סיור גיתות: יין ישן נושן

אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדנו, שהיין תסס וזרם מגליל ועד אשקלון, ושעזה היתה מרכז להקזת דמם של ענבים. הרבה לפני עידן יינות הבוטיק והייבוא האישי מחו"ל, התקיימה בארץ תעשיית יין ענפה ומפותחת. לכבוד החג ולחיי העם הזה - סיור בין מפעלי יין קדומים

"יין ישמח לבב אנוש", אומר הפסוק, והארכיאולוגיה אכן מוכיחה שכבר לפני אלפי שנים עלו על הנוסחה. ארץ ישראל, לאורכה ולרוחבה, מכוסה שרידים מרשימים עדות לתעשיית יין ענפה.

 

רמזים ראשונים לתעשיית היין המקומית נמצאים כמובן בתנ"ך, אז היו התירוש, היצהר והדגן מרכיבים בסיסיים בסל המוצרים המקומי והיין נשפך כמים.

 בחווה חקלאית מצרית מתקופת הברונזה הקדומה (1500 לפנה"ס) שהתגלתה ליד אשדוד, זיהו ארכיאולוגים בוודאות גיתות ומתקנים להכנת יין. בתקופה הפרסית (500-333 לפנה"ס) הופיעו עדויות לאמפורות, אותם כדי יין יפהפיים שצויירו בפסיפסים שונים, ומן התקופה ההלינסטית נמצאו גיתות רבות באיזור ראשון לציון. בתקופת השלטון הרומי עלו על שלחנו של הורדוס יינות שונים ובמחסני מצדה נתגלו כלים רבים ששימשו לשתיית יין.

 

בציר טוב מהתקופה הביזנטית

 

תקופת השיא של ייצור היין בישראל הייתה דווקא בתקופה הביזנטית (300-600 לספירה), אז השתרעו גידולי גפנים הן בצפון והן בדרום. בתקופה זו זכו יינות עזה האדומים ויינות אשקלון הלבנים לתהילת עולם: תיאורים ספרותיים עתיקים מציינים את טיבם ומחיריהם הגבוהים של היינות, והיין האשקלוני זכה להיכלל במרשמים רפואיים להקלה על כאבי בטן וקלקולי קיבה.

 

שרידים של קנקני יין (שנראו כפגז תותח אליפטי ומאורך) נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי אגן הים התיכון, אנגליה וחצי האי קרים, ואף נזכרו בכתובות ההיסטוריות.

 

תקופת הפריחה הסתיימה ב-635 לספירה עם הכיבוש המוסלמי. האיסלם אסר על שתיית יין, והנוזל המשמח חזר לארצנו רק עם הברון דה רוטשילד, שהקים בשנות השמונים של המאה ה-19 את יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב.

 

התקופה הארוכה בה היה יצור היין חלק חשוב מהחיים החקלאיים הותירה אחריה מתקנים רבים, בעיקר בדמות גיתות בגדלים וצורות שונים, המהוות כיום אטרקציה תיירותית לכל דבר. לעתים נדמה כי ראית גת אחת ראית את כולן, ולא היא. גיתות (זה השם העברי הנכון) נבדלות אחת מן השנייה בגודל (יש קטנות ומקומיות ששירתו משפחה או שתיים ויש גדולות ותעשייתיות) בצורה (מרובעת או עגולה), בסוגי העיטורים שעליה, וכמובן במידת עתיקותה. בישראל ניתן למצוא המוני גיתות מקוריות לגמרי וגם משוחזרות להפליא.

 

יין נבטי בעבדת

 

באיזור הדרום התגלו רמזים רבים לתעשיית היין, חלק גדול מהם ברצפות פסיפס של כנסיות ובתי כנסת שונים. למרבה הצער, רוב הפסיפסים - כמו זה הצמוד לקיבוץ כיסופים בו ניתן לראות גמל מוביל גמל עמוס יין עזה, או זה שבבאר שמע הסמוכה לקיבוץ צאלים בו ניתן לראות מדליון וקנקן יין במרכזו - אינם פתוחים לקהל הרחב מסיבות צבאיות-בטחוניות או מטעמי שימור ארכיאולוגי.

 

רצפת פסיפס אחת שנמצא בחרבת חדיתא, עליה מצוירת ספינה עמוסת

 

גת יפהפייה במיוחד, בה יכול הקהל הרחב לבקר נמצאת בעבדת, העיר הנבטית שנוסדה במאה ה-4 לפנה"ס על דרך הבשמים המפורסמת שחיברה בין חצי האי ערב לנמלי הים התיכון. ייחודו של היין העבדתי במערכת השקיה המתוחכמת שהובילה, בעזרת תעלות וטרסות, מים אל הגפנים. גודלה של הגת שהוקמה במקום בתקופה הביזנטית מוכיחה מה גדול היה יבול הענבים במקום ועד כמה היה היין מוצר חשוב.

