למה אין לי חבר?

לכל הפקאצות יש חבר ורק לך, בחורה נורמלית שנראית סבבה, אין אף אחד. רגע לפני שאת מתייאשת, מאשימה את הכוכבים, את הסביבה ואת הבנות שתופסות את כל השווים, כדאי שתדעי: בסופו של דבר זה תלוי בעיקר בך!

אל תבחשי משקה חם בסכין, תימנעי מישיבה בפינת השולחן, ומדי פעם תציצי במראה, כי הבחור שישתקף מאחורייך הוא המיועד. האמונות הטפלות הרבות שהתפתחו במהלך השנים מעידות על הפחד לחיות בלי בן זוג. אבל לפעמים גם אמונות ולחשים לא עוזרים, ולמרות שאת כוסית עם ב"א בכלכלה את עדיין לבד. למה? את הרי לא מחפשת חתן, רק חבר נורמלי, אז איך זה יכול להיות? זה קשור לאופי שלך, לחינוך שקיבלת או עניין של מזל?

 

"פעם חשבתי שאין לי חבר בגלל המראה הילדותי שלי", מתוודה שירי, סטודנטית לביולוגיה בת 22 מחולון, "שלא נמשכים אליי כי אני לא נראית בגיל המתאים. עכשיו, אחרי שעשיתי כמה שינויים והתחלתי להתלבש מבוגר יותר, אני מרגישה יותר אישה. אני יודעת שמסתכלים עליי, שאני מושכת, ולמרות זה אין לי עדיין חבר. אני מתחילה שנה ב' באוניברסיטה, וההורים שלי נפגשו כשלמדו באוניברסיטה. תמיד שמעתי סיפורים על זה ששם הסיכויים גדולים. זה קמפוס עם הרבה בחורים חתיכים, את מרגישה כמו בחנות ממתקים כל בוקר".

 

אז מה הבעיה?

 

"טחנתי את זה לעצמי הרבה שעות, ואני חושבת שהרף שלי גבוה מדי. כשהייתי קטנה היה לי דימוי עצמי נמוך. כל החתיכים בבית ספר — הרגשתי שאין לי סיכוי איתם. קיוויתי שבאוניברסיטה זה ישתנה. והנה, לכל הבנות שאני מסתובבת איתן יש חבר ולי לא. זה די מבאס.

 

"זה גם עניין של אופי, יש בחורות שמשדרות משהו מסוים. מישהי שהיא לא יותר יפה ממני אבל יותר זורמת תזכה בבחור. למשל, אם אני יוצאת למועדון עם חברה, היא עושה עיניים למישהו, הוא מזמין אותה לרקוד והם זורמים ביחד, היא תשיג אותו גם אם אני איראה פי אלף יותר סקסית ממנה".

 

למה את לא מתנהגת כמוה?

 

"זאת לא אני. כשמישהו מציע לי לרקוד אני קודם כל מחליטה אם הוא מוצא חן בעיניי או לא, ובדרך כלל הוא לא. אני מסרבת באלגנטיות, אומרת שאני עם חברות, הם קולטים שאני לא רוצה ומוותרים".

 

רגע, אבל את כן רוצה לרקוד עם מישהו, לא?

 

"ברור. אבל כל פעם אני רוצה מישהו ספציפי, ומשדרת לאחרים שאין להם סיכוי. אני מפחדת לאבד את האשליה שלי בנוגע למישהו אחד, ולא מאפשרת למישהו אחר להגיע אליי. אני מפסידה מכל הכיוונים, ואני מודעת לזה. אני כן רוצה להרגיש התאהבות, אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי להתפשרות הזו. זו בעיה".

 

דורית הכהן, פסיכולוגית שמתמחה בייעוץ זוגי, סבורה שהתנהגות כזאת היא סוג של סירוס. "זה בעצם לא להתמודד ולהכיר אנשים", היא מסבירה. "בנות שמתנהגות ככה הן בדרך כלל שיפוטיות מאוד כלפי אנשים חדשים ומעדיפות לפסול מאשר לתת צ'אנס. הן נתלות ברושם הראשוני ומפספסות היכרות מלאה".

 

תוכנית שידוכים

 

בעיה נוספת ששירי מציינת היא חוסר ההיכרות שלה עם סביבה גברית. "אני נורא לחוצה ליד בנים", היא מפרטת, "לא היו לי הרבה ידידים בתיכון, וחברות שלי היו בצופים או בשומר הצעיר, כלומר כל הזמן היו ליד בנים והתרגלו אליהם. הן יודעות איך לזרום איתם בסבבה, וזה משנה את מה שאת משדרת. מבחינתי בנים הם כמו חייזרים לפעמים".

 

דורית יערי-טוניק, עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסכימה עם כך שמצב שבו ילדה בקושי נחשפת לחברה גברית יכול ליצור קושי מסוים בבגרות. "מאידך", היא מסתייגת, "יש לשער שהיא גדלה בחברת אב, שכנים, ואפילו דמויות גבריות בקולנוע, שיכלו להוות מקור להבנת המין השני, ובעיקר ראתה את אמה, דמות נשית שמתנהלת ליד דמות גברית כלשהי. לכן הייתי בודקת היטב אם זו אכן הסיבה העיקרית לקושי כזה, או שקיים קושי נוסף.

 

"במקרה של לחץ ליד בני המין השני, אני מציעה לחפש דרכים להרגיש משוחררת יותר, אם דרך השתטות, או להיות בחברה של מישהי שנוח לך איתה, לנשום עמוק ולזכור שזה שלידך הוא בסך הכול אדם בדיוק כמוך. השאלה היא האם את בשלה לכך מבחינה רגשית; האם את מוכנה ליחסים שיש בהם הדדיות, פשרה, נתינה וקבלה. אם את בשלה ובכל זאת אין לך בן זוג, מומלץ לפנות לייעוץ ראשוני ולברר את הסוגיה עם איש מקצוע. אם יש צורך, אפשר להמשיך לטיפול מעמיק יותר.

 

"שאלה חשובה נוספת היא, עד כמה את מוטרדת מהעובדה שטרם התנסית במערכת יחסים ממושכת. אם את לא מוטרדת מהמצב ואין בך דחף לזוגיות, אין טעם בפנייה לטיפול".

 

לפעמים נדמה שהסביבה מוטרדת ממצבנו לא פחות מאיתנו. "תמיד יש את נושא השידוכים", מספרת שירי, "וכשמפסיקים לשדך לי אני אפילו נעלבת, כי זה כאילו התייאשו ממני (צוחקת). גיסתי, למשל, כל הזמן שואלת 'יש מישהו?' בחודש שעבר הייתי בחתונה של מישהי שהתחתנה עם טייס. תארי לעצמך חתונה מלאה בבוגרי קורס טיס שניסו לסדר לי. הציעו לי אפילו את העוזר של הרב. כשאני הולכת למפגש לימוד אימא שלי שואלת 'יש שם בנים?' ואני חושבת: 'לא אימא, אני לא מעוניינת בהם, הם רק לומדים איתי'. זה לא היה מפריע אם לי זה לא היה חסר, אבל כבר התרגלתי".

 

את אופטימית?

 

"לפעמים. אני רואה בנות שבחיים לא חשבתי שיהיה להן חבר, והן במערכת זוגית, אז למה שלי לא יהיה. אני צריכה לשנות את הגישה ולמצוא מישהו שאני רוצה, ובאורח פלא גם ירצה אותי. נסים קורים, את יודעת".

 

חשבת ללכת לטיפול?

 

"הייתי פעם אצל פסיכולוג בעניין אחר, זה יקר ואני מעדיפה להתמודד עם זה לבד. אני מאמינה שזה ייפתר עם הזמן והניסיון".

 

"אני לא בשלה"

 

נטע, סטודנטית לתולדות האמנות בת 24 מהקריות, מחזיקה ארסנל של ידידים לעת צרה. היא משעשעת, אינטליגנטית ונראית לא רע בכלל. למרות זאת אף פעם לא היה לה חבר, "ובקצב הזה", היא מחייכת במרירות, "הוא לא נראה באופק".

 

למה? לא נראה שיש לך בעיית תקשורת.

 

"הכול באשמתי. אני לא מרגישה מוכנה לחבר, לכל הקטע של ללכת שלובי ידיים לעבר השקיעה עם שוקולדים. אני לא מרגישה בשלה לחלוק את עולמי עם מישהו. יש בנות שבגיל 16 יש להן חבר רציני ראשון, ואחר כך הן עוברות ממערכת יחסים אחת לשנייה ומתפתחות עד שהן נהפכות לאדם שלם שיודע מה הוא רוצה מהחיים, מעצמו ומהפרטנר. אצלי, לצערי ולשמחת הפסיכולוגית שלי, הכול הפוך. אני צריכה להיות קודם אדם שלם רגשית. אף אחד אחר לא יכול לתת לי מה שאני צריכה לפני שאדע בעצמי".

 

זה מציק לך?

 

"ברור. זה צובט בלב שאחותי בת ה-18 מביאה לארוחת ערב את החבר החייל שלה, ואני מרגישה את האהבה שלהם, אבל זה לא משנה את העובדה שאני כרגע לא יכולה להעניק רגשות כאלה למישהו אחר".

 

אולי את פוחדת להיות בקשר ושזה ייכשל?

 

"אין ספק שהפחד מונע מאיתנו לעשות דברים, גם להיענות להצעה לצאת לסרט עם מישהו. אני כן יוצאת עם ידידים ופוגשת אנשים חדשים, ולפעמים אפילו נענית להצעות לכוס קפה ביחידות. וכן, אני פוחדת שהאדם מולי לא יענה על הציפיות שלי ולכן אין טעם להתחיל משהו. לפחדים האלה נוסף גם הפחד שלא אדע מה אני רוצה מעצמי וממערכת היחסים. אני הולכת לטיפול, לא מסתגרת בבית ומחכה שהפתרון ייפול מהשמים, אני פשוט חושבת שאני קודם צריכה להיות מרוצה מעצמי".

 

קשר לא יעזור לך להתפתח ולחזק את הביטחון?

 

"יש בזה היגיון, אבל אסור לבסס את ההערכה העצמית שלך על מה שחבר שלך אומר לך, גם אם הוא אוהב אותך ומעריך אותך. קודם אני אהיה נטע, ואחר כך אני אוכל להתפנות להיות 'נטע, החברה של...".

 

יערי-טוניק מסכימה עם כך שקשר לא יכול להעשיר את ה"אני" אם אין מוכנות לקבלה מן האחר. עם זאת, היא מציינת שזה עניין אישי. "ייתכן שמישהי נמצאת בתהליך מודע של התפתחות לקראת קשר כזה, וייתכן שההסבר הגנתי, מקורו בתחושה של חרדה מפני קשר זוגי והוא מעודד הימנעות".

 

האם קשר רומנטי יכול לפגוע בהתפתחות האישית שלנו? "תלוי עם מי את יוצאת ומי את בפנים", מבהירה הכהן. "אם את בעלת ערך עצמי נמוך, את תטי להכיר אנשים פחות שווים עבורך, אבל אם את סומכת על עצמך ולא מוותרת על אישיותך, האינטראקציה עם מישהו שאת אוהבת יכולה להאיר בך מקומות שלא נתת עליהם את הדעת. קשר יכול לתת לך תחושה שטוב לך עם עצמך, ואז את מרשה לעצמך לגדול ולהתפתח. יש בנות שמרגישות שמערכת יחסים דורשת מהן לזייף, לא להיות אמיתית, ושבקשר רומנטי הזהות העצמית שלך עלולה ללכת לאיבוד. הן לא מוכנות להשתתף במשחק הזה ומעדיפות להיות הן עצמן".

 

החיוך, לא הפוש אפ

 

מכירות את הבנות האלה שנפרדות מבחור אחד ועוד לפני תום תקופת הצינון כבר חובקות בחור אחר? שלי, בת 23 שעובדת באבטחה ב"אגד", מעידה על עצמה ש"מהגיל שמותר להתחיל היה לי חבר, וזה נמשך עד היום. מגיל 16 היו לי חמישה חברים, אבל בניגוד לתרבות הסטוצים הרווחת, כולם היו חברים לטווח ארוך ועם אהבה אמיתית".

 

יכול להיות שאת פוחדת להיות לבד?

 

"להיות לבד זה תמיד מפחיד, אבל לא נורא כל כך. אני לא לא מסוגלת, אני פשוט מעדיפה לא להיות לבד. אם חבר שלי ואני ניפרד, אני אהיה עצובה ואולי אחפש ריבאונד כמו כל אחת אחרת. אבל אני מאמינה שאמצא מישהו חדש יותר מהר ממישהי אחרת, כי אני טיפוס כזה. מצד שני, אני גם לא אהיה עם כל אחד רק בשביל לא להיות לבד".

 

יש לך שיטה או שזה עניין של מזל?

 

"שילוב של השניים. אני באה מבית פתוח בקטע של בנים. יש לי אחים גדולים שהסתובבתי להם בין הרגליים ושיחקתי עם החברים שלהם, ככה שאני יודעת איך להגיע אליהם. אני גם מסתובבת הרבה ומחפשת מסגרות של תחומי עניין חדשים שבהן אני מכירה אנשים חדשים. למה הם ניגשים דווקא אליי? אולי כי אני צוחקת הרבה וזה מושך תשומת לב".

 

אז הסוד הוא לצחוק הרבה?

 

"לא הייתי קוראת לזה קסם, זה יותר נינוחות וביטחון עצמי שאפשר לקלוט ממרחקים. תבקשי מחברה לתצפת עלייך בזמן שאת מדברת עם מישהו שאת מעוניינת בו, ולהגיד לך איך את מתנהגת. אני מכירה בנות שברגע האמת מתחילות לדבר שטויות בקצב או לא להגיד מילה, ובנים קולטים דברים כאלה. בדרך כלל הם לא ייגשו לבחורה הכי יפה, אלא להכי נגישה, הכי זורמת בכיף. החברים הרציניים שלי אמרו שמה שתפס אותם היה החיוך שלי ואיך שדיברתי, זה מה שחשוב ולא איזה חזיית פוש אפ.

 

"הכי הרבה זמן שהייתי לבד היה בערך חודש, וזה הרגיש כמו שנה. אני לא מתכננת את זה. יוצא לי להכיר בחורים מתוקים, ולמרות שאני אומרת לעצמי לקחת את זה קליל זה מתפתח לאהבה מדהימה שנמשכת כמה שנים".

 

מה היית מייעצת למישהי שרוצה חבר, אבל מסיבות שונות אין לה?

 

"אין דבר שאת רוצה ולא יכולה להשיג, במיוחד בנים. השאלה מה את עושה עם הרצון הזה. אם את מאוד רוצה ונואשת להכיר מישהו, את מרחיקה ממך גברים כי הם פוחדים מבחורות נואשות. מצד שני לא מומלץ לשחק יותר מדי קשה להשגה, כי בגילנו לבנים אין כוח להתיש את עצמם בשביל כמה דייטים. אז קומי, שימי על עצמך משהו יפה וצאי להכיר אנשים. בנות כאלה נתפסות בעיניי פשוט כפחדניות. הן חוששות ממה שיש לחיים להציע, ומעדיפות לשבת בבית ולחלום מאשר להתמודד עם אכזבה, ומפספסות את החיים. הרי אנחנו עכשיו בתקופה של להכיר וליהנות, אז אולי מתפשרים קצת על מראה או אישיות, אבל מרוויחים הרבה יותר מסביב. מניסיוני".

 

יערי-טוניק, לעומת זאת, דווקא לא ממליצה לכן להתפשר. "אם המצב כפי שהוא מתאים לך, אני לא רואה בעיה. בשנות ה-20 המוקדמות שלנו זה נורמטיבי לבדוק קשרים ולחפש. בנות שתמיד יש להן חבר מתקשות, להערכתי, להיות לבד ולחוות את עצמן כעצמאיות, וחייהן הרגשיים תלויים במידה רבה בנוכחותו של גבר קבוע בחייהן".

