מחקר: בניגוד לסברה - ריצה עושה טוב למפרקים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא שבניגוד לדעה הרווחת, ריצה דווקא עושה טוב למפרקי הירך ולברך • אנשים מבוגרים שרצים בקביעות אף צפויים פחות לסבול מדלקות מפרקים ומכאבי עצמות ושלד בעשורים הבאים לחייהם • והכי חשוב: אף פעם לא מאוחר להתחיל לרוץ, בתנאי שעושים את זה נכון

שירות ידיעות אחרונות פורסם: 09.05.06, 09:37

ריצה על מדרכות העיר טובה אולי להיקף המותניים, אבל רעה למפרקי הירכיים ולברכיים. זו בכל אופן הדעה שרווחה עד לאחרונה, עד שהגיעו ממצאיו של מחקר חדש שמצא שריצה סדירה דווקא מגינה על המפרקים הפגיעים מנזק ומכאבים.

 

מחקר שהתפרסם בגליון אוקטובר של כתב העת 'Arthritis Research & Therapy' ונערך על ידי חוקרים מהמחלקה לאימונולוגיה וראומטולוגיה של אוניברסיטת סטנפורד מצא שמבוגרים שרצים באורח סדיר צפויים בעתיד ל-25% פחות כאבים בשלד ובשרירים ולפחות אוסטאו-ארתריטיס לעומת אנשים שלא רצים. אוסטאו-ארתריטיס (שיגרון ניווני) הוא צורה של דלקת מפרקים, שפוגעת בסחוס של המפרק ובעצם שמתחתיו וגורמת לנוקשות ולכאב, במיוחד במפרקי הירך ובברך.

 

השקעה לעתיד בריא

 

ד"ר בוני ברוס, שעמדה בראש המחקר, עקבה במשך 14 שנה אחרי יותר מ-500 רצים ממועדון מקומי ו-300 אנשים שלא עסקו בפעילות גופנית בשנות ה-50 וה-60 לחייהם. כשנותחו התוצאות של השאלונים השנתיים שמילאו המשתתפים במחקר, גילו ד"ר ברוס ועמיתיה שאלה שרצו לפחות שש שעות בשבוע סבלו מפחות כאבים ופגיעות במפרקים בהגיעם לשנות ה-60 וה-70 לחייהם בהשוואה לחבריהם הלא פעילים. בנוסף, 43% מהקבוצה הלא פעילה סבלו מדלקת מפרקים, לעומת 35% מקבוצת הרצים.

 

המסקנה של ד"ר ברוס: פעילות גופנית סדירה, כולל ריצה, מונעת במידה מסוימת את הכאבים הגופניים שאנשים מבוגרים נוטים לסבול מהם. ההערכה היא שהשיפור קשור בחלקו לחיזוק השרירים, העצמות ורקמות החיבור. כמו כן מסייעת הריצה לשמור על משקל תקין, מה שמפחית את הסיכון לאוסטאו-ארתריטיס ואת הכאב ממנו. התועלת התקיימה כל זמן שהאנשים המשיכו בפעילות הגופנית (עד סיום המחקר, מועד שבו כמה מהמשתתפים כבר היו בני 76).

 

יתרונות הג'וגינג עולים במידה רבה על הסיכונים, טוענת ד"ר ברוס. הנקודה" החשובה ביותר היא שעלינו לבצע פעילות גופנית על בסיס יומיומי. זה יכול לכלול הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה".

 

מחקר אחר, שערכו חוקרים שבדים וממצאיו פורסמו בגליון נובמבר של כתב העת Arathiritis & Reumatism, מצא שפעילות גופנית אירובית מתונה, כולל ג'וגינג, מסייעת לחיזוק סחוס הברך ולשיפור תפקוד הברכיים אצל אנשים שסובלים מאוסטאו-ארתריטיס של הברך.

 

במחקר, שארך ארבעה חודשים, השתתפו 29 אנשים, שעברו הדמיית MRI של הברכיים לפני תוכנית המחקר. בסיומו של פעילות התברר גופנית שאלה מהם אירובית שפעלו נושאת לפי משקל במשך שעה, שלוש פעמים בשבוע, נהנו משיפור במצבם.

 

העיקר: עקביות

 

כל זה נשמע כמהפך מרשים בהתחשב בעובדה שמדובר בפעילות שנחשבה זמן רב כבחירה לא חכמה למבוגרים שחוששים לברכיהם. הריצה, אחרי הכל, היא פעילות בעלת אימפקט חזק. בכל פעם שכף רגלו של הרץ פוגעת בקרקע, מהדהד מכפות רגליו, דרך הרגליים ולתוך עמוד השדרה זעזוע ששווה לפי 3 ממשקל גופו.

 

"לעיתים קרובות קושרים בין ריצה לאוסטאו-ארתריטיס של הברך, כך שהמחקר של ד"ר ברוס ועמיתיה אכן מציג את זה באור חדש", אומרת ד"ר מאדלן דווי, מומחית בתחום דלקות המפרקים. גם פיזיותרפיסט הספורט סמי מארגו סבור שהריצה לא ראויה לשם הרע שהיא מקבלת: מילת" המפתח במחקר הזה היא עקביות", הוא אומר. "אם אתה רץ באופן עקבי, המפרקים, הגידים, לים הרצועות, למהלומות הדיסקים ומסתגלים והשרירים לדרישות". שלך מתרג הבעיה - היא עם רצי היו-יו: אלה שעושים ג'וגינג ואחר כך מפסיקים, וחוזר חלילה. הם, לדברי מארגו, יסבלו מבעיות אחרי תקופה מסוימת.

 

לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לרוץ, כמובן בתנאי שאתם לא סובלים מפגיעת גב קשה או מפגיעות אחרות. אמנם הסחוס והנוזל הסינובי שמסכך את המפרקים מתמעטים עם הגיל, אבל ריצה ושאר הצורות של פעילות

גופנית ישפרו את תנועת המפרקים ואת ייצור הנוזל. תמיד חשוב להיוועץ ברופא לפני שמתחילים בפעילות חדשה בגיל מבוגר. רצוי גם להגיע לריצה באופן הדרגתי, כשמתחילים בהליכה נמרצת.

 

מלקולם בולק, מורה לשיטת אלכסנדר, סבור שהאופן שבו אנשים רצים הוא שהופך אותם למועדים לבעיות מפרקים ולבעיות אחרות. רוב" האנשים שמתחילים לרוץ לא יודעים איך לעשות את זה כמו שצריך", הוא אומר. גם" נעלי הריצה האיכותיות ביותר לא יפצו על הליקויים בסגנון הריצה".

 

בולק מציע לרצים מתחילים את הטיפים הבאים: