מנוי לשכול: "יד לבנים" החל לגבות דמי חבר

במשך שנים שירת "יד לבנים" את המשפחות ששילמו את המחיר היקר מכל. עכשיו, כשהקופה מתרוקנת, הוא רוצה שהן יממנו את השירות: במכתב שנשלח להורים שכולים הם מתבקשים לשלם עבור החברות בארגון. לא כולם מוכנים לדרישה, ולא בגלל הכסף. "הילדים שלנו נתנו את דמם בשדה הקרב", אומר זאב בר ששכל את בנו במלחמת לבנון. "אני לא רוצה לשלם מס על הדם". יו"ר הארגון: "בכל שנה המדינה קיצצה 10 אחוז מהתקציב שלנו"

"מעולם לא בחרתי להיות אב שכול. כפו את זה עלי. אז מה פתאום שאני אשלם כסף עבור ה'זכות' הזאת?" יצחק (שם בדוי) נדהם כשקיבל את המכתב מארגון "יד לבנים". "לפני יותר משנה, לאחר התלבטויות רבות", נכתב שם, "אישרו חברי מועצת "יד לבנים" את המלצת ההנהלה לגבות דמי חבר כנהוג בכל הארגונים". דבר אחד לא נכתב במכתב הזה: "יד לבנים" הוא לא ארגון ככל הארגונים, שאדם בוחר להצטרף אליו. מי שהצטרף לארגון הזה, לא רק שלא בחר בזה, הוא גם שילם מחיר יקר מאוד - את המחיר הנורא מכל. עכשיו רוצים שישלם גם כסף על הזכות להיות חבר בארגון השכול.

 

ההורים השכולים זועמים. "אני מתנגד למס חבר להורים שכולים", אומר זאב בר מירושלים, שבנו נהרג במבצע שלום הגליל בשנת 1982. "הילדים שלנו נתנו את דמם בשדה הקרב, ואיני רוצה לשלם מס על הדם. אני לא רוצה שאף אחד ייצג אותי. שלחתי מכתב למשרד הביטחון והודעתי שאני מבקש לא לשלם את המס הזה".

 

גם יעקב אילון מירושלים, שבנו נהרג בביירות בשנת 1982, בימיה הראשונים של מלחמת לבנון, מסרב לשלם: "כתבתי למשרד הביטחון והודעתי להם שאני מבקש שלא יורידו מהקצבה שלי את דמי החבר החודשיים ל"יד לבנים". לפי דעתי, משרד הביטחון טיפל במשפחות השכולות במשך הרבה מאוד שנים בצו רה מאוד הגיונית וטובה. אני סבור שאין צורך בעמותה הזאת, שאיני יודע מהן מטרותיה המדויקות. אני לא חש שיש פעילות ענפה במיוחד בנוסף על מה שאנחנו מקבלים ממשרד הביטחון".

 

"נגד "יד לבנים" אין לי שום דבר אישי", אומרת אם שהצטרפה למשפחת השכול ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים, ועתה מסרבת לשלם את דמי החבר בארגון. "ההתנגדות שלי עקרונית. היא אינה יכולה להיות חברת ביטוח: מי שמשלם - מקבל, ומי שאינו משלם - אינו מקבל. הם החליטו, שמי שאינו משלם את דמי החבר מוציא את עצמו מהעמותה. זה סעיף שאינו מתקבל על הדעת מכל בחינה, שכלית, רגשית ומוסרית".

"אנחנו ארגון קטן". קיר זיכרון בבית "יד לבנים" (צילום: אלכס קולומויסקי) 

 

 

גם אחים שכולים

 

"יד לבנים", ארגון להנצחת חללי מלחמות ישראל, הוא עמותה שהוקמה זמן קצר אחרי הקמת המדינה. במשך עשרות שנים ייצגה העמותה את ההורים השכולים. בשנים האחרונות היא מקבלת לשורותיה גם אחים שכולים. "85 אחוז מההורים השכולים הם אנשים מבוגרים מאוד", מסביר אלי בן-שם, יו"ר הארגון, "ומטבע הדברים הם עוברים מן העולם. אלמנות צה"ל הקימו כבר לפני שנים ארגון נפרד. כדי לשמור על קשר עם המשפחות השכולות אנחנו זקוקים גם לאחים השכולים, ואנחנו מעודדים אותם להירשם לעמותה".

 

מאז הוקם ממומן הארגון על-ידי המדינה. משרד הביטחון מממן את עיקר תקציב הארגון, ומשרד הפנים מעביר כספים לרשויות המקומיות, כדי שיפעילו את 42 בתי "יד לבנים" ברחבי המדינה. אבל בשנים האחרונות, עם הקיצוצים בתקציב המדינה, חלו גם קיצוצים בסכומים שהועברו ליד לבנים. "בכל שנה קיצצו 10 אחוז מהתקציב שלנו", אומר בן-שם. "אנחנו ארגון קטן. יש לנו רק מנכ"ל ושש פקידות העובדים בשכר. אני עצמי עובד בהתנדבות. אנחנו רוצים להרחיב את פעולותינו, ולשם כך זקוקים לעוד תקציבים".

 

ב"יד לבנים" טוענים עוד, כי בביקורת שערך רשם העמותות לפני כשלוש שנים התעוררה השאלה, מדוע חברי העמותה לא נרשמו אליה. עד אז היה מקובל כי מיד עם נפילתו של חייל, מעביר משרד הביטחון את פרטי המשפחה השכולה לארגון, ונציג הארגון מתייצב להלוויה ויוצר מיד אחריה קשר עם המשפחה כדי לסייע לה בשעתה הקשה. המשפחות השכולות נכנסו למשפחת השכול בלי להירשם ולמלא טפסים.

