כך תצליחו בחיים: 5 כללי זהב

יש לנו הפתעה בשבילכם: ניחנתם בכישרון מיוחד? זה נחמד, אבל לא מספיק כדי להצליח. מחקרים חדשים מגלים מהו סוד ההצלחה, וכישרון הוא רק חלק קטן מהסיפור. אז מה עומד באמת מאחורי כל אדם מצליח? רמז 1: זאת לא אשה. רמז 2: אין דרך להגיע בלי להשקיע

אייל מרקוס פורסם: 28.04.06, 10:15

שנת 1996 הייתה שנה קשה ללאנס ארמסטרונג. באולימפיאדת אטלנטה הוא נכשל בצורה מחפירה, אחר כך אובחן אצלו סרטן האשכים, כולל גרורות בריאות ובראש, הקבוצה שבשורותיה רכב, "קופידיס", מיהרה להיפטר משירותיו, והוא נאלץ לעבור סדרה ארוכה של ניתוחים וטיפולים כימותרפיים. כל הסימנים הראו שארמסטרונג הולך לתלות את נעלי הרכיבה - לנצח.

 

אבל לארמסטרונג היו תוכניות אחרות. הוא עבר את כל הטיפולים, לא ויתר על שגרת האימונים, ובשנת 1998 הכריז ניצחון על הסרטן והחל להיאבק על מקום
מחודש בספורט הרכיבה המקצועית על אופניים. לאחר שספג שורת דחיות מקבוצות שונות, הסכימה קבוצת הרוכבים של שירות הדואר האמריקאי (!) לצרף אותו לשורותיה.

 

כעבור שנה זכה ארמסטרונג בניצחונו הראשון והמפתיע בטור דה פראנס, ונהפך לגיבור בארצות הברית, שכל כך אוהבת סיפורי הצלחה הירואיים שכאלה. מאז הוא זכה בטור דה פראנס לא פחות משש פעמים ונעשה אחד הספורטאים הנערצים ביותר בעולם. אפילו הצמיד הצהוב שלו נהפך לטרנד עולמי.

 

סיפורו של ארמסטרונג, ספורטאי שהיה לאגדה כנגד כל הסיכויים, מזכיר לנו את מה שקל כל כך לשכוח בעידן האינסטנט שאנחנו חיים בו: הדרך למעלה ארוכה, מתישה ומלאה מכשולים וקשיים.

 

בתקופה שסמלי ההצלחה שלה הם נציגי "כוכב נולד", שנולדים בן לילה ונשכחים בן יום, ההצלחה נדמית לארוחה קפואה. המרכיב - כישרון, ההכנה - כמה דקות במיקרוגל, והנה, היא יוצאת, מהבילה ומוכנה לפרסום.

 

כישרון זה לא הכול

 

מי שהפך את חלום ה"כוכב נולד" על פיו הוא צוות של חוקרים בריטים, שבדקו את מהות ההצלחה. במאמר "כישרון מולד: אמת או מיתוס" פרסמו מייקל האוו, ג'יין דייווידסון וג'ון סלובודה ממצא מפתיע. כישרון אינו ערובה להצלחה. החוקרים
מצאו עדויות הסותרות את הנחת ה"כישרון הטבעי", שלפיה הצטיינות היא תוצאה של כישורים פנימיים. הם הראו כי גם אנשים שלא נחשבו לבעלי יכולות בולטות הצליחו להגיע להישגים גבוהים, שבעבר נתפסו כשמורים לאנשים מוכשרים במיוחד. בקצרה: לא מיקרוגל, אלא סלואו פוד.

 

בארצות הברית הגיעו החוקרים למסקנה מרחיקת לכת עוד יותר. במחקר שפורסם במגזין 'Psychology Today' מצאו כי ה-IQ מהווה רק 25% מכלל מרכיבי ההצלחה. יתר האחוזים מורכבים ממזל (מעט), מיצירתיות וממבנה אישיות (הרבה).

 

גם אצלנו בארץ אוחזים המומחים במסקנות דומות. "אין דרך להגיע בלי להשקיע", פוסק ד"ר קרלו שטרנגר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "כישרון זה תנאי הכרחי, אבל הוא לא מספיק. אדם שהוא רק מוכשר יעשה דברים נחמדים אבל לגדולות הוא לא יגיע".

 

פרופ' זמירה מברך, סגנית הרקטור באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בתחום החינוך, משווה את הסיכוי להצליח לסיכון לחלות. לדבריה, בשני המקרים יש
קשר הדוק בין כישורים מולדים לסביבה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, דומה הדבר לאנשים עם נטייה גנטית לסרטן ריאות, שיגבירו את הסיכון לחלות אם יעשנו. "לסביבה יש מרכיב חזק מאוד במיצוי הפוטנציאל להצלחה", היא אומרת.

 

המסקנה: להיות בעלי כישרון או יכולת יוצאי דופן זה נחמד, אבל זה לא מספיק. גנטיקה זה לא הכול, לתכונות נרכשות יש תפקיד חשוב לא פחות.

 

השאלה: אז מה כן צריך? אילו תכונות יסייעו לנו להגיע להישגים יוצאי דופן ולהפוך למצליחנים?

 

"כאלה שמאפשרות לכישרון לצאת מהכוח לפועל", קובע פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה. "ובניגוד לכשרון שהוא דבר מולד, אלה הן תכונות נרכשות שאפשר ללמוד ולאמץ". פרופ' מרטין זליגמן, מנהל המרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, ערך סדרת מחקרים בנושא הצלחה והתמדה. את תוצאותיהם הוא מתמצת במשפט אחד נחרץ: "אלא אם אתה גאון, אין לך שום סיכוי להצליח בלי כוח סבל". בסדרת מחקרים שערך מצא זליגמן שלאנשים עם כוח סבל, כושר עמידה בלחצים וחוסן נפשי היה סיכוי גבוה יותר להצליח בעבודה, בלימודים ובעוד תחומים. העמידות הגבוהה היא שסייעה להם להתגבר על המכשולים.