פסח בטוקיו - פיקניק אביבי ולשון יקרה במיוחד

איריס ז'ורלט מתאוששת מליל הסדר, מסבירה למה אסור לחכות עם הקניות לרגע האחרון ומציעה מתכונים לפיקניק אביבי בסגנון יפני

הקצב היפני מסתכל עלי בהשתאות בזמן שאני בודקת את המדבקה על גבי החבילה. מדובר בלשון בקר מזן יפני משובח ואני מסתכלת שוב ושוב על התווית כלא מאמינה: המחיר שקול לעלות של לילה בצימר מלכותי בגליל המערבי.

 

אם יש לשון בקר בסופר השכונתי, היא מגיעה רק במצב צבירה של פרוסות דקיקות אותן צולים היפנים בברביקיו קוריאני, או כמו שהם קוראים לו ביפנית "יאקי ניקו" (יאקי-צלוי ניקו-בשר). בשביל לקבל את כל הקונסטרוקציה של הלשון, לטובת הצלי הפולני, צריך להרחיק לכת עד לשכונות מערביות במיוחד, ולמרכולים דוגמת זה שאני נמצאת בו היום לצערי. השנה לא היה לי זמן לנסוע לקוסטקו (מרכול אמריקאי השווה בחשיבותו האסטרטגית לבסיס צבא ארה"ב ביוקוהאמה) ולקנות לשון בקר במחיר שפוי ולכן אני נאלצת לשלם את משקלה בזהב.

 

אני נמצאת בלב המעוז הגאיג'יני הנקרא "נשיונל אזבו". זהו סופרמרקט הממוקם ליד תחנת הרכבת של הירו ברובע שיבויה. מוצרי מזון מיובאים רבים מצויים בו מכל קצווי תבל. הצוות דובר אנגלית והלקוחות, גאיג'ינים (זרים) ברובם. בימים כתיקונם אני מדירה את רגלי במחאת צרכנים נגד המחירים המבהילים ומערביות היתר שאני מייחסת לסופר הזה ולשכונה הירו בכלל. אבל חג זה חג ולשון זה לשון וחייבים להמשיך את המסורת של סבתא ציפורה, בכל מחיר, תרתי משמע.

 

כשמגיעים לקופה בנשיונל אזבו מבינים פתאום את הסיבה למחירים האסטרונומיים: מיד עטים עליך שלושה עובדים במדים, האחד אורז, השני מתקתק, והשלישי מחייך. הרביעי יסחוב את המצרכים עד המכונית שהוחנתה, איך לא, ב"ולה פארקינג".

 

התלבטות קלה עם עצמי מול עיניו החודרות של הקצב שמתחיל כבר לאבד את הסבלנות. איך אפשר פסח בלי צלי לשון של סבתא ציפורה? אני חושבת לעצמי. זה ממש לא אפשרי. סבתא שלי היתה שומרת את המאכל הזה אך ורק לחג הפסח, בניגוד לשאר החגים בהם היינו אוכלים עוף צר וצלי בקר לחץ. רק בפסח זכינו, פעם בשנה לאכול את הנתח המובחר.

 

"אוקיי", אני מתנערת באחת, "אתה יכול לנקות לי אותה בבקשה?" לסבתא ציפורה היה ריטואל פולני סיזיפי במיוחד, שהתחיל כבר שלושה ימים לפני החג, וכלל כמה הרתחות במים של הלשון ואחר כך קילוף. בטוקיו הקצבים מקלפים בנון שלנטיות את הלשון והיא מוכנה הישר לבישול בלי הרתחות חוזרות ונשנות ובלי טובות.

 

אני מתרה בקצב שלא יוריד יותר מדי בשר עם העור כי גם ככה יש רק קילו שש מאות וזו הלשון היחידה בכל הסופר.הוא פושט עכשיו את העור מהלשון בעזרת סכין מופלאה וחדה בדייקנות ובריכוז שלא היו מביישים מנתח לב פתוח. מאחר והוא קצת נלחץ מהמבטים שלי, אני יוצאת לסיבוב ברחבי הסופר. מנסיון, ניתוח כנ"ל יארך לפחות רבע שעה. ביפן כמו ביפן, אם עושים אז עם כל הלב ולפי כל הכללים.

 

סקרתי את המוצרים הרבים משלל מדינות תבל בזמן שידידי הקצב קילף את הלשון, הגעתי לקופה עם שלושה מוצרים ושילמתי את המחיר שאני משלמת בסופר היפני השכונתי על 10 שקיות מלאות לעייפה.

 

נדרתי נדר לא להתקרב לנשיונל אזבו לפחות עד ראש השנה, ואחרי ארוחת החג, למחרת היום, התקשרתי לפ' לשאול מתי עושים פיקניק אביבי ברוח הסאקורה (פריחת הדובדבן). פ', עייפה מאירוח ליל הסדר המלכותי בביתה, נאנחה קלות. "אולי את תכיני את האוכל?".

 

נו טוב. אז הנה תפריט לפיקניק יפני אביבי, שמורכב ממתכונים שלא דורשים מאמץ:

 

• אורז עם פוריקאקה
• דג ים צלוי ברוטב טריאקי
• סלט חסה קוריאני

 

 

אורז עם פוריקאקה

 

פוריקאקה הוא תוסף מזון מופלא - מפזרים אותו מעל אורז לסושי והוא משדרג אותו פלאים. לפיקניק לוקחים אורז לסושי מצונן שפיזרנו עליו פוריקאקה בנדיבות (להשיג בחנויות המתמחות).

  

 

דג ים צלוי ברוטב טריאקי

 

צולים, מאשפזים במקרר ולמחרת לוקחים לפיקניק

 

המרכיבים (ל-2 אנשים):

2 דגי ים קטנים טריים (דניס, פרידה או לוקוס, אפשר גם להשתמש בפילטים)

למרינדה:

2 כפות סאקה (יין אורז)

4 כפות רוטב סויה יפני

4 כפות מירין (יין אורז מתקתק)

2 כפות סוכר

 

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל חומרי המשרה בקערה.
2. משרים את הדגים לפחות 30 דקות במשרה. הופכים מדי פעם.
3. צולים בתנור בטמפ' מכסימלית כ-20 דקות או עד שהדג מוכן. זהירות לא לייבש.
4. שומרים במקרר עד הפיקניק.

 

 

סלט חסה קוריאני

 

המרכיבים:

1 ראש חסה ערבית, שטופה, מיובשת וקרועה לחתיכות

לרוטב:

1 כפית שמן שומשום

מיץ מלימון אחד

1 כף רוטב סויה יפני

2 שיני שום כתושות

1 כף ג'ינג'ר קצוץ דק דק

1 כפית חרדל יפני

 

אופן ההכנה:

1. מערבבים את חומרי הרוטב, מוסיפים לחסה, מערבבים ואוכלים מיד.

 

איטאדאקימאס וחג שמח!