מוסריות מפוקפקת

אור קניספל שוטח את הדילמות המוסריות המעסיקות עורכים בעיתון בידור

נו, אז איך היה השער של אגם רודברג בשבוע שעבר? תליתם בשירותים? במשרד? או שמיד התיישבתם לכתוב מייל מחאה למערכת, על הפורנוגרפיה שאנחנו שמים לכם על השער?

 

לערוך עיתון בידור זה עסק מאוד מפוקפק מבחינה מוסרית, כפי שאנחנו מגלים פה מדי שבוע מחדש. קחו לדוגמה את השער עם רודברג: מצד אחד, הכי כוכבת שאנחנו כבר הרבה זמן מחפשים הזדמנויות לפרגן לה עם איזה שער, ובכל פעם זה לא יוצא מסיבה כזו או אחרת. מצד שני, איזה מין תירוץ משונה זה לשער, "הטלנובלה העברית הראשונה בסלולר", או יותר גרוע - קמפיין בגדי הים שהיא מובילה. כלומר, שיהיה לה לבריאות, אבל להגיד שאלה נושאים שמייצגים אג'נדה עיתונאית או תופעה תרבותית שמצדיקה הופעה על שערו של מגזין הבידור הנפוץ במדינה? קצת הגזמנו.

 

מצד אחד, התמונה הכי מהממת שהיתה לנו על השער זה הרבה זמן. ואני מתכוון מהממת במובן של מכניסה לשוק. כזו שבולטת לעומת כל שערי העיתונים האחרים בדוכן, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה. בדיוק מה שהיינו רוצים מכל שער שאנחנו מפרסמים. מצד שני, הפוזה הכי מבזה לנשים שאפשר לשים על שער של עיתון בלי שיגיעו לכאן שוטרים ויעצרו את כולנו על הפצת דברי תועבה. שלא לדבר על הטיפול הגרפי שהתמונה עוברת כדי להיראות כל כך טוב. הרי אפילו אגם רודברג בעצמה, אחת הבחורות הכי יפות ביקום, לא נראית עד כדי כך טוב. אז מה אמורות להרגיש הקוראות שלנו כשהן רואות כזו תמונה? כאמור, עסק מפוקפק מוסרית.

 

או קחו את התמונה שמתפרסמת על שערו של הגיליון הנוכחי. לא, אני לא מתכוון לתום ומלודי, שגם על המוסריות של לשים אותם על השער אפשר להתווכח (לפי הכתבה די ברור שהם לא באמת זוג רומנטי, ושאת הפלירטוט ביניהם הם מנסים למנף כדי לזכות ב"השגריר"). אני מתכוון לתמונות שאנחנו מפרסמים השבוע גם ב"מחיר התהילה" מתוך מסיבה סגורה, שבה התארחו מיטב סלבריטאנו.

 

רק תתארו לעצמכם את המצב הזה: אתם מוזמנים למסיבה פרטית עם כל החברים שלכם, ושבוע אחר כך אתם מגלים את תמונותיכם מתוך המסיבה, כשאתם שיכורים וחרמנים, בעיתון שגם ההורים שלכם קוראים. הכי נורא, לא?

 

מצד שני, אפרת בוימולד וציון ברוך הם לא אתם. כלומר הם אנשים ממש כמוכם, עם הורים, מבוכות ורגשות, אבל הם מתפרנסים מלהיות מפורסמים. זה מקצוע שמביא איתו כמה סיכונים ידועים מראש, למשל, שתמונות מפוקפקות שלכם, אפילו מתוך אירוע פרטי לכאורה, ימצאו את דרכן לעיתון.

 

תאמינו לנו שלא קל לנו להירדם בלילה עם הדילמות המוסריות האלה. מצד אחד, אנחנו רוצים להיות הכי נחמדים לכולם, מצד שני אנחנו עובדים בסביבה תחרותית וצריכים למכור כמה שיותר עיתונים. מצד אחד, אנחנו רוצים להיות הוגנים למפורסמים שאנחנו מסקרים, ומצד שני המחויבות הראשונה שלנו היא לקוראים (ואחריה גם למי שמשלם לנו את המשכורת).

 

אם בוימולד וברוך לא רוצים שהתמונה שלהם תתפרסם בעיתון, שיחפשו מקצוע אחר. ממש כפי שאנחנו פה במערכת, כשנרצה לילה אחד לישון בשקט, נצטרך כנראה לחפש מקור פרנסה חלופי.

 

אור קניספל

עורך משנה