נציבת תלונות הציבור על שופטים למען האזרח הקטן

בשתי חוות דעת של השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן נקבע כי על השופטים להגן ביתר קפידה על זכויות האזרחים ולמנוע מהם תחושת קיפוח

נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן, פועלת למען שיפור השירות הניתן על-ידי השופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות. בשתי חוות דעת שהוציאה לאחרונה, מתייחסת הנציבה לזכויותיהם של המתדיינים בבתי המשפט לתביעות קטנות – האחת קשורה לייצוג הצדדים על ידי עורכי דין, והשנייה מתייחסת להעברת תיקים מביהמ"ש לתביעות קטנות לבית משפט "רגיל" בשלב מאוחר של הדיון. בשני המקרים, מי שנפגע הם הצרכנים, שהם התובעים בדרך כלל.

 

חוות הדעת הוגשו לאחר שלנציבות תלונות הציבור על שופטים הגיעו מספר תלונות שחשפו את הבעייתיות בסוגיית ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין בבתי המשפט לתביעות קטנות. כך, למשל, בדיון שהתנהל באחד מבתי המשפט לתביעות קטנות, אִפשר בית המשפט לעורך דין לעמוד לצד אחד הצדדים - הנתבע, לייעץ לו וללחוש לו ואף לטעון לעניין פסיקת הוצאות, אף שלא קיבל רשות מפורשת מבית המשפט לייצגו.

 

במקרה אחר, יוצגה הנתבעת – חברת ביטוח – על ידי איש ביטוח מיומן ממשרדה בעוד שלתובע לא אופשר להיות מיוצג על-ידי גורם כלשהו. במקרה נוסף, יוצגה חברת ביטוח על ידי עורך דין, עובד החברה, שהופיע כעובד החברה ולא כעורך דין, בעוד שלתובע לא אושר להיות מיוצג.

 

לאור טיבו ואופיו המיוחדים של בית המשפט לתביעות קטנות, מגביל החוק את הזכות לייצוג בו. בית המשפט לתביעות קטנות נועד לאפשר לאזרח לעמוד על זכויותיו באופן עצמאי ללא צורך לשאת בעלויות שכר טרחת עורך דין. לפיכך,  הכלל הוא כי הצדדים מופיעים בבית משפט זה כשהם בלתי-מיוצגים ואין להם זכות קנויה לייצוג על-ידי עורך-דין, אלא רק לאחר קבלת רשות מפורשת מבית-המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

עמדת נציבת תלונות הציבור על שופטים היא כי כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בבית המשפט לתביעות קטנות ללא כל השכלה משפטית, ואילו השני מיוצג על ידי בא כוח מיומן, נפגע השוויון בין בעלי הדין, נוכח הפער בין מעמדו ומקצועיותו של מי שמייצג צד אחד לבין הצד האחר המופיע בלתי מיוצג.

  

לדעת הנציבה, אין כל הבדל בין עובד החברה לבין עורך דין חיצוני מטעמה והעדר השוויון בין מעמדו ויכולתו להעלות את טענות החברה לבין מעמדו של הצד השני- הדיוט נטול ייצוג, ברור מאליו. לפיכך, קובעת הנציבה בחוות דעתה, כי על בתי המשפט לתביעות קטנות להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים לעניין ייצוג, ייושמו על בעלי הדין באופן שוויוני, וכי עליהם להימנע ככל שניתן מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על-ידי מצב של א-סימטריה כמתואר לעיל.

 

נציבת תלונות הציבור סבורה, כי מקום בו הותר ייצוג למי מהצדדים על ידי בית המשפט, ראוי, ככלל, לציין את הנימוקים לכך בהחלטה כתובה, ולהתירו גם לבעל הדין שכנגד. "הקפדה על הכללים האמורים גם תמנע תחושת קיפוח ועוול בקרב המתדיינים הבלתי מיוצגים", ציינה הנציבה בחוות דעתה.

 

העברת תיקים - רק בנושאים עקרוניים

 

סוגייה בעייתית נוספת נוגעת לדרך ניהול המשפט בבתי המשפט לתביעות קטנות והעברת תיקים לבית משפט השלום בשלב מתקדם של הדיון. כך, למשל, בדיון בתביעה על סך 2,000 שקלים החליט בית המשפט לתביעות קטנות, לאחר שהצדדים לא קיבלו את הצעות הפשרה של בית המשפט וגם לא הגיעו להסכמה בעניין הצעת בית המשפט להעביר את הסכסוך למגשר או בורר, להעביר את התביעה לבית משפט השלום. 

 

ההחלטה נומקה בצורך בהגשת חוות דעת של מתכנן הנדסי ואדריכלי. בעקבות החלטה זו, ביטלה התובעת את תביעתה, בהעדר משאבים כספיים לממן עורך דין וחוות דעת מומחה, שעלותם עולה בהרבה על סכום התביעה. תוצאה קשה זו, לדעת הנציבה, הצדיקה התייחסות מיוחדת תוך בחינת הדין ותכליתו והבהרת המדיניות הראויה של דרך ניהול משפט עובר להחלטה להעברת הדיון.

 

בהתאם לחוק, רשאי בית משפט לתביעות קטנות להעביר את הדיון בתביעה קטנה לבית משפט שלום, בין היתר במקרה בו סבר כי הדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים לה. לדעת הנציבה, יש לפרש הוראה זו לאור תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות, להכריע בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת המצטיינת בפשטותה, גמישותה ויעילותה ולמנוע מן האזרח הקטן הוצאות מיותרות ולעתים תחושה שנגרם לו אי-צדק.

 

לפיכך, נקבע כי ראוי שההעברה לבית משפט השלום תעשה באותם מקרים בהם מדובר בעניין עקרוני, מורכב או בעל חשיבות וראוי שלא תיעשה לאחר שהמשפט החל וככל שהתקדמו בהתדיינות בו. כן ראוי שבהפעלת שיקול דעתו לעניין העברת תובענה לבית משפט השלום, ישווה השופט לנגד עיניו את מהותה של התובענה המיועדת-להעברה ואת השלב אליו הגיעה ההתדיינות בה; על השופט להימנע מלשלול מהמתדיין את ההקלות להן הוא זוכה בהגשת תביעה קטנה, אלא אם כן דרוש הדבר באופן מהותי.