מלכת הכיתה

הידעתם? ורוניקה מארס, שחוזרת אלינו בעונה שנייה, היא אחת מסדרות התיכוניסטים הכי טובות שיש. ולמרות שהגיבורה שלה היא עוד בלונדה מקליפורניה, היא הכי לא מאריסה שיש. כלומר, היא לא מגמגמת, לא שותה ואפילו אינטליגנטית. לא פלא שהעונה השלישית בסכנה

הערב (ד') עולה בערוץ Xtra Hot העונה השנייה של "ורוניקה מארס", הטובה מבין סדרות התיכון המיובאות שצובאות על מסכי הטלוויזיה/מחשב שלנו. בודדות הן סדרות הלוקרים עליהן יכול להתרפק האדם החושב. "ורוניקה מארס" היא אחת כזו והיא מהנה באופן חוצה גילאים.

 

בקרב בין הכבלים ללוויין, "יס" ירתה ראשונה כשפתחה במבצע אביב נעורים והצטיידה ב"או.סי", "מגרש ביתי" ו"סמולוויל" אבל "ורוניקה מארס", הפצצה החכמה של "הוט" משיבה מלחמה שערה. "ורוניקה" מספקת נחמה מסוימת לאלה שסבלנותם התכלתה במהירות לנוכח אווירת המאריסה (קרי, השעמום הריקני), אליה הידרדרו המתחרות שלה ב"יס", לאלה ששמחים על קאסט הרמוני, עלילה מותחת, סביבה ייחודית וחילופי דברים שאינם לוקים בחוסר אמינות דוסון קריקי. לאלה שמתגעגעים לבאפי.

 

כן באפי. ולראייה: כריזמה קרפנטר ואליסון האניגן מתארחות בה וג'וס ווידון, היוצר של הקוטלת, אמר שזו הסדרה הכי טובה בנמצא. בוורוניקה אין ערפדים, או סקובי והריאליזם היחסי שורה בכל, אבל הדמיון ניכר בחיבוטי הנפש, בדיאלוגים המתוחכמים ובגיבורה הבלונדינית הקטנה, רודפת הצדק וחושפת האמת שמכסחת - כאן באמצעות מצלמות, מכשירי מעקב ופתרון חידות.

 

שום דבר לא קורה במקרה

 

ורוניקה (קריסטן בל) היא נערה עובדת, אחרי שעות הלימודים, בסוכנות הבילוש הפרטית של אביה, קית' (אנריקו קולנטוני). היא מנסה לחשוף את העולם האפל המחרחר מתחת לפני שטחה המואר והראוותני של העיירה הדרום קליפורנית השבעה בה היא מתגוררת.

 

העיירה שמה נפטון ומארס היא מקור של אור במחשכי השקרים, הרציחות, הקנאה והסודות שאורבים בחופיה ובמסדרונות ביה"ס התיכון שלה.

 

עמיר פרץ היה מתאר את נפטון כמיושבת בעשירים ובעובדים שלהם. אין אמצע. לאחר שרשרת אירועים שהובילה לרצח חברתה הטובה והפופולארית, לילי, ורוניקה נקלעה לאזור הדמדומים שבין המעמדות, כשחייה הקודמים, בקרב בעלי ההשפעה, ניטלו ממנה.

 

במהלך העונה הראשונה היא ליקטה רמזים לגבי תעלומת העל שאפפה את כל פרקיה עד לפתרונה. בין לבין פתרה תעלומות בנות פרק, במסגרת עבודתה כבלשית פרטית, אולי כדי לכפר על שאת התעלומה הגדולה יותר שקצרה ידה מלפתור. עננת רציחתה של הנערה הפתיינית שריחפה מעל העונה הראשונה שאובה מ"טווין פיקס", כמו גם הופעתה של המתה בסצינות פלאשבק רבות.

 

ואכן, הכל מאוד פילם נואר ב"ורוניקה מארס". ההומור הדק הכואב, התמסרות הדיאלוגים המושחזת בין הבלש (האב) לעוזרת שלו (בתו) וקולה של הגיבורה הראשית הגאה, החצופה והלא מושלמת, המתאר בסרקזם את ההתרחשויות. גם מקומה של כנופיית האופנוענים לא נפקד ואת מנהיגה משחק הנין של הבמאי פרנק קפרה.

 

למרות האווירה האפלולית, הגיבורה היא בסופו של דבר ילדה טובה ובלונדינית. היא אינה נכנעת לפיתויים ומצליחה בתושייה פיקחית להיחלץ מתהומות צרותיה. לכן זהו נואר צבוע אופטימיות. הסדרה גם מצולמת כך, בגווני קטיפה כחולה-ירקרקה, שמעניקים לה מראה מובחן המסמל אולי חברה מתורבתת ומה שגועש תחתיה, שאינו שחור פטאלי, אלא, למרות הכל, כחול קליפורני.

 

למי שפספס את העונה הראשונה, היא משודרת מדי שבת ב-18:00 בערוץ 10. עתידה של העונה השלישית לוט בערפל. רשת UPN, בה משודרת "ורוניקה"(לאחרונה, במשבצת שידור גרועה במיוחד), עומדת להתאחד עם רשת WB . ההכרזה האם תילקח לעונה שלישית ברשת הכלאיים, CW, צפויה ב-19 במאי.

 

אם נתעלם מעתידה המטושטש של הסדרה, נוכל לצפות בשקיקה בעונה השנייה. השחקנים הראשיים, קריסטן בל (שיחקה ב"טיטאן" של דייויד מאמט, היתה פלורה ב"דדווד" והבליחה לרגע ב"חתונה פולנית" עם הכוכבת ההוליוודית בגרוש מילי אביטל) ואנריקו קולנטוני (שמכחיד את הרושם הרע שהשתרך מאחוריו מאז "תהרוג אותי וזהו") עדיין מעולים והעלילה עודנה מהפנטת. גם הודות למוח שמאחוריה - רוב תומס, יוצר "קופידון" הזכורה לטוב מערוץ 3 לפני שהפך ערוץ מת מהלך. אלונה טל, הישראלית, עדיין מופיעה בפרקים הראשונים של העונה.

 

בעונה זו ורוניקה מתחילה את שנתה האחרונה בתיכון כשהיא שוב מקובלת, אך משמרת את חברותה עם העוזר הגיק שלה וולאס. יש לה חבר והיא עובדת כמלצרית כמו בת-נוער רגילה, לאחר שפרשה מעסקי הבילוש. רוצחה של לילי נתפס והוא מאחורי סורג. כשסגן מנהיג כנופיית האופנוענים נרצח ו(ספוילר) אוטובוס בית הספר מדרדר לתהום היא יודעת: בדיוק שהיא חשבה שהיא בחוץ, הם מושכים אותה חזרה פנימה.

 

וולאס: "את חושבת שזו קונספירציה?"

ורוניקה: "זו נפטון. שום דבר לא קורה כאן במקרה".