הפורצים היו שוטרים

אדם ששוטרים פרצו לדירתו לפנות בוקר דרך החלון מאחר שחשבו כי אחד האלפרונים גר בה, הגיש תביעה נגד המדינה ופוצה ב-4,800 שקלים

ב-5 לפנות בבוקר הופרעה שנת הישרים של ג'. הוא שמע רחשים, פקח את עיניו והבחין באלומת אור פנס ובאדם שניסה לפרוץ לחדר השינה שלו דרך החלון שמתחתיו ישן. ג', שהיה ערום כביום היוולדו, קפץ מבוהל ממיטתו וניסה להבריח את הפורץ, אבל אז התברר לו כי מדובר ב"צוות" שמונה שלושה אנשים. פלג גופו העליון של אחד מהם היה כבר בתוך החדר, וג' שנתקף בהלם ובחרדה ניסה לדחוף אותו החוצה ולסגור את החלון. זה, לדבריו, נאבק עימו וזרק לעברו: "אנחנו שוטרים". ג' לא הבין, לדבריו, מה קורה. "לא האמנתי לו", העיד בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב כשנדונה בו בשבוע שעבר תביעה לפיצויים שהגיש נגד מדינת ישראל.

 

השלושה סירבו, לדבריו, למסור לידיו את תעודותיהם ולהציג בפניו צו חיפוש. הוא מצידו סירב למסור את פרטי זהותו. התעורר ויכוח ובסופו הזדהו הצדדים זה כלפי זה והתברר כי ה"הפורצים" הם אנשי מדור הבילוש של משטרת תל-אביב שנשלחו לבצע צו חיפוש בדירתם של שני האלפרונים הידועים, האחים יעקב ואריה אלפרון "ברחוב פתאי 3' בתל אביב".

 

הכתובת הזאת התגלתה כשגויה. אחד מבני המשפחה אכן התגורר בעבר באותה דירה אבל הוא עזב אותה שנה לפני שהוצא צו החיפוש. השם אלפרון נשאר רשום על תיבת הדואר שלה. לג', שמתגורר בה כיום, אין ולא היה קשר לאלפרונים או למעשיהם. בעניין אותה תיבת דואר סיפר ג' כי הוא כיסה אותה בכובע סומבררו כדי להסתיר אותה ושלא ניתן יהיה להשתמש בה. "לא רציתי לקבל דואר שאינו שייך לי על מנת שלא אקושר לשם שאינו שמי. השוטרים", אמר, "הרימו כנראה את הכובע וראו את השם אלפרון".

 

ג' טען בבית המשפט כי השוטרים נהגו שלא כדין, באלימות ובפראות, וגרמו לו עוגמת נפש ונזק לגופו ולרכושו. "הם פגעו בשמי הטוב בקרב שכני שהיו עדים לאירוע", אמר, וביקש להורות למשטרה לפצות אותו.

 

גרסתם של השוטרים היתה שונה. הם סיפרו כי ניגשו לדלת הכניסה, הקישו עליה ולא זכו למענה. בשלב כלשהו שמעו רעשים מתוך הדירה, אך הדלת לא נפתחה, לאחר כעשר דקות נגשו שניים מהם לחלון, אחד מהם האיר עם פנס לתוך החדר והבחין באדם ישן במיטה. הוא דפק, לדבריו , על החלון והעיר אותו. לדבריו הוא וחבריו הזדהו בפני ג' אבל הוא סירב להתיר להם להיכנס לדירה.

 

השופטת, יעל אילני שדנה בתביעה קיבלה את טענותיו בעניין עוגמת הנפש והחרדה שנגרמו לו וחייבה את מדינת ישראל לשלם לו פיצויים בסך 4,875 שקלים ועוד 400 שקלים הוצאות משפט. בקשתו לפצותו בגין פגיעה בשמו הטוב נדחתה.  "מדובר", אמרה השופטת, "בשכניו של התובע ויש להניח שהתובע הבהיר להם את מקור הטעות".

 

"השוטרים", כתבה השופטת בפסק הדין, "לא עשו ניסיון של ממש לקבל את רשותו של התובע להיכנס לדירה בטרם פנו לחדר השינה. המסקנה היא", ציינה, "ששלוחיה של המדינה, השוטרים, פעלו ברשלנות ובחוסר סבירות בפעולות שנקטו לביצוע החיפוש בהתאם לצו".

 (ת"ק 168/05 ).