בעלי חיים יוצאים מן הכלל

האם ידעתם שבעלי חיים רבים בטבע עושים דברים "הפוכים" בעיקר כדי לִשְׂרוד וּלְהִסְתַּגֵּל לִסְבִיבָתָם? אתם מוזמנים לפגוש כמה מאותם בעלי חיים. הפוכים בטבע

שירז פשינסקי, גליליאו צעיר פורסם: 30.05.06, 15:50

בני האדם די דומים זה לזה. תחשבו על כך. רוֹבֵינוּ קָמִים בבוקר, מְצַחְצְחִים שיניים, הולכים לעבודה או לבית הספר, שומעים באמצעות האוזניים ורואים באמצעות העיניים. אולם, אם תצטרפו אלינו למסע בטבע, תפגשו גם בבעלי חיים שעושים דברים הנראים לנו ממש הפוכים. פשוט משום שבדרך זו הם שורדים בטבע וּמִסְתַּגְּלִים לסביבתם. ומהם דברים "הפוכים"?

 

הָעֲטַלֵּף, למשל, חי במערות חשוכות כשהוא תלוי מִתִּקְרַת הַמְּעָרָה, רגליו למעלה וראשו פונה כלפי מטה. אצל קוֹפֵי הָעַכָּבִישׁ, לעומת זאת, הַנְּקֵבָה גדולה יותר וצבעונית יותר מֵהַזָּכָר (למרות שבטבע הדבר בדרך כלל הפוך – הזָּכָר הוא הַגָּדוֹל וְהַצִּבְעוֹנִי). אולם, כעת נפגוש עוד כמה בעלי חיים "הפוכים".

 

אבא בהֵרָיוֹן - סוסון ים

 

סוּסוֹן הַיָּם הוא דג קטן בעל זִימִים וּסְנַפִּירִים, שקיבל את שמו בזכות צורת ראשו המזכירה סוס. אחד הדברים הַמְּרַתְּקִים אצלו הוא העובדה כי הזָּכָר הוא שֶׁמַּשְׁרִיץ אֶת הַצֶּאֱצָאִים ולא הנְּקֵבָה. הוא מקיים מעין תהליך הפוך של הֵרָיוֹן. למעשה, הוא לא באמת בהֵרָיוֹן, כיוון שאין לו רֶחֶם אלא כִּיס דְּגִירָה, מֵעֵין אִינְקוּבָּטוֹר טבעי, בו הוא שומר על הביצים. הזָּכָר הוא שנושא בבטנו את הביצים ולאחר כְּחודְשַׁיִם מַשְׁרִיץ אֶת הַצֶּאֱצָאִים.

 

במשך תקופת הַחִיזּוּר וְהַהִזְדַּוְּגוּת של סוּסוֹנֵי הַיָּם "רוקדים" בני הזוג בעדינות ובנועם זה סביב זה, קרוב לפני המים (זאת כדי לקלוט חַמְצָן רב ככל האפשר) וּמַקְשִׁיתִים בתנועות איטיות את צַוָּארָם הארוך. הם כורכים וְשׁוֹזְרִים יחד את זַנְבוֹתֵיהֶם הַמְּפותָּלִים כדי לאחוז זה בזה, ויעשו זאת עשרות פעמים (לפעמים אפילו 50 פעם!) כדי להגיע לתנוחה היציבה והנוחה ביותר.

 

הנְּקֵבָה מעבירה באמצעות צִינּוֹר הֲטָלָה שֶׁבּגּוּפָה את הביצים אל כִּיס הַדְּגִירָה של הזָּכָר ובזאת תם תַּפְקִידָהּ כאם. הזָּכָר מַפְרִישׁ את זרעו וכך מַפְרֶה את הביצים, שבהמשך מתפתחות בְּבִטְנוֹ לְסוּסוֹנֵי יָם צעירים. אגב, לא מדובר בְּבֵיצָה או שתיים. הנְּקֵבָה מעבירה לזָּכָר מאות ביצים תוך מספר שניות!

 

זָּכָר סוּסוֹן הַיָּם סוחב את הַצֶּאֱצָאִים בבטנו עד לתחילת תהליך הַהַשְׁרָצָה, או "הַלֵּידָה", שנמשך כיומיים. במהלך הַלֵּידָה נקרע קְרוּם כִּיס הַדְּגִירָה הנמצא בְּבִטְנוֹ של הזָּכָר, ובתנועות חוזרות של כִּיוּוּץ וּלְחִיצָה מצד האב דוהרים להם מְאוֹת הַסּוּסוֹנִים הַצְּעִירִים מגופו אל הסביבה הַמַּפְלִיאָה אך המסוכנת שבים הפתוח - שם יצטרכו לְהִסְתַּגֵּל במהירות אל חיי הסכנה וילמדו בכוחות עצמם להשיג מָזוֹן וּמַחֲסֶה.

 

ומה עושה האם בתקופת ההֵרָיוֹן? היא פּוֹרֶשֶׁת לאזור אחר בו היא עֲמֵלָה על ייצור ביצים חדשות אותן תעביר לזָּכָר שלה בתום תהליך הלידה.

 

שוחים נגד הזרם - דגי הסַלְמוֹן

 

לדגי הסַלְמוֹן, או בשמם העברי: דְּגֵי הַטְּרוּטָה, אורַח חַיִּים יוֹצֵא דּופֶן ומלא פעילות. הם בוקעים מֵהַבֵּיצִים בְּמִקְוֵי מַיִם מתוקים, נודדים לָאוֹקְיָנוֹסִים הגדולים וחיים את רוב חַיֵּיהֶם בְּמֵימֵיהֶם המלוחים, וכשהם מגיעים לְבַגְרוּת מִינִית - הם עורכים מַסָּע מְפָרֵךְ ומסוכן ביותר חזרה למקום בו נולדו כדי לְהִתְרַבּוֹת שם, להטיל ביצים שיהוו באחד הימים את דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ, ולמות.

 

במהלך המסע הביתה הם שוחים מן הים אל תוך הַיַּבֶּשֶׁת דרך הנהרות, וּמִתְגַּבְּרִים על מַפָּלִים וזרמים חזקים, ובנוסף צריכים לְהִתְחַמֵּק מִטּוֹרְפִים הממתינים להם בדרך, כמו דּובֵּי גְּרִיזְלִי ובני האדם, אשר יודעים כי בעונה זו חוזרים דגי הסַלְמוֹן הביתה.

 

למה, בעצם, צריכים דגי הסַלְמוֹן את כל כאב הראש הזה? ובכן, במהלך האֶבוֹלוּצְיָה סִיגֵּל עצמו דג הסַלְמוֹן לסביבה שֶׁתָּיטִיב עִמּוֹ וְעִם צֶאֱצָאָיו.

 

זהו, בעצם, מַעְגָּל אֵינְסוֹפִי של נדידה ממים מְתוּקִים למְּלוּחִים, ואז שוב חזרה למים המתוקים תוך לקיחת סיכונים ושחייה במעלה זרם הנהר תוך זינוקים מדהימים באוויר. המעשה לכאורה הָפוּךְ וּמְנוגָּד להיגיון שלנו (ושל דגים רבים אחרים), אך בעל משמעות עצומה לְהִישָּׂרְדוּת דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ של דג הסַלְמוֹן.

 

בדרך כלל, מַסָּעָם הַמְּפָרֵךְ של דגי הסַלְמוֹן מסתיים ממש במקום בו נולדו. כיצד הם מצליחים לְנַוֵּט בדיוק כה רב? איש עדיין אינו יודע, אך מדענים מעריכים כי חוש הריח החד שלהם מסייע להם בכך.

 

לילה טוב, הגיע זמן לקום

 

מיהם אותם יצורים לֵילִיִּים, הישנים ביום ונשארים ערים כל הלילה? הַצַּיָּדִים וְהַטּוֹרְפִים בעלי הַחוּשִׁים הַחַדִּים, שחלקם חי באזורים בהם חם במיוחד במשך שעות היום. אותם ציידים וטורפים מעדיפים לנוח בַּצֵּל כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת, ולהתעורר לחיים כְּשֶׁהַטֶּמְפֶּרָטוּרָה יורדת.

 

לאותם בעלי חיים לֵילִיִּים ישנם מְאַפְיְנִים מְשׁותָּפִים: לכולם ראייה מצוינת. אצל רובם העיניים נמצאות בְּקִדְמַת הָרֹאשׁ כדי שיוכלו לְהִתְמַקֵּד בְּטַרְפָּם (בניגוד לְאוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב, אצלם העיניים מְמוקָּמוֹת בְּצִדי הראש כדי שיוכלו לראות מה קורה סביבם, ולוודא שֶׁטּוֹרְפִים לְמִינֵיהֶם אינם מִתְגַּנְּבִים אליהם מאחור או מהצד). בעלי החיים הללו מסוגלים גם לנוע בשקט, להגיע קרוב מאוד לְטַרְפָּם ולזנק עליו בלי להתעייף יתר על המידה במרדף ארוך ומתיש. חוש השמיעה שלהם מצוין ומאפשר להם לצוד גם בחשיכה כמעט מוחְלֶטֶת.

 

היַּנְשׁוּף: לטורף הַלֵּילִי הראשון שלנו יש עיניים גדולות ועגולות, טוֹפרִים (ציפורניים) חדים, חוש שמיעה מדהים והוא ידוע גם כְּסֵמֶל הַחוכְמָה. כן, מדובר בַּיַּנְשׁוּף.

 

היַּנְשׁוּף מבלה את רוב שעות היום בקן או על ענף, ומתחיל את פעילות יומו בעיקר בשעות החשיכה - אז הוא יוצא לָצוּד אֶת מְזוֹנוֹ: חרקים, עכבישים, תולעים, חֶלְזוֹנוֹת, סַרְטָנִים, זוחלים, דגים ואפילו ציפורים קטנות וְיוֹנְקִים קטנים.

 

לכל מיני הַיַּנְשׁוּפִים (יש למעלה מִמֵּאָה מִינִים) יש "ציוד" שמתאים מאוד למעמדם כטורפים לֵילִיִּים: הם בעלי חוּשׁ רְאִיָּה חַד הַמְּאַפְשֵׁר להם לגלות טֶרֶף, גם אם הוא מסתתר, וחוש שמיעה מצוין שֶׁמְּסַיֵּעַ להם לעקוב אחר טרפם גם בחשיכה כמעט מוחלטת. מעופם של הַיַּנְשׁוּפִים חֲרִישִׁי בזכות נוצות כנף מיוחדות, המחלישות את קול הרוח השורקת תחת הכנפיים בזמן התעופה. כל אלו מְאַפְשְׁרִים ליַּנְשׁוּף להפתיע את טַרְפּוֹ, ובזכות טוֹפְרַיוֹ החזקים הוא אוחז בו בחזקה ועף עמו.

 

שועל הפֶנֶק: בעל חיים לֵילִי נוסף הוא שועל הַפֶנֶק - הקטן במשפחת הַכַּלְבִּיִּים. משקלו של הפֶנֶק מגיע עד קילו וחצי, וגובהו עד 20 סֶנְטִימֶטְרִים - קטן מעט מחתול בית ממוצע. מה שעוד מיוחד בו הן אֲפַרְכָּסוֹת אוזניו העצומות ביחס לגדלו. שועל הפֶנֶק חי במדבר, ואֲפַרְכָּסוֹת האוזניים הגדולות כל כך עוזרות לו באיזון החום בגופו וּפוֹלְטוֹת חום במהלך היום. בנוסף הן משמשות לו כְּרָדָאר, היות ותנועת בעלי חיים על החול כמעט ואינה נשמעת. הפֶנֶק מִסְתַּתֵּר רוב שעות היום בַּמְּחִילוֹת גדולות, אך בזכות הַפַּרְוָה שֶׁמְּכַסָּה את כפות רגליו הוא יכול לְהַלֵּךְ על החול החם מבלי לְהִיכָּווֹת. פַּרְוָתוֹ הבהירה דוחה את חום השמש הכבד וּמְשַׁמֶּרֶת חום בשעות הלילה הַקָּרוֹת.

 

בלילה יוצא שועל הפֶנֶק לצוד זוֹחֲלִים, לְטָאוֹת, ציפורים קטנות וביצים. את רוב הַנּוֹזְלִים הוא מקבל ממזונו, והוא לא יְסָרֵב למנת פירות מְתוּקִים וַעֲסִיסִיִּים כמנת מים נוספת.

 

תלוי הפוך – הָעַצְלָן

 

העַצְלָן הוא יוֹנֵק ממשפחת דּובֵּי הַנְּמָלִים החי בעיקר בַּיְּעָרוֹת הַטְּרוֹפִּיִּים בַּמֶּרְכָּז וּבַדָּרוֹם אָמֶרִיקָה, וכשמו כן הוא – העַצְלָן מַמְעִיט בתנועה ופעילות. זאת משום שֶׁטֶּמְפֶּרָטוּרַת גופו הנמוכה, 27-32 מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס (לבני האדם טֶמְפֶּרָטוּרַת גוף של כ-36.6 מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס), אינה מְסַפֶּקֶת לו מספיק אֶנֶרְגְּיָה.

 

אם חשבתם שזה מה שמוזר בו - טעיתם! העַצְלָן תלוי רוב חייו כשהוא הפוך על עצים. הוא ישן, אוכל, מִתְרַבֶּה וּמַמְלִיט צֶאֱצָאִים כשראשו למטה ורגליו כלפי מעלה, על העץ. בזכות טוֹפְרַיוֹ החזקים, שֶׁבִּקְצֵה אֶצְבָּעוֹת ידיו ורגליו אוחז העַצְלָן בענפים וְנִתְלָה עליהם. אם נוריד אותו לקרקע הוא יהיה חֲסַר אוֹנִים וימהר למצוא את העץ הקרוב כדי לטפס עליו. העַצְלָן ישן כ-20 שעות בִּימָמָה וְנִיזּוֹן מֵעָלִים ומפירות בלבד. הִישָּׁאֲרוּתוֹ ללא תנועה על ענפים גבוהים מְסַפֶּקֶת לו הגנה מפני אוֹיְבָיו הָעִיקָּרִיִּים - הַיָּגוּאָר וְהַנָּמֵר.

 

אני בטוחה שגם אתם תוכלו לחשוב על עוד כמה בעלי חיים שעושים דברים הפוכים, ואולי גם כמה מִנְהָגִים הפוכים שיש לנו, בני האדם.