נהיגה בשכרות שגרמה לתאונה, אינה עילה לחברת ביטוח להימנע מתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. כך קבע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אביחי דורון. השופט דן בתביעה שהגיש בעל רכב נגד חברת הביטוח אליהו שבה היה מבוטח. החברה סירבה לפצותו על מלוא הנזק שנגרם לרכבו בעת שאחיו, שהיה שיכור, נהג ברכב וגרם לתאונה.
אליהו טענה שגם נכונותה לפצות את התובע ב-50% מגובה הנזק נעשית לפנים משורת הדין. אליהו טענה שאילו הייתה יודעת מראש שברכב ינהג נהג שיכור לא הייתה מוכנה לבטח אותו, שכן הדבר דומה למי שגרם ביודעין לתאונה. עוד ציינה כי לנהג היה אשמה תורמת בתאונה. החברה הוסיפה כי מתן פיצויים לאדם שנוהג בשכרות כמוהו כמתן פרס לאדם שעשה עבירה ביודעין. השופט ציין כי הפוליסה אינה מכסה מצב שבו גורם אדם תאונה ביודעין, אלא שלדבריו בפסקי דין קודמים נקבע כי נהיגה במצב של שכרות אין לראות בה "יצירת תאונה במודע".
השופט גם לא קיבל את הטיעון כי נהיגה בשכרות היא סיכון שונה מאשר של נהג המדבר בטלפון ללא דיבורית, נהג שאינו חוגר חגורות בטיחות, או מי שנכנס לצומת באור אדום או חוצה קו לבן. לדברי דורון, אם מדיניות ציבורית נכונה מבקשת למנוע נהיגה בשכרות, התרופה נמצאת בחקיקה שתאפשר שינוי החוזה שבין המבטחת למבוטח, כך שנהיגה בשכרות תיחשב חריגה המפקיעה את החוזה שבין השניים.
"בהיעדר חקיקה כזו", ציין השופט, "איני סבור שהוכחה דייה בכירותה של עבירת הנהיגה בשכרות על-פני עבירות אחרות כהגברת סיכון שאין להטיל את נזקיו על המבטח". הוא חייב את חברת אליהו לשלם לתובע את מלוא הנזק שנגרם לרכבו, 17,160 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 209 שקל.