נו, מתי הוא יוריד חולצה?

מירב קריסטל בולעת סירופ נגד שיעול ומתמכרת ל"נמלטים". אז מה אם העלילה מופרכת? העיקר שאפשר לבהות במייקל

בניגוד ל"אוז" ובדומה ל"בריחה מאלקטרז" ו"חומות של תקווה", "נמלטים" היא סדרת סוהרים ואסירים לכל המשפחה. אנשים ערומים, השם ישמור, אין בה, רק דם, רצח ובהונות כרותות פה ושם. קשה להתנתק מכבלי הצפייה בה, כל פרק מותח ממשנהו ומסתיים בנקודה שמביאה את הצופה לצעוק: 'עוד עוד! תנו לי עוד מהכלא הזה'. על אופייה המותח (חכו לפרק שמונה) אין עוררין, אבל בקרב שוחרי האיכות הדעות חלוקות: האם "נמלטים" מטופשת עד כדי הצחקה או שמא אחד המוצרים הטובים של התקופה האחרונה? לשם בדיקה, הבה ונחפור בעלילה ובכמה מהתמיהות שהיא מעלה.

 

אינג' מייקל סקופילד (וונטוורת' מילר) הוא מהנדס, גאון וגם כוסון. אחיו, לינקולן בורוז (דומיניק פרסל האוסטרלי), לא מכוער בפני עצמו, הופלל לטענתו, ברצח אחיה של סגנית נשיא ארה"ב ונכלא בבית הסוהר "פוקס ריבר" (במציאות- כלא ג'ולייט באילינוי, שהוצא משימוש).

 

מייקל מחליט שהדרך היחידה לשחרר את אחיו מהכלא היא להיתפס בעת שוד בנק ולהיאסר בין כתלי אותו מתקן כליאה כדי ששניהם ימלטו ממנו. נשמע ההפך מגאוני, אבל כשללינקולן נותר פחות מחודש עד שיחוש את דגדוג הכיסא החשמלי וכל ערכאות הערעור נחלטו עד תום, אח עושה מה שאח חייב לעשות: מקעקע על עצמו ציורים שפזילה ממושכת לכיוונם חושפת שרטוטים של הכלא שחבויים ביניהם, ונכלא במבנה עצמו כדי לממש תכנית בריחה.

 

ומאיפה למייקל שִפעת הידע על המתחם? הוא מהנדס בניין והחברה בה עבד שיפצה אותו בעבר. כך, במקרה, ולמרות שארה"ב פורייה מאוד במתקני ענישה הוא נשלח באורח קסם לאותו "פוקס ריבר". בקומפלקס הכליאה הויקטוריאני הוא פוגש חבר'ה נחמדים מכל מיני צבעים שאת סיפור חייהם חקר היטב לפני בואו שמה ובהם הוא מתכוון להשתמש עבור ביצוע תכניתו.

 

כשאך נכנס מייקל בשערי הכלא, מבטיו היו שחצניים, עיניו הניציות סקרו את השטח כמעשה רדאר משוכלל. אבל בכלא יש הפתעות ידידי המהנדס, אנחנו לא כבר לא בטכניון. אברוצי המאפיונר חותך לו בוהן, טי-בג האנס מציע לו עסקת זימה. סוקרה, האתנחתא הקומית של הסדרה ושותפו לסוד הבריחה ולתא, מוחלף באסיר מוזר הלוקה, כך נטען, בהפרעה סכיזואפקטיבית ובנוסף לא ישן לעולם. בין לבין מייקל משתמש בכימיה, מתמטיקה, רפואה, פסיכולוגיה והנדסה כדי לפרוץ את דרכו החוצה. חברתו לשעבר של לינקולן מבצעת חקירה בעניינו מבחוץ. בנו של לינקולן הולך ומסתבך בצרות משלו וברקע הולכת ומתהדקת לנגד עינינו קונספירציה שמקורה באילנות פדראליים גבוהים.

  

צמד חלקיקים שחורים

 

אם כך, נראה שהעלילה - אבסורדים רבים לה. אבל אנשים קונים את מאיה בוסקילה כשחקנית, את בוש כנשיא ואת "הגענו לארץ שוממה", אז למה שלא יקנו כמה כשלי עלילה זניחים? המתלוננים על מחסור בלוגיקה צריכים להבין שהלוגיקה בסדרה בדיונית היא פנימית, כשם שהוביטים אינם גמדים ומי שיטען אחרת אינו מדבר בהיגיון. למה? ככה. זה ידוע לכל. אוהדי הסדרה ינידו ראש בחמלה לנוכח ההאשמות על מופרכות העלילה. סימני השאלה בה רבים אבל כבכל סדרה מסוגה הם ייעלמו בהדרגה במהלך העונה.

 

בנוסף לאקשן ולמריטת העצבים, "נמלטים" מצליחה ליצור גם עניין ביחסים בין הדמויות השטחיות. בינות למהומות האסירים ולפקידי הממשל המושחתים, מתחת למעטה הזינזאנה והמקגייוור מסתתרת אופרת סבון רווית קונפליקטים. יחסי קרבה נבנים ויחסי משפחה נעכרים בין לינקולן לבנו, בין האסירים האחרים לקרוביהם, בין מנהל הכלא ואשתו, בין הרופאה של הכלא לאביה המושל וככל הנראה גם בין סגנית הנשיא לאחיה המת(?).

 

טובה או זניחה, דבר אחד בטוח: הולך ותופח קהל מעריצי מילר עבורם פרק טוב נמדד בכמות הורדות החולצה של היפיוף. מילר הצליח לפלס דרך לתפקיד לבן ראשי בסדרת להיט, דבר שלא היה יכול לקרות בעבר לצאצא בהיר מאוד של נישואי תערובת. צבר מוצאיו פורק עד לחלקיקיו כדי לאבחן את צמד החלקיקים השחורים שלו, שחלילה לא ייחשד בהתחזות ל"לבן". עם סבתא רבא יהודיה מצד האבא - גם אנחנו יכולים לטעון לבעלות עליו.

 

מעולה או נשכחת, לבי כבר נשבה בעיניו המגחכות תמיד של טי בג, רוצח ואנס אכזר, שאת זרעו הייתי מבריחה מהכלא אם רק היתה לי מבחנה ולו, ואמא גננת. לא עוד מצומצמת אופקים ורחבת פרובינציאליוּת סנובית; נכנעתי להתמכרות הנעימה שמייצרת "נמלטים".

 

אז מה אם לפני כל צפייה עלי לבלוע מעט סירופ נגד שיעול כדי לעכל בלי התנגדות את כל השטויות שהסדרה מאכילה אותי. אני סתם מנסה להסוות את העובדה שאני לא חכמה כמו מייקל. הו מייקל. כוסון.