ובהיסטוריה של כדור-הארץ היו מספר פגיעות בסדר גודל כזה.
מסע בן מיליון שנה
אחד הגופים הללו הוא האסטרואיד שהיכה בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה ויצר מכתש עצום שקוטרו מוערך ב160-240 ק"מ בחצי האי יוקטן שבמקסיקו. ברט גלאדמן מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר ועמיתיו חישבו כי כ-600 מיליון חלקיקים מפגיעה כזו עשויים היו להיפלט מכדור הארץ ולהקיף את השמש. כמה מהם עשוים היו לזכות במהירות המלטות כזו שתביא אותם לסביבת צדק ושבתאי בתוך כמיליון שנה.
המדענים השתמשו במודל ממוחשב, ובו הם שרטטו את ההתנהגות של חלקיקים אלה ברגע שהם במסלול. מכאן הם חישבו את המספר הצפוי שיפגע בירחים מסוימים של צדק ושבתאי. המטרות העיקריות שהם בחרו, טיטאן ואירופה, נחשבים לגופים המעניינים את האסטרוביולוגים - החוקרים את מקור החיים על כדור הארץ וכן את ההשלכות של יישוב גופים פלנטריים אחרים.
טיטאן עשיר בחומרים אורגניים המספקים מקור אנרגיה פוטנציאלי לצורות חיים פרימיטיביות. אירופה הוא ירח המכיל אוקיאנוס מים נוזליים מתחת למעטה עבה של קרח.
פגיעה מהירה
הצוות של ד"ר גלדמן חישב כי עד 20 סלעים ארציים מפגיעה גדולה כזו יגיעו לטיטאן. סלעים אלו יכולים לפגוע באטמוספירה העליונה של טיטאן במהירות של 10-15 קילומטרים לשניה. במהירות זו, הירידה למטה לפני השטח יכולה להיות רכה דיה כדי שחיידקים ישרדו את המסע.
אך החדשות היותר חשובות הן בכל הקשר לירח אירופה. בשל קרבתו הגדולה יותר לכדור הארץ, כמאה סלעים ארציים עשויים היו לפגוע באירופה ואולם כוח המשיכה של צדק עשוי להאיץ את מהירותם כך שהם עלולים לפגוע במהירות ממוצעת של 25 קילומטרים לשניה, וכמה מהם אף במהירות של 40 קילומטרים לשניה.
לדברי ד"ר גלדמן, אחדים מהמדענים צבוות חישבו ומצאו כי הסיכוי של חומצות האמינו להגיע לפני השטח של הירח אינם גבוהים. "יהיה לך מזל גדול במיוחד אם תהיה חיידק שנע ביקום במשך מיליון שנים ואז תמות בפגיעה על פני השטח של אירופה", העיר ד"ר גלדמן.