מהסקירה עולה, כי מתוך 10 מיליארד השקלים כ–3.5 מיליארד הם עבור הימורים באמצעות הטוטו והלוטו, כ-1.5 מיליארד נוספים מוציאים הישראלים על הימורים חוקיים אחרים באמצעות מועדוני המנויים האינטרנט והסלולר. על הימורי הקזינו שאינם חוקיים מוציאים הישראלים כ-5 מיליארד שקל בשנה. חובבי הקזינו מהמרים בעיקר באתרי האינטרנט השונים ובבתי קזינו ברחבי העולם.
עוד עולה מסקירת CIA, כי המשחקים הפופולארים ביותר בישראל הם משחקי הטוטו והלוטו. הישראלים מוציאים בשנה כמיליארד שקל על כל אחד מהמשחקים הללו.
על פי כלכלני CIA, המהמרים הישראלים המהמרים באופן חוקי, הם לרוב גברים עירוניים בני 40-60, בעלי הכנסה ממוצעת, המהמרים במשחקי הלוטו טוטו חישגד וצ'אנס באופן קבוע.
כ- 30% מהשחקנים הקבועים של משחקי הטוטו, לוטו וחישגד הם בני 16-35. קהל צעיר זה מעדיף לבצע את ההימורים באמצעות האינטרנט והסלולר מתוך מחשבה שבאמצעות מועדוני ההימורים הפרטיים המפעילים את ההימורים המקוונים, בהם ניתן לבצע הימורים בכל מקום ובכל שעה גדלים הסיכויים לזכייה, בניגוד לשיטה המיושנת של מילוי טופסי הלוטו והטוטו.
קהל צעיר זה הוא גם הצרכן העיקרי של הימורי הספורט באינטרט ובסלולר המגלגלים בשנה כ- 125 מיליון שקל ונמצאים בעלייה מתמדת של כ-10% כל שנה, בהימורי ספורט אלה ניתן לבצע הימורים שונים ומגוונים כמו כמות השערים, זמן ההבקעה, מי השחקן שיבקיע ועוד.