 

אבל לפני כשנתיים הוחלט על שינוי. לפי דרישת רשם העמותות, החלו לרשום את כל חברי העמותה - כ-13 אלף הורים שכולים וכ-3,000 אחים

שכולים. במקביל חתם שר הביטחון שאול מופז על תקנה, שלפיה יכול משרד הביטחון לנכות מתוך הקצבה שמקבלים הורים שכולים את דמי החבר בעמותת "יד לבנים". בכך השווה השר את העמותה ל"ארגון אלמנות צה"ל", שהיה רשאי עוד קודם לכן לגבות דמי חבר באמצעות ניכוי מהקצבה שכל אלמנה מקבלת ממשרד הביטחון. השר מופז קבע בתקנות גם את גובה דמי החבר: הורה שכול בודד ישלם 18 שקל לחודש, וזוג הורים שכולים - 23 שקל. אחים שכולים המעוניינים להשתייך ל"יד לבנים" צריכים להירשם באופן אקטיבי לעמותה ולשלם את דמי החבר - 18 שקל לחודש או 216 שקל לשנה - באמצעות הוראת קבע בבנק.

 

דמי החבר, הוסבר במכתב שנשלח למשפחות השכולות, יופנו לשלושה נושאים: קרן לעזרה הדדית, למתן הלוואות ללא ריבית לחברים; קרן מלגות לחברים ובניהם, שאינם זכאים לסיוע זה ממשרד הביטחון; תמיכה וסיוע לסניפים לביצוע פעולות תרבות ופנאי לחברים, הכוללות טיולים, נופשונים, חוגי לימוד, הרצאות ומסיבות חג.

 

משרד הביטחון נזהר שלא לגבות את דמי החבר מהורים שכולים שלא מעוניינים בכך. מכתב מיוחד נשלח לכל ההורים השכולים, ובו נאמר להם כי הם רשאים להודיע, שאינם מעוניינים בתשלום הזה. 154 הורים שכולים הודיעו כי אינם רוצים לשלם.

 

בועז כיתאין, שבנו נהרג באסון המסוקים, הוא בין אלה המסכימים לתקנות החדשות: "לפי דעתי המדינה ועמותת "יד לבנים" דואגים היטב להורים השכולים. אני שלם עם זה שמורידים לנו דמי חבר. זו עמותה פעילה מאוד, שצריכה כסף לפעילותה. מדוע שלא תגבה דמי חבר?"

 

חשבון בנק נפרד

 

מוטי שלו, מנכ"ל "יד לבנים", לא מבין על מה המהומה. "עיקר התקציב של הארגון לא מגיע מדמי החבר", הוא אומר. "כל תקציב האדמיניסטרציה וכל התקציבים לתחזוקת בתי "יד לבנים" והסניפים באים מהמדינה. הכספים הנגבים מהחברים כדמי חבר בעמותה עוברים לחשבון בנק נפרד, הנקרא קרן דמי חבר. מהכספים האלה אנחנו מעניקים לכל חבר המבקש זאת הלוואה עומדת בסך 5,000 שקל, בלי קשר להלוואות שהוא קיבל או לא

קיבל ממשרד הביטחון. מהכספים האלה אנחנו מסבסדים טיולים ונופשונים. יש לנו גם קרן מלגות ללימודים אקדמיים לאחים שכולים, שאינם זכאים לתמיכה ממשרד הביטחון".

 

בן-שם מוסיף, כי העמותה דואגת לזכויות כל משפחת השכול, בין אם מדובר בחבריה ובין אם מדובר באנשים שהחליטו לא להצטרף. יחד עם זאת יש להדגיש, כי מי שלא ישלם את דמי החבר, לא יהיה זכאי לקבל את השירותים שאליהם הם מופנים - הלוואות, מלגות ופעילויות פנאי.

 

ב"יד לבנים מקפידים" גם שלא להפלות את האחים השכולים שאינם חברי העמותה. "אנחנו שולחים להם מכתבים כמו לכל אח שכול ואפילו מזמינים אותם להדליק את המשואה בטקס יום הזיכרון, בלי להתחשב בכך שהם חברי העמותה או שאינם חברים בה", אומר יעקב זעירא, יו"ר "יד לבנים" בחיפה. "אחות שכולה שאיננה חברת העמותה לא תקבל סיבסוד הניתן לחברי העמותה", אומר מיכאל ויצמן, יו"ר "יד לבנים" בקרית מוצקין, "אבל אנחנו משלבים אותה בכל הפעילויות. לא מעניין אותנו אם היא חברת העמותה או לא. השנה בחרנו אחות שכולה להדליק משואה ביום הזיכרון, למרות שהיא אינה חברה בעמותה".

 

הבעיה העיקרית שנותרה היא הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות הארגון. לפי התקנון, רק מי שחבר בו - כלומר משלם דמי חבר - רשאי לבחור ולהיבחר. סעיף זה עורר תרעומת בקרב מי שלא רצו לשלם, אבל כן רצו להשתתף בתהליך הדמוקרטי. "את הזכות לבחור ולהיבחר קיבלתי כאשר איבדתי את בתי", אומר אחד מהם. "זו אינה זכות שקניתי, או שאפשר לקנות, בכסף".

 

"אין עמותה הנותנת זכויות לבחור ולהיבחר לאנשים שאינם חברים בה", משיב אלי בן-שם. "אני לא מאמין שיש מישהו מההורים השכולים או מהאחים השכולים שאינו יכול להרשות לעצמו דמי חבר בסך 18 שקל לחודש. אם יש אחד כזה, שיפנה אלינו ונראה מה אפשר לעשות כדי לתמוך בו".