אסקימו לירון

לירון וייסמן ("משחק החיים") חזרה לחיינו הקיץ עם תפקיד קורע ב"האלופה". רגע לפני שאהובה, "בייבוש", שם לה טבעת על האצבע, ולפני שהיא מתחילה לככב בעוד סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע והצגת תיאטרון, היא באה לדגמן לנו קיץ, ולהסביר לאן היא נעלמה בשנתיים האחרונות

רק כשחזרתי הביתה, אחרי ערב של קוואליטי טיים במחיצתה של לירון וייסמן, גיליתי שבאיזשהו שלב במהלך הפגישה שלנו, בוא נקווה שמאוחר, קומץ עשבי תיבול ירוקים לתפארת מצא עצמו תקוע בין שיניי הקדמיות. כשסיימתי להתאושש מהתאונה האסתטית התפניתי לחשוב מחשבות מוסריות. למה בעצם התחמקה וייסמן הבאמת ידידותית מלאותת לי, אפילו במרומז, שמוטב ואגש להציץ על עצמי מול מראה מגדילה. האפשרויות, כפי שעולה מניתוח פוסט מורטם של שלוש השעות שביליתי איתה, הן שתיים: אל"ף. היא היתה עסוקה מדי בלוודא שצדק ייעשה, ושאדאג להזכיר בכתבה הזאת את השמות המלאים של החברים בגדוד מעצבי השיער, האיפור והסטייליסטים שמטפלים בה במסירות על הסט* ("אנחנו השחקנים מה זה לא מעניינים לעומתם ברמת ההשקעה"), כך שלא היה לה זמן להבחין באורגנו שהיה תקוע בחיוכה הטיפשי של המראיינת. או בי"ת: לא היה לה נעים לתפוס אותי בקלקלתי, והיא העדיפה שהטבע או הגורל יעשו את שלו, ובמקרה הכי גרוע, מברשת השיניים.

 

 

רגע לפני שאתם מחליטים אם להתמכר או לוותר על "האלופה", טלנובלת הכדורגלנים החדשה של HOT שבה וייסמן, 26, מככבת, זה בדיוק הזמן לחדש איתה את היכרותכם. היא במקור מכוכב יאיר, בת לאב דתי ואמא חילונית שמנהלת קשר מורכב מול הקדוש ברוך הוא ("אני כן מאמינה באלוהים והכשרתי את המטבח לפסח, אבל אני לא ממש שומרת שבת. בשבילי זה נושא לשיחה אחרת"), שנחשפה לפני שלוש שנים ב"משחק החיים", הטלנובלה הפופולרית של הכבלים. זו היתה ללא ספק שעתה היפה של וייסמן, שהוקפצה מספסל הלימודים של בית הספר למשחק לתפקיד ראשי שהיתה אמורה לגלם במקור בקי גריפין. העיתונים פרגנו בשערים ובביקורות, המעריצים היו מוכנים לתרום לנסיכה הקסומה כליה אם רק תזדקק, והטייטל 'מריל סטריפ הבאה', שהדביק לה הבמאי יצחק שאולי, התקבל בזרועות פתוחות.

 

אלא שההכרה והפרסום שהביאה איתה "משחק החיים" לא באמת סחררו את וייסמן. בצעד שנחשב לא מתקבל על הדעת בברנז'ת הכוכבים הנולדים, היא העדיפה לסיים את שהתחילה, וחזרה להתחכך עם סטודנטים למשחק שנה ב'. "תמיד ידעתי שאני אחזור ללימודים", היא אומרת היום בנחרצות. "הטלנובלה היתה חוויה מאוד מאתגרת עבורי כי עד אז הייתי נורא קומית ויורם (לוינשטיין, המורה שלה למשחק - ד.ה) לחץ עליי שאני אביא משהו דרמטי לבית הספר. ואז קיבלתי תפקיד ראשי בטלנובלה, הכי מלודרמטי בהכי מלודרמה. אבל כשזה נגמר, הרגשתי שמגיעות לי עוד שנתיים בתהליך שלי עם עצמי, של עבודה קשה ושל התפתחות".

 

אנחנו מנצלות גשר של חופשה ששחקני "האלופה" זכו לה בהפתעה לרגל חול המועד פסח, לא עניין של מה בכך בפס הייצור של דרמות יומיות. הפגישה מתקיימת בבית קפה הסמוך לדירתה התל אביבית, אותה היא חולקת עם ארוסה הטרי, להלן: בייבוש. זאת הפעם הראשונה שווייסמן תעביר את לילותיה בדירה הזו באלכסון. החתן המיועד, במאי קולנוע במקצועו, נפרד ממנה זה עתה כדי ללוות את חבלי הלידה של הפיצ'ר הראשון שלו אי שם ברומניה. פרט לאילוצי הכשרות ("קשה מאוד למצוא יין כשר לפסח בתל אביב"), וייסמן הצנועה נראית נינוחה למדי כתוצאה מהזמן הפנוי שנפל בחלקה ומעבירה לבקשתי בפאסט פורוורד מיני "חיים שכאלה" על פרק הזמן שבו נעדרה מהתודעה הציבורית. "משחק החיים" אולי היתה מקפצה אפקטיבית עבור הבחורה האנונימית, אבל היעדרה מעין הקהל, מפרגן ככל שיהיה, השכיח אותה כדרך האבולוציה מהתודעה.

 

מספיק להציץ בתיק העיתונות הדקיק של וייסמן כדי להבין שהזמן והניסיון שצברה בין טלנובלה לטלנובלה ניכרים בה היטב. חיצונית היא אולי אותה בחורה גבעולית ויפת תווים, למעט אולי הגוונים הבלונדיניים שחזרו לראשה ומתאימים לגוון הבלונדיני של התפקיד שהיא מגלמת ב"האלופה", אבל מבחינה מקצועית וייסמן, כפי שהיא מעידה על עצמה, הרבה פחות פעורה. "הייתי אז בסך הכל סטודנטית למשחק בסוף שנה א', לא היה לי מושג. איך אני אסביר לך את זה? חלק מלבנות דמות זה לדעת שיש לך אחריות על הפרט הכי קטן, ואני לא ידעתי אז לקחת אחריות על הפרטים האלה".

 

תני דוגמה.

 

"למשל בענייני סטיילינג, ב'משחק החיים' סידרו לי איפור שיער ולא היה לי ידע או ביטחון להגיד אני כן חושבת שזה מתאים לדמות שלי או לא, ומה שאמרו לי אמרתי סבבה, תודה".

 

מה היית משנה?

 

"אין לי חרטות על מה שהיה, אבל היום זה אחרת בגלל שאני הרבה יותר יודעת לבוא ולהגיד לאנשי המקצוע מה הדמות שלי צריכה. ומילי היא דמות כזאת שאפשר להתבלבל איתה, כי היא יכולה בשנייה להיות הקלישאה של הבלונדינית השחצנית שחושבת שהשמש זורחת לה מהתחת. והאמת, שהאינסטינקט של המאפרות היה לקחת אותה למקום מוקצן, כמו הדמות, כל מיני טורקיזים כאלה, ואני דווקא ראיתי את זה אחרת, חשבתי שיהיה יותר מעניין ללכת על משהו יותר סטרייטי בלוק ואת הבלגן לשמור למשחק. שיהיה קונפליקט בדמות, שהשריטה שתצא ממנה תהיה מפתיעה".

 

קשה שלא להבחין שגם אוצר המילים שלך השתנה - ואבשלום קור היה אומר - לטובה.

 

"תשמעי, אני פתחתי את העיתון והייתי בשוק", היא נזכרת בחוויית הלקסיקון הידידותי שכלל שימוש תכוף במילים מעדות ה"מאמי", "יעני" ו"כפרה". "יש לי הרבה 'כאילו' אבל זה לא היה נראה לי הגיוני שצריך לכתוב את כל ה'כאילו' שבן אדם מדבר. זאת למשל דוגמה לדבר שלא ידעתי אז. תשמעי, כנראה שכל המאמי הזה נדבק אליי באותה תקופה, אבל בסדר, אז מה קרה? אני בסך הכל מאוד אוהבת שפה רהוטה".

 

אולי היום הבנת את כללי המשחק.

 

"אני לא יודעת אם הבנתי כללים, אבל אני כן יודעת היום שאני יכולה להגיד שאני 'לא רוצה לענות על השאלה הזאת'".

 

מניירות כבר פיתחת?

 

"מה, להגיד שאני רוצה את הקפה שלי עכשיו?".

 

עזבו את וייסמן מגינונים ומניירות ותנו לה להתרכז במה שהיא הכי אוהבת, על פי הגדרתה, "בעשייה ולא בתעשייה". את תסביכי ה"מגיע לי" היא שומרת למילי דיאמונד ("עוד לא הבנתי לגמרי איך מבטאים את שם המשפחה שלה"), בת דמותה ב"האלופה" - הכלאה קומית בין אולטרה-בייב צפונית מפונקת לפרחה אסרטיבית שיודעת לעמוד על שלה.

 

מילי היא מנחה בערוץ הילדים שחולמת להבקיע את סער פדידה (יהודה לוי) בלילות, משפיטה את תום שלייפר (עפר שכטר) בימים ומקבלת השראה מאמה התככנית, התחמנית והקולנית (מירב גרובר). מצפייה בפרקים הראשונים מצטיירים שני מחנות בעלילה: האחד מלודרמטי מתבקש, שיוצרי הסדרה מפתחים עבור המשולש לירז צ'רכי-יהודה לוי-עדי הימלבלוי, והשני, סוג של אתנחתה קומית פרועה שבה מככבת וייסמן יחד עם הקולגות שרי אלפי ניסן (חברתה הקורעת אשלי קרינגטון) וגרובר. מספיק לראות את וייסמן התמירה גוהרת על שכטר הקומפקטי תוך כדי השמעת צפירות עולות ויורדות, כדי להבין שהיא מקבלת לא מעט הזדמנויות תסריטאיות לעשות מוי כיף על הסט. "נראה לי שמתישהו בחיים שלי גיליתי שאני יכולה להצחיק. כשגדלתי אף פעם לא הייתי בהצגות ילדים וכשדיברתי לעצמי במראה בוכה וצוחקת, לא ידעתי שזה זה, שאני יכולה לחקות ושיש לי יכולת ורסטילית ומנעד של דמויות ושיום אחד זה יהפוך למקצוע. כנראה שזה באמת פחות מפותח בבית ספר דתי".

 

עצרת הכל כדי לחזור ללמוד, כשבעצם את חוזרת לעשות עכשיו עוד טלנובלה.

 

"לא חשבתי לעשות עוד טלנובלה, בטח לא בטיימיניג הזה. זה לא שהיתה לי בעיה לשבת קצת בבית ולהיות בחופש אחרי ארבע שנים אינטנסיביות. היו לי כל מיני הצעות ואודישנים שלא הלכתי אליהם, ובמקביל היו כל מיני אנשים שאני מכירה כמו גל זייד, מהיוצרים, שאמרו לי שזה טוב ושהתפקיד מעולה. בסוף הלכתי לאודישן וזה היה זה גם מבחינתם וגם מבחינתי. מיד כשקראתי את הדמות הזאת ידעתי שאני רוצה לעשות אותה, ולא מעניין אותי באיזה ז'אנר. זה תפקיד חלום בשבילי, שיכול לחשוף את היכולות שלי, אז זה שזה טלנובלה זה רק טוב כי ככה אני יכולה להשתולל יותר ולאורך תקופה יותר ארוכה. דווקא בפיצ'ר דמות כזאת יכולה לקבל פחות ממה שמגיע לה מאשר בטלנובלה. אני ממש לא שופטת אותה. מה שמילי מרגישה אני גם יכולה להרגיש נורא בקלות. יש בה גם משהו שאני קצת מזדהה איתו כבן אדם: מצד אחד אני יכולה לעשות רושם של נסיכת הקרח ומצד שני אני יכולה להיות ערסית פרחה".

 

לא פחדת לקבל על עצמך תפקיד של קלפטע אגואיסטית, בייחוד כשזוכרים אותך כליה ברגר, האצילית והענוגה?

 

"לא, מה קרה לך? זה כל הכיף. ההשתנות בתחום הזה. מה המעריצים יגידו? אני ממש לא לקחתי את זה בחשבון וזה ממש לא שיקול בעיניי. זה גם נראה לי נחמד לשבור את התדמית המושלמת של ליה ברגר. בכלל אני חושבת שב'משחק החיים' הטרידה אותי התוצאה. הפעם ממש לא אכפת לי, גם דעה של אנשים שאני מעריכה אני נהנית לשמוע, אבל דעה טובה לא מקפיצה אותי לשמיים וביקורת שלילית ממש לא מאכזבת אותי".

 

את דווקא לא מצטיירת כטיפוס שחסין לביקורות.

 

"אני בן אדם כזה שצריך שיהיה לו טוב, אני לא הולכת לרע. אין לי את האינסטינקטיביות לאפ או לדאון, יש לי משיכה לאופטימיות ולטוב, אני בן אדם שלא אוהב דרמות".

 

די תקדים עבור שחקנית.

 

"כן, יש בזה איזשהו קונפליקט כי זה מקצוע שמבוסס על אהבת קהל. אבל לפני זה מטריד אותי שלי כיף ושאני לומדת ומתפתחת, אז זה לא מעניין אותי אם אני אפתח את העיתון ויהיה כתוב שם שעשיתי עבודה חרא. אני יודעת ביני לבין עצמי מתי הייתי טובה ומתי לא הייתי טובה".

 

את המבקרת הכי קשה של עצמך?

 

"לגמרי, אבל אני אשחרר את זה מהר, אני לא אצלול לדיכאונות בגלל ביקורת לא טובה. זה לא שאני מדירה את רגליי ממדורי הרכילות בכוונה, אני פשוט לא אוהבת את כל המסיבות וההשקות האלה. אני חושבת שהייעוד שלי זה משחק. בטח שיש רגעי משבר, וזה לא שיש לי עור עבה במיוחד. היו דברים שקראתי ופגעו בי".

 

אז איך זה להחליף נוזלים עם עפר שכטר?

 

"זאת שאלה נורא מעניינת איך זה להתנשק. אני אף פעם לא חושבת אם יש לפרטנר שלי שפתיים טובות או אם הוא מתנשק טוב. זה דבר שהוא גם טכני וגם יש בזה סוג של מבוכה".

 

יאללה יאללה.

 

"לא באמת, זה טכני. זה משהו שהוא סגור מבחינה משחקית. כל עוד יש מרחק מסוים יש מתח וככל שהשפתיים מתקרבות המתח יורד. וזה לא שמתנשקים עם לשון. האמת שב'משחק החיים' לא ידעתי את זה, ואיילת מרגלית, ששיחקה אז את אמא שלי, אמרה לי 'אוי אתם הצעירים, אתם לא באמת צריכים להתנשק עם לשון'. לא יודעת מה להגיד לך בעניין הנשיקות, באופן כללי לדעתי יש יותר מדי בטלנובלה, קצת בקלות כותבים מתנשקים לטעמי. אני חושבת שנשאר לי החינוך התיאטרוני שלא כל פעולה היא הכרחית".

 

תעשיית הטלנובלות הציונית הגיעה בזמן די קצר לנקודות השיא שלה. לא עבר זמן רב מאז "לגעת באושר", הטלנובלה שנעשתה כמעט אחד לאחד לפי קוד החוקים הבלתי כתוב של הטלנובלות, ועד "טלנובלה בע"מ" ו"השיר שלנו" הלוויינית, שחשפו זן משודרג של טלנובלות, שאהבו לקרוא לעצמן דרמות יומיות והעדיפו להכניס לבימוי טאץ' אפלולי ומתחכם וטקסטים ציניים שהתכתבו עם הברנז'ה. "האלופה" מצטיירת, לפחות בשלבי הגדילה הראשונים שלה, כמי שמעדיפה לספק את הסחורה הטלנובליסטית המובהקת. אולי זה קשור בהיעדרה של סיגל אבין, שהיתה חתומה על הצלחתן של "משחק החיים" ו"טלנובלה בע"מ", ואולי יוצריה של "האלופה", דרור נובלמן, גל זייד ולימור נחמיאס, החליטו שהפאזה האובר-מגניבה מיצתה את עצמה. "אני דווקא מרגישה שיש משהו שצריך להיות קלאסי בז'אנר הזה", מסבירה וייסמן איך היא רואה את הדברים. "קלוז-אפים זה משהו שעובד מאוד חזק, גם השימוש בשלוש מצלמות סטטיות עובד תמיד טוב. תאורה אפלולית למשל לא עושה טוב לדמויות של טלנובלה שאמורות להיות זוהרות וגדולות מהחיים. אני כן חושבת שיש ב'האלופה' המון קריצות והכתיבה מדהימה, שנונה ומצחיקה. אני ממש מורידה את הכובע בפניהם. אבל צריך לתת לזה זמן, האפקט של הזמן פה הוא קריטי".

 

יש לך חברות מהתחום?

 

"מעט. אין לי חברויות שנוצרו במהלך העבודה, למרות שהייתי רוצה להיות חברה של מירב גרובר אם היא מסכימה. אני כל הזמן אומרת לה: מתי אני באה אלייך הביתה? יש לנו האמת משהו מאוד דומה בשריטה, באנרגיה, בהתאבדות על זה. אם זה מפגרות אז אנחנו מפגרות עד הסוף. היחיד שנשארתי איתו בקשר מ'משחק החיים' זה אולי שטרנברגר. זה לא קשור אבל למקצוע, זה יותר עניין של חיבור בין אנשים".

