"רעש לבן" - תקשור לא מוצלח

None

רעש לבן ? יש לי מילה אחרת עם "לבן" לומר על הסרט הזה. רמז : "ח _ _ ב ל ב ן ".

 

לא יודע למה טרחתי. בעצם אני כן יודע. אני זונה של סרטים. תמיד הייתה לי גם סימפטיה לא מוסברת למייקל קיטון ודברה קיי אונגר. כמובן שאין להם יותר מדי מה לתרום בסרט הזה וזה היה יכול להיות סרט עם כל אדם אחר. סתם סרט ליומיות ולפחות אני יכול לומר שראיתי אותו ביומית.

 

הסיפור בקצרה - אחרי מותה הטרגי של אשתו מגלה מייקל קיטון שהיא מנסה לתקשר איתו דרך כל מיני מכשירים חשמליים (רדיו, פלאפון, וידאו, טוסטר, you name it). הוא מנסה ליצור איתה קשר, נהיה אובססיבי לזה, אנשים מסביבו מתים והוא מגלה כל מיני קשרים בין המסרים המג'וברשים שלה לבין מקרי המוות.

 

מה שהיה כאן זה נסיון לקחת את רעיון ה-e.v.p שמדבר על המתים המנסים לתקשר עם קרוביהם דרך גלי הרדיו ולהפוך את זה לסרט אימה. יכול להיות שמישהו כמו אם. נייט שאמלאן היה עושה עם זה משהו מעניין. בהיעדרו יש ניאל ג'ונסון (תסריט) וג'פרי סאקס (במאי) שלא בדיוק עושים עם זה משהו. מה שהופך את חווית הצפיה למתישה במיוחד הוא שיש חורים מטורפים בעלילה. אחד מהם (למה מתה אשתו) נראה פשוט כמו משהו ששכחו בחדר העריכה, וזאת כבר רשלנות שעוברת את הכשל הלוגי המצוי.

 

יש לסרט את הרגעים המפחידים שלו. יש בו גם בשורה מסוימת בכך שלא משתמשים בילד של מייקל קיטון (תודה לאל. סרט אימים בלי demon childe) והסרט קרוב יותר לרעיון האימים היפני/שאמלאני שבו האימה זה לא איזה רוצח שבא הביתה להרוג אותך ולבזוז את ילדיך אלא משהו קצת יותר גדול ומפחיד. אם מישהו מסוגל לנתק את המחשבה של "למה קורה משהו שסותר לחלוטין את מה שקרה קודם" אז הוא יוכל לעמוד בכזה סרט אם הוא ייקלע לקירבתו. אבל באמת לא הכרחי לראות את הסרט וכל שנותר לחובב קיטון (ודברה קיי אונגר) כמותי הוא לחכות למשהו יותר טוב מהם.