 

הסיור בגת ובשאר חלקי העיר הנבטית אורך בין שעתיים לשלוש. אפשר לצרף אליו סיור רגלי קצר, תצפיות נוף ושכשוך רגליים בקניון נחל צין שבשמורת עין עבדת הסמוכה וגם ביקור בקברם של דוד ופולה בן גוריון שבמדרשת בן גוריון או בצריפו השמור היטב של בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר. 

 

• איך מגיעים: העיר עבדת נמצאת על כביש 40 (באר-שבע - מצפה רמון), מספר קילומטרים אחרי קיבוץ שדה בוקר. שעות פתיחה: 08:00-17:00. דמי כניסה: 33 שקלים למבוגר, 20 לילד. 

 

גת נגישה  ביער חרובית

 

איזור שפלת יהודה שפע אף הוא כרמים ויין. עדויות לתעשייה ניתן למצוא בגיתות שביער חרובית. יתרונו של היער הסמוך למושב כפר מנחם, בהיותו מוסדר ונוח לביקורי משפחות עם ילדים חובבי פעילות אקטיבית וכן בהיותו נגיש לנכים. היער משתרע על פני 8,000 דונם ובחלקו הנקרא "פארק הלוחם", הוקמה מערכת שבילים החולפת על פני גת ביזנטית יפהפיה שנחשפה ושוחזרה בעזרת הקק"ל, וכן על פני בורות מים וטרסות. 

 

• איך מגיעים: בצומת ראם (מסמיה) פונים לכיוון מושב כפר הר"יף (לכביש 383). השילוט ליער חרובית מופיע לאחר הכניסה לכפר מנחם. 

 

יין להמונים בדרום הארץ

 

עוד אתרי יין שחשפה רשות העתיקות וניתן לבקר בהם מבלי שהוסדרו לביקורים

 הם הגיתות שלצד בית המרחץ היפהפה שהתגלה ב"אחוזת המיל השלישי" בשכונת ברנע מזרח באשקלון; הגת בגבעת ארנון שבשטחי קיבוץ נגבה וגת יפה במיוחד שנחשפה בסמוך לחוות הרועים שבמושב שדה משה ושוקמה על ידי חברת חוצה ישראל. כל הגיתות הללו מתאפיינות במשטח דריכה שבמרכזו עמדה מסחטת בורג ומצדדיו בורות איגום ושקיעה גדולים ותאי תסיסה.

 

חדי העין ובעלי הידע הארכיאולוגי המעוניינים במפגש עם שרידי תהליך הייצור של קנקני עזה, יצאו לתל מפלסים ותל עירית, הסמוכים לקיבוץ מפלסים וכפר עזה. שני התילים, לטענת אנשי המקצוע בתחום, מהווים עדות מדהימה למרכז ייצור המוני לקנקני עזה כיוון שהם עשויים ערימות גדולות של פסולת כבשנים בת 1,000 שנה ויותר.

 

בית גיתות משוחזר ביד השמונה

 

הגן התנ"כי ביד השמונה הוקם לפני חמש שנים כשיתוף פעולה בין תושבי המושב, פינלנדים אוהבי ישראל, לרשות העתיקות והארכיאולוג יהושע דרי. בגן השתרע על פני שמונה דונם משוחזרים החיים כפריים בתקופת התנ"ך, הכוללים גם בית גיתות מהתקופה הביזנטית בעזרתו ניתן להבין את תהליך הפקת היין. עוד במקום: גורן משוחזרת, בית בד משוכלל מתקופת התלמוד, מערת קבורה עם גלוסקמות וסרקופגים מעוטרים מתקופת בית שני ואפילו בית כנסת עתיק שהועתק מחרבת דיכא שבגליל. 

 

• איך מגיעים: יורדים מכביש מספר 1 בצומת נווה אילן, נוסעים לכיוון אולפני הטלוויזיה ונכנסים בהתאם לשילוט לגן. ניתן להגיע גם דרך אבו גוש. שעות פתיחה: א'-ו' 08:00-17:00, בתיאום מראש בלבד. דמי כניסה: 20 שקלים מגיל 7, כולל הדרכה. 

 

גיתות אינטראקטיביות בנאות קדומים

 

מקום אחר המחזיר אותנו לימי התנ"ך הוא נאות קדומים, שמורה ייחודית המשחזרת את הנוף, המראות והמלאכות של אותה תקופה. לתעשיית היין הקדומה חלק נכבד בשמורה. במקום נחשפו 13 גיתות שונות, רובן מן התקופה הביזנטית אך גם מוקדמות יותר. בפינה מיוחדת המוקדשת לכרם ניתן לקרוא אגדות ומשלים בנושא היין ובתקופת הבציר משחזרים במקום את כל תהליך הפקת היין.

 

• איך מגיעים: במחלף בן שמן יורדים מכביש 1 לכביש 443 לכיוון מודיעין, עליו ממשיכים עוד כ-4 קילומטרים, עד אחרי הכניסה למתקן אדם. פתיחה - א'-ו' 08:30-16:00, דמי כניסה: 25 שקלים למבוגר 20 לילד.

 

השכנים של הנדיב הידוע

 

גת יפהפיה המשולבת במסלול משפחתי פורח היא זו שבחרבת עקב הסמוכה לגן הנדיב שבזכרון יעקב. באתר שרידי וילה מתקופת בית שני וכן שרידי חקלאות קדומה כמו הגת העגולה והייחודית ובורות מים. יפה במיוחד נוף חוף הכרמל והים הנשקפים מן המקום.

 

מסלול ההליכה מתחיל בכניסה לגן הנדיב ואורך כשעה וחצי

(בשביל האדום). המבקשים להמשיך בטיול יכולים לצאת לנקבת המים בעין צור בעזרת השביל הירוק, להמשיך עם השביל הצהוב לחרבת עקב ולחזור בשביל האדום לגן הנדיב. אורך המסלול המלא כחמישה קילומטרים. חשוב לזכור כי כל המסלולים ברמת הנדיב חשופים לשמש.

 

• איך מגיעים: בצומת בנימינה יורדים מכביש 4 לכביש 653. אחרי בנימינה ושוני, ולפני זכרון יעקוב, פונים ימינה אל גן הנדיב.

 

קסטרא (ולא בשביל הקניות)

 

המושג "קסטרא" מוכר לחיפאים בשל מרכז הקניות והאמנות שנבנה על כביש פרויד מעל קניון חיפה, אך רק מעטים יודעים כי השם הגיע מחרבת קסטרא, ישוב ביזנטי שהתגלה במקום בו חיו יחדיו יהודים ונוצרים. בין שרידי הישוב שוחזרו גם גת גדולה ובית בד. המקום פתוח בכל שעות יממה.

 

• איך מגיעים: נוסעים בכביש פרויד, עוברים את הקניון, פונים שמאלה לעבר מרכז הקונגרסים וימינה לכיוון בית הקברות.

 

הגת שליד מוזיאון חניתה

 

טיול חביב וחינוכי ניתן לעשות במוזיאון חומה ומגדל שבקיבוץ חניתה הצפוני, שם ניתן ללמוד בעזרת חזיון אור קולי על ההיסטוריה שעשה המקום ופרקים נבחרים בנושא התיישבות. בחלקו הדרומי של המוזיאון, סמוך מאוד לחצרו של אחד מאנשי הקיבוץ, התגלתה גת ביזנטית גדולה. הגת פתוחה לקהל הרחב בכל שעות היום והביקור בה אינו כרוך בתשלום.

 

• איך מגיעים: בצומת בצת (לפני ראש הנקרה) יורדים מזרחה מכביש 4 לכביש 899. חולפים על פני שלומי ובצומת חניתה פונים על פי השילוט לקיבוץ ולאתר השחזור. פתוח: כל יום, 09:00-14:00. דמי כניסה: 12 שקל למבוגר, 10 לילד; 04-9859677.

 

המבקרים במוזיאון ובגת מוזמנים לבקר גם במערת קשת, מסלול קל באורך של כקילומטר שבסופו תצפית עוצרת נשימה לנופי הגליל המערבי. המסלול מיועד למשפחות ומתאים גם לימים חמים מאוד.

 

מנזר וגת בלב כרמיאל

 

את חורבת קב העתיקה, ליד שכונת רמת רבין החדשה, החליטה עיריית כרמיאל להפוך לאתר מושך קהל. במקום הוקם גן ציבורי גדול ופורח, ואף מרכז להחלקת גלגיליות שהוקם סמוך למנזר מסוף התקופה הבזינטית. במנזר הפתוח למבקרים יש גת יפה ומעוטרת צלבים. המקום שמור ונקי.

 

נסתרים מן העין בצפון

 

גת קטנה, יפה ולא מוכרת שוכנת מול חוות הסוסים ורד הגליל, וניתן ליהנות בה גם מגינון נאה ומי שתייה. מקום נחמד לעצור בו. 

 

• איך מגיעים : נוסעים על כביש 90 ופונים לכביש 8277 לכיוון כורזים. ממש מול החווה עומדת הגת.

 

גיתות מן התקופה הכנענית (2000 לפנה"ס) ניתן למצוא בערוץ נחל בית העמק, בין הכפר אבו סנאן והישוב כליל. שם, בין מטעי הזיתים, נערכת בימים אלה חפירה ארכיאולוגית במהלכה נחשפו גם הגיתות הקדומות. מי שרוצה לפגוש עוד גיתות כנעניות יכול לצאת לחורשת האורנים שבאיזור התעשייה במגדל העמק, בצמוד למפעל "וישי ישראל". בחורשה נחשפו מספר גיתות בנות 4,000 שנה הכוללות משטחי דריכה ובורות איגום בעלות חיבור ייחודי - כפול (בניגוד לחיבור הרגיל בעל הנקב הבודד). המקום אינו מוסדר וחיפוש הגיתות כרוך בשיטוט קל ונעים בחורשה.