 

בדיוק ברגע הזה וייסמן מקבלת טלפון מבייבוש, שמתקשר אליה משדה התעופה כדי להיפרד עוד פעם אחת ודי ולוודא שהכל מתנהל כשורה עם המראיינת. בייבוש הוא במאי הקולנוע יובל שפרמן, 30, שממריא עם סרט הביכורים שלו "דברים שמאחורי השמש" לרומניה כדי לעבוד על תיקוני צבע סופיים לקראת יציאת הסרט לאקרנים. "זאת הולכת להיות דרמה משפחתית נדירה", היא לוחשת לעברי בעיניים מסורות, "סנדרה שדה ואסי דיין וטלי שרון בתפקידים הראשיים. נו, הוא גאון בקיצור. שנייה, בייבוש עולה על טיסה", היא מבקשת לפנות לו תשומת לב ראויה. "מה העניינים בייבוש? כבר קנית לי מתנות בדיוטי פרי? שום דבר? ס-ת-םםםם, כן בייבוש, אני אוהבת אותך מאוד ונתראה עוד שבוע. גם אני בייבוש. אל תדאג, כמעט לא דיברתי עליך".

 

הם נפגשו לפני עשרה חודשים על סט הצילומים של הסרט שלו, שאמור אם ירצה השם, לצאת לאקרנים בקיץ הקרוב. לווייסמן היה אומנם תפקיד קטנטן ("רוב התפקיד שלי נותר על רצפת חדר העריכה") ובזמן הצילומים שלה, שנמשכו שעתיים בלבד, לא קרה דבר, אבל פגישה מקרית חודשיים אחר כך ("יד הקדוש ברוך הוא גרמה לנו להיפגש"), הולידה את האהבה הגדולה. "זה נורא מצחיק כי התארסנו לפני שהספקנו בכלל לחגוג אחד לשני יומולדת".

 

איך הוא הציע?

 

"נסענו לשבוע חופש לפני שהתחילו הצילומים לטלנובלה וזה פשוט קרה בשדה תעופה בדרך לאמסטרדם".

 

פרטים.

 

"הוא ירד על הברך באמצע הטרמינל. זה היה מאוד מפתיע. גם כשהוא התחיל להגיד לי, עד שהוא לא ירד על הברך ופתח את הקופסה וראיתי זהב מנצנץ, עוד לא הבנתי מה קורה שם בכלל. עד שמשהו לא בא לי מול הפרצוף אני לא רואה אותו. זה הרי אחד מרגעי השיא בחיים וקשה לתפוס את זה, זה גדול מלהכיל. הוא גם בחר לבד את הטבעת. אחר כך בטיסה ירדו לי דמעות איזה שעתיים שלוש, בלי סיבה ממש. זה פשוט היה מטורף".

 

עם חתונה באופק, מילי דיאמונד אחת והרבה טוב על הלב, וייסמן לוקחת בקלות את טייטל המרעננת הרשמית של הקיץ. מיד עם סיום צילומי "האלופה" היא תתחיל להצטלם לסדרת טלוויזיה חדשה, "13 יום", דרמה קומית שכתבו ערן קולירין ושי כנות עבור ישראל 10. וייסמן תשחק שם לצד טלי שרון שמככבת כאמור גם בסרטו של שפרמן ("היא מדהימה"), יחזקאל לזרוב, דנה איבגי, ניר לוי ומיקי גבע. חוץ מזה היא גם הספיקה להצטלם לתפקיד קטן ב"מזוודות", סרטם המשותף של הזוג הנסיכותי שירה גפן ואתגר קרת, ומשחקת בתיאטרון אורנה פורת בהצגת הנוער הפלמ"חניקית "שמוליק של זוהרה".

 

יחסים בין שחקנית ובמאי הם לא מתכון בטוח לזוגיות מהטלנובלות?

 

"האמת שלפי מה שמצטייר אין לי אופי של שחקנית בכלל בחיים, אני מאוד לא קפריזית, מאוד לא יודעת לשחק בחיים. ויובלי הוא פשוט גאון בהכל ומוכשר בכל דבר ויש לו רגישות לדברים הכי קטנים, את יודעת במאי קולנוע. הוא לא החבר הראשון, אבל הוא 'הזה' הראשון שלוש נקודות".

_________________________ 

"האלופה", א'-ה', 20:05, HOT3.