 

למה שלי תמיד מוצאת חברים ונטע לא?

 

"הסיבות עשויות להיות מגוונות. לפני היכולת לקשור קשר רומנטי יש לבדוק אם הבחורה קושרת קשרים חברתיים משמעותיים אחרים, כי הרי קשר רומנטי הוא רק נגזרת של קשר בכלל. חשוב לבדוק עד כמה הבחורה פתוחה ליצירת קשרים עם העולם _ חברויות, קשרי עבודה, קשרים משפחתיים _ ועד כמה היא בוטחת באנשים. אם בחורה חשה שאושרה תלוי רק בזוגיות ושאין לה עולם משלה שנותן משמעות לחייה, היא עלולה להפעיל לחץ מתוך חרדה, גם באופן לא מודע, על בן זוג פוטנציאלי, דבר שעלול לגרום לכשל סדרתי ביצירת קשרים. ההיכרויות תלויות בעיקר בנו, במידה שבה אנו פתוחים לעולם, מוכנים להתמסר ולמסור, ולפיכך יוצרים חלון הזדמנויות להיכרויות בכל מקום ובכל מצב".

 

יוזמה, יוזמה, יוזמה

 

שרון, עולה חדשה מאיטליה בת 22 שלומדת בירושלים, חושבת שהכוכבים פשוט נגדה. "אני חסרת מזל, איכשהו יוצא שכל הבחורים שמוצאים חן בעיניי תפוסים".

 

אולי זה לא חוסר מזל, אלא דפוס התנהגות?

 

"את לא הראשונה שאומרת לי את זה. חברים שלי אומרים שאני עושה את זה בכוונה, וזה די מפחיד אותי. למה אני מחבלת לעצמי בחיי האהבה? עוד לא קרה שהיה לי סיפור נורמלי עם מישהו, שנפגשנו, יצאנו והתאהבנו. זה תמיד צריך להיות כל כך מסובך, אחרת זה כאילו לא שווה. התרגלתי מגיל צעיר לעשות דברים לבד. עכשיו, בגילי, זה קצת יותר קשה, יש משברים שלא תמיד חברות או ידידים יכולים לעזור בהם, ולפעמים אני מרגישה בודדה.

 

"אני לא אדם של סטוצים, אבל אני עוקבת אחרי חלום. אני רוצה משהו אידיאלי שיביא איתו את כל האהבה שבעולם. מישהו שיכיר אותי ויידע כמה טובה אני יכולה להיות כלפיו. אולי אני חיה באשליה, אבל אני עוד לא בגיל שצריך להתפשר בו. יש לי עוד חיים שלמים שבהם אתפשר ואתאים את עצמי לרצונות של מישהו אחר".

 

את יוצאת לדייטים?

 

"לא ממש. אני מתביישת. אני פוחדת מהשקט המביך. באיטליה אין את הקטע הזה שחייבים לדבר כל הזמן, פה אם שותקים לכמה רגעים זה אומר שמשהו לא בסדר, חייבים לדבר ואני לא מתחברת לזה. הדייטים הישראליים פשוט לא מתאימים לי".

 

את מתחילה עם בנים? יוזמת קשר?

 

"לא. אני לא יודעת איך ופוחדת לחשוף את עצמי. אני חברותית, אבל מהתנהגות ידידותית ועד להתחיל עם מישהו הדרך ארוכה. אני מניחה שאני מהדור הישן ומעדיפה שמישהו יתחיל איתי, ואז יהיו אהבה וחברות אמיתיים".

 

את מרגישה הרבה לחץ חברתי?

 

"וואו, המון. אצלכן, אם אין חבר קבוע וכמה ידידים ברקע שמחכים שתיפרדו, אז מצבך לא בסדר. גם אם את בוחרת שלא יהיה לך חבר כי את מעדיפה את החמוד שראית אתמול עם חברה שלו בקניון, את לא בסדר. למה למהר? זה אומר שאני בנאדם פחות טוב אם אין לי מישהו שקורא לי 'החברה שלי'?"

 

"לחץ יכול להיות אמצעי ממריץ", מסבירה יערי-טוניק, "אך עלול גם להחליש. כדאי לבדוק מה מקורו ומה הוא גורם לי. לחץ חברתי ומשפחתי יכול להוות מראה שמשקפת את נקודות העיוורון שלי לגבי עצמי וכך לעזור לי להתפכח, או לחלופין לתמרן אותי למקומות לא רצויים שלא נובעים מצרכים אותנטיים שלי. הורים וחברים אולי חשים שהעובדה שאין לי חבר הופכת אותי לחריגה. זו עלולה להיות תחושה בלתי נסבלת לעתים, ולכן באמצעות לחץ דורשים ממני להיות כמותם ולא לאיים בשונות שלי על חייהם ולערער את הסדר החברתי הברור עבורם".

 

איך משנים את המצב? גיא דיין, פסיכולוג קליני, מאמין שמי שמחכה שמזלה ישתנה מעצמו עלולה להתאכזב. "הסיכוי לזכות בלוטו אם לא שלחת טופס הוא אפס. מראה חיצוני לא בהכרח משחק תפקיד עיקרי. יש כאלה שתמיד יש להן חבר אבל הן לא הכי יפות, ומאידך ישנן לא מעט יפהפיות שעדיין מחפשות. צ'ארם טבעי, טיפוח מינימלי, יוזמה, יוזמה ועוד קצת יוזמה בהחלט יכולים לעזור. בעידן החיזור הדו סטרי הלגיטימי, אין כל סיבה להקיש שמישהי שמביעה עניין היא 'שרמוטה' או 'זולה', מה גם שתמיד את יכולה לקבוע את גבולותייך בהמשך הדרך. פשוט להיות ישירה וכנה, לא נאיבית או מתרפסת. בנוגע לזמינות של פרטנרים 'שווים', בעיה שצצה בעיקר במקומות קטנים או בפריפריה, אני מציע להרחיב את החיפוש באמצעות העזה, בלי לחכות ל'נסיבות המתאימות', או בעזרת אתרי ההיכרויות הידידותיים באינטרנט המבורך. אם את רק בת 22, הייתי מציע לך לא להתפשר, אך שימי לב שאינך מגיעה לגיל 33 מאותה סיבה, כי אז שווה לעשות את הבירור קודם לכן, ובהחלט כאן מומלצת עזרתו של איש מקצוע".

 

טיפים מקופידון

 

• תלבשי בגדים שאת מרגישה בהם נוח. בנים קולטים שאת עסוקה בלסדר את החצאית ולא מרוכזת בבדיחות הקרש שלהם. לא צריך להתלבש סקסי, אלא להרגיש סקסית, גם אם זה אומר לנעול סנדלי טבע. אם טוב לך עם עצמך זה יעשה את העבודה יותר טוב מכל שמלה שחורה קטנה.

 

• אל תפסלי כל בחור שניגש אלייך, גם אם הוא לא ג'וני דפ. מאחורי צפרדע יכול להסתתר אחלה נסיך (אבל אל תנשקי כל צפרדע שנתקלת בו. את רוצה להיות קלילה, לא קלה). גם אם לא תתפתח אהבה מטורפת, זו הזדמנות לתרגל מיומנויות זוגיות.

 

• לכי למקומות חדשים שבהם את לא ידועה כביישנית או "בתולת ברזל", תרחיבי את המעגל החברתי שלך ותצרי תדמית חדשה.

 

• תלמדי טכניקות להפחתת לחץ, כמו נשימות ודמיון מודרך, ותשתמשי בהן אם את נלחצת בחברה זכרית.

 

• להיות סבלנית! גם אם הוא לא יגיע היום או בחודשים הקרובים, בסוף זה יקרה.

 

• אולי אפילו תפגשי אותו בנסיבות בלתי צפויות (לכן כדאי ללכת גם לסופר עם מסקרה וחיוך כובש).