סגל בדרכים

אדי בטלר מתלבט בין חליפות, מעצבן חברים, משאיר מאחור את יהודה לוי ומייקל ג'קסון ומקווה שכולכם תתפללו בשבילו. בינתיים אתם יכולים לעזור לו בעיקר לבחור חליפה לאירויזיון

לא שזה עזר הרבה לפיני גרשון, אבל אדי בטלר, האיש שלכם באירויזיון, מעדיף לשמור את אלוהים קרוב. המתעטף בדגלים כבר מתחיל לארוז לקראת ה- 20 במאי הגדול ובין היתר הוא לוקח איתו כמה חליפות של "אופנת סגל", ומתלבט בעיקר בין השתיים שלפניכן. בכל זאת הבחור אוהב באמת רק את הטוב ביותר והוא מבין שהעם בציון בהחלט מצפה ממנו לדפוק הופעה.

 

(צילום: דור מלכה)

 

(צילום: דור מלכה)

 

"אני נוטה ללבן. אני רוצה להיות לא ספורטיבי מידי. אפרופריאייט לאוקייז'ן. את מבינה מה אני אומר?"

 

כל מילה. הבנתי שאתה גם חוטא בספורט ומתכוון לשלב אימונים במסע.

 

"כן, בעיקר לרוץ קצת. כבר אין לי זמן לעשות את זה אבל איך שאני חוזר אני נכנס למשטר ומתאמן ואני הולך לעשות גוף תוך חצי שנה. כל המדינה יתלהבו מהגוף שלי, הרי יש לי את כל הנתונים, אני רק צריך משטר. אם אני מתמיד אף אחד לא מתחרה בי, לא יהודה לוי ולא אף אחד".

 

אתה רץ?

 

"ריצה זה אני. ואחרי הריצה אני נרגע עם כמה משחקי שח ששמים אותי במקום הנכון וגורמים לי לחשוב. בעיקר אני אוהב לדבר עם החברים שלי תוך כדי המשחק עד שהם מתעצבנים".

 

הו. אוקי. והמורה רינה, שמלווה אותך בגיור, היא תבוא איתך?

 

"לא, הלוואי. הצעתי לה אבל היא רוצה לראות את זה בטלוויזיה. עוד חודש וחצי חודשיים אנחנו אמורים להתחיל להשלים את הגיור ואז אני יכול להיות יהודי רשמי".

 

אז איזה אינסטרומנט רוחני אתה לוקח אתך?

 

"אני לא צריך כלום חוץ מהתפילות ומהתהילים. אני מאמין בברכות, לא במזל ואני יודע שרק אלוהים עוזר. אם כל העם יתפלל בשבילי אף אחד לא יוכל לנצח אותי, אפילו מייקל ג'קסון לא יוכל עלי".