לפני הפסח הולכים מי שהולכים, מוצאים מישהו שיש לו תאורטית מספיק כסף בכיס ומחסנים גדולים, ומוכרים לו את כל החמץ. לא משנה שמוכרים לו הכל בשקל, או תרי זוזי, או מה שלא יהיה, ושלמעשה הבנאדם לא רואה מזה גרגיר אחד של חיטה, אבל זה יפה, ומסורתי וכל זה. אבל מה קורה אחרי הפסח?
בעיה גדולה. עכשיו, אחרי שנגמר הפסח על כל מצוותיו וחוקותיו, וכידוע אין מפטירין אחרי הפסח אפיקומן, מה עושים עם כל הכָּשְלָ"פּ הזה? מה אני אמור לעשות עם חצי חבילת מצות ענקית שלפני החג "קיבלתי מתנה" בחמישה שקלים באחד הסופרים, אחרי שהוצאתי שם 299 שקל ומעלה על קניות, לא כולל מבצעים, מחלקת חשמל, ירקות ופירות ואותיות קטנות אחרות?
מה אמור בית ישראל לעשות עם כל מאות עוגיות הקוקוס, עוגות ומאפי הטורט עשויי הקמח מצה, ומי, לכל הרוחות, יהיה זה שיקנה את שאריות התירוש של בית ישראל?
לזה אף אחד לא דאג, הא? זאת שערוריה, אני אומר לכם. איך זה שאף מדור אוכל לא הכריז על מדור מיוחד ל-אפְּרֶה-פסח, שבו ינוצלו כל שאריות החג למיניהן, יוצאו מהמזווה חצאי ושלישי חבילות המצה ויאווררו עוגיות הקוקוס, ייטחנו עד דק ויהפכו לבסיס לחלב קוקוס.
האמת שאחרי החג, הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו בהקשר של מצות, הוא לעשות מהן ערמה גדולה וצפופה ולתת אותה לשימושו של מומחה קרטה, שיקצוץ אותה בשתי מכות נמרצות.
מעלים אדים - מירקות ועד בשר
ולדברים אחרים. השבוע פישפשתי בארון הסירים המבולגן להחריד שלי, ומצאתי בו מעין מתקן מתקפל בעל שלוש רגלים, שהביאה זוגתי כנודניה, לפני שנים רבות. "מה זה?" שאלתי אותה, ומסתבר שמדובר במתקן אידוי. בתור אחד שכל הזמן מאלתר סירי אידוי על ידי הנחת נייר אלומיניום מחורר על הסיר, או שימוש בחלק הפנימי של סיר הפסטה, לא הצלחתי להבין איך עד היום לא היה לי מתקן שכזה, ואם היה, איך יתכן שלא ניצלתי אותו.
ומיד יצאתי לדרך. ירקות ירוקים מאודים, תרד, גזר... בשבוע הבא כולם הולכים לסבול ממכת מאודים. אני שוקל אפילו לאדות את הברבוניות שבפריזר (16 שקל לקילו, קפואות), במקום לתת להן את הכבוד שמגיע להן, ולטגן אותן נמרצות. נראה... בינתיים, שלום ולהתראות סיר הפסטה.
וברצינות, אם עדיין אין בידכם מין מתקן שכזה, או סיר אידוי "סיני" מבמבו, כדאי לשקול רכישה של אחד מהשניים. מלבד ירקות, הם יתאימו לאידוי פילה של דגים, מין הסתם למאכלי בצק בנוסח דים סאם וכדומה. המתכון הבא מדגים שימוש פחות מקובל במקומותינו לסיר אידוי, והוא אידוי של בשר.
לצורך הכנת המנה הבאה כדאי לקנות בשר לבן רך, כמו סינטה של חזיר. זה לא בשר יקר במיוחד, והאידוי מאפשר להכין אותו ולשמור עליו עסיסי. אם אתם שומרי כשרות, יש לכם קצב טוב ופרוטה או שתיים בכיסכם, הרי שפילה עגל יצלח גם כן. לחלופין, בהעדר כל אלה, ניתן להשתמש בסטייקים "פרגיות". גלגלו אותם למעין רולדות והניחו כך לאידוי. בהגשה, יש לפרוס אותם לפרוסות ברוחב מתאים – שני ס"מ, נאמר. החוכמה היא להגיש מיד אחרי הפריסה, כיון שהלחות, שהיא הגורם החשוב כאן, ממהרת לצאת...
סינטה מאודה מבשר לבן
עיבוד של מתכון מחוברת בישול גרמנית
המרכיבים:
בצל יבש קטן, קצוץ
2 שיני שום טרי, קצוצות
2 כפות שמן זית עדין ככל האפשר (או שמן חמניות)
1/2 כוס יין לבן יבש (הר חרמון לבן או סגל לבן)
3/4 כוס ציר עוף או ירקות – אפשר להכין מקובית אוקסו
כמה עשבי תיבול, לפי העדפתכם: פטרוזיליה טריה, טרגון, טימין או/ו שמיר. רצוי לא להשתמש במשהו חזק כמו בזיליקום או רוזמרין
2 עלי דפנה
3-4 גרגירי פלפל אנגלי או 5-6 גרגירי ערער
600 גרם בשר (לבן, עגל או עוף, כאמור)
מלח ופלפל
3 כפות שמנת מתוקה
1/3 חבילה (כ- 200 גרם) פסטה בצבעים שונים
50 גרם חמאה
2 כפות קצפת
אופן ההכנה: