קוצרים במגל, גרים במערות

הזמן עמד מלכת בדרום הר חברון. טיול מאובטח בין שדות מעובדים בחמור ובמחרשה, נופי מדבר מקראיים ובתי כנסת עתיקים. בונוס לקחת הביתה: משחה מצמחי מרפא ללוחמה בקמטים

כן, אפשר לבקר בדרום הר חברון, יעד דליל מטיילים שרק מעטים מכירים אותו. בית ספר שדה כפר עציון מארגן סיורים מאובטחים באזור, שמצטיין לא רק בשילוב של נופי הר ומדבר, אלא גם באווירת הקדומים שלו. וזו לא מליצה.

 

התרבות החקלאית במרחבי הר חברון השתנתה מעט מאוד עם השנים, והתחושה היא של ביקור במוזיאון פעיל לחקלאות עתיקה: עדיין מעבדים את השדות עם חמור ומחרשה, עדיין קוצרים במגל.

 

את הסיור המפורט כאן, שתחילתו בצומת גוש עציון, הדריך ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון.

 

שמן דם המכבים

 

מצומת הגוש נוסעים לכיוון חברון ובאר שבע, על כביש ‭.60‬ פנייה קטנה לשביל עפר, לפני היישוב היהודי חבר, מובילה לבריכת מים גדולה מבטון. לצידה של הבריכה, מוקפות בגדר אבנים נמוכה, רואים בסלע שתי טביעות רגל מרשימות. המוסלמים מאמינים שאלו הן טביעות רגליהם של אברהם ולוט. אבל גם בלי לדעת של מי היו הרגליים האלה מעניין להגיע למקום הזה, שממנו יש תצפית יפה אל המדבר ואל נופים המזכירים כמה מסיפורי המקרא. לא סתם נושא היישוב היהודי הנמצא מתחת לתצפית את השם פני קדם.

 

חוזרים לכביש ‭,60‬ ממשיכים לנסוע דרומה ומגיעים לתל מתנשא, הוא תל זיף, שבסמוך לו נמצאים שני מעיינות. כדאי לרדת אליהם ולראות איך הרועים משקים את העדרים כמו פעם.

 

השם זיף מופיע בתנ"ך כמה פעמים. "הזיפים" הם שהלשינו על דוד בבורחו מפני שאול, ומדבר זיף הוא המקום שבו התחבא המלך לעתיד. בתקופה העתיקה אין שם כללי למדבר ("מדבר יהודה" הוא שם מאוחר)‬, והמדבריות נקראו בשמות היישובים הסמוכים: מדבר זיף, מדבר תקוע, מדבר מעון.

 

היישוב הערבי זיף הוא חלק מהכפר הגדול יאטא. בגלל המצב הביטחוני שתמיד היה רגיש בדרום הר חברון, בשל פלישות של נוודי מדבר, היישובים באזור גדולים וריכוזיים (כמו יאטא ודורה‭,(‬ בניגוד ליישובים הקטנים בצפון הר חברון.

 

בהמשך הדרך על כביש 60 (כ־7 ק"מ ממזרח ליאטא) מגיעים למושב כרמל, הנקרא על שמה של כרמל המקראית. במקום תעשייה של מוצרי טיפוח מצמחי המרפא הגדלים בסביבה המיוחדת, השוכנת במעבר חד בין הר חברון (שגובהו בסביבות ‭1,000‬ מטר, עם 700 מ"מ של גשם בשנה) לבין עין גדי וים המלח הצחיחים (מינוס 417 מטרים).

 

מתברר שצמחים בתנאי מצוקה אקלימיים מייצרים הורמונים מיוחדים, עם תכונות מרפא שונות, שלא מוצאים במקומות אחרים. כמה מהצמחים, בעיקר מרווה, זעתר ואזובית, מכילים שמן אתרי בריכוז גבוה ומרכיבים כימיים נוספים שהתגלו כיעילים נגד חיידקים. אחד הצמחים המיוחדים הגדלים באזור הוא אזובית המדבר, המצטיינת בריח חזק המזכיר שילוב של מנטה ואיקליפטוס.

 

המפעל המקומי, "עשבי קדם"‬ מייצר שלל תרופות אלטרנטיביות מהצמחים האלה. אחד המוצרים האלה הוא "צוקים",‬ משחה לקמטים שעשויה מפֶרע, לענה וברוש. ואילו "שמן דם המכבים" נועד לטיפול בקצות העור ליד הציפורניים. המעוניינים להתרשם יכולים להיכנס למרכז המבקרים של החברה. פתוח ראשון-חמישי, 8:00-17:00‬. טל' ‭.02-9605040‬

 

מערה לדוגמה

 

ממשיכים בכביש 60 ונכנסים למושב מעון, הנקרא על שמה של מעון המקראית (מזוהה בחרבת מעון הסמוכה‭.(‬ בהמשך הדרך אפשר להאיץ את המסע במנהרת הזמן ולבקר אצל אנשי המערות של הר חברון. למתעניינים מומלץ לקרוא על המקום בספרו של יעקב חבקוק, "חיים במערות הר חברון".‬ הביקור מספק הזדמנות נדירה להצצה בתרבות נדירה: אנשים החיים בתחילת המאה ה־21 במערות מגורים באותם תנאים כמו לפני מאות שנים.

 

כדי להגיע למערות הקרובות ביותר יורדים כקילומטר בדרך עפר (ברכב שטח, או ברגל) המתחילה בין מעון לחוות מעון ומסומנת בכחול. לא כל המערות מעניינות ויש גם בנייה מעל פני הקרקע, אבל המערות המאוכלסות הוותיקות מרתקות. אחת המשפחות במקום, שאירחה אותנו ברצון, חיה כבר 50 שנה ברציפות בכמה מערות צמודות.

 

המערה המרכזית, זו השייכת לראש המשפחה, מסודרת ונקייה, מופת של "מערה לדוגמה".‬ זכינו לאירוח מכובד, שתינו תה ופטפטנו. בחוץ נשבה רוח קרה, אך בפנים היה חם ונעים, אף־על־פי שלא בערה מדורה במערה. לאווירה המשפחתית החמימה הוסיפו התינוקות ששכבו במיטות ברזל קטנות, כמו העריסות של פעם.

 

בהמשך כביש 60 דרומה מתנשא תל מעון, בו התגלו שרידים של בית כנסת קדום, כולל מנורת שבעה קנים משיש הנמצאת כיום במוזיאון ישראל.

 

וגם במצפה יאיר הסמוך יש מי שמנצל את שפע צמחיית המרפא הגדלה באזור. יוחנן שרת מייצר כאן מוצרי טיפוח שונים תחת השם "טבע בראשית". כדי לבקר במפעל הקטן שלו יש לתאם מראש בטל' 050-8453008.

 

הפסיפסים בסוסיא

 

ממשיכים להדרים על כביש 60 ומגיעים לכפר סוסיא, ואל גולת הכותרת של המסלול — שרידי היישוב היהודי סוסיא ובית הכנסת המפואר שלו (סגור בשבת).

 

סוסיא הייתה עיירה יהודית גדולה בתקופת המשנה והתלמוד, שהשתרעה על שתי גבעות. בנוסף לשרידי המבנים הרבים באתר, אפשר לבקר במערות ששימשו בין היתר בעלי מלאכה שעסקו באריגה ובקדרות. המבנה החשוב והמיוחד כאן הוא בית הכנסת הקדום, שנוסד כנראה בסוף המאה השלישית לספירה והיה בשימוש עד סוף המאה השמינית.

 

אי אפשר שלא להתפעל משרידי בית הכנסת המרשים, מחזית הכניסה המזרחית שלו ובמיוחד מקטעי הפסיפס היפים, שהבולטות בהם הן שתי מנורות וכתובות בעברית ברורה וצחה. אחת הכתובות היא של תורם הפסיפס, רבי איסי הכהן, שנידב את תרומתו במשתה הנישואים של בנו, רבי יוחנן הסופר. וזו לשון הכתובת: "זכור לטובה קדושת מרי רבי איסי הכהן המכובד בירבי שעשה הפסיפוס הזה וטח את כתליו בסיד".‬

 

חוזרים למכוניות כדי לבלום שוב ביער יתיר, שניטע אחרי 1948 במטרה לחזק את הגבול (משהו בדומה לגדר של היום אבל הרבה יותר אקולוגי). עולים למגדל התצפית בבית היערנים ונהנים מתצפית יפה על הסביבה. קק"ל מחזיקה כאן חדר אירוח חינם לצועדים ב"שביל ישראל".

‬

מקום שלא כדאי להחמיץ בעת הטיול ביער יתיר הוא חרבת ענים, ליד היישובים שני ולבנה. כאן מגלים שרידי בית כנסת קדום.

 

ענים נזכרת במקרא בין ערי יהודה, ובית הכנסת שבמקום, שהתגלה על ידי צבי אילן ב־‭,1986‬ הוא מבנה קטן שפניו מזרחה ואולמו המאורך פונה לירושלים. התגלו גם שרידי הכניסה לבית הכנסת ועמודי אבן יפים הפזורים לפניה. בסמוך יש מסלול הליכה קצר בין מערות קבורה, בתי בד וגתות.

 

למידע על טיולים שוטפים בדרום הר חברון: בית ספר שדה כפר עציון, טל' ‭.02-9935133‬ ברשת: בית הספר שדה כפר